האמת היא שאני די מתלבטת אם אהבתי את הספר או לא. כי כמה שהספר אמיתי, וכואב ומכאיב, הוא די מטריד בשלב כלשהו... כי זה נראה שדן בן אמוץ מנסה לנטוע בכוח נטיות אובדניות בקוראים, בתיאוריו המפתים על השפעות הסמים ובנימוקים המשכנעים של \"למה להתאבד\". אני לא חושבת שאנשים משותקים צריכים לקרוא את זה, כי מה שהם יקבלו בעצם, זה הרבה תפיסות חיים מעוותות של בחור צעיר, והרבה מצב רוח רע ודיכאון.
מה שכן, הספר כתוב בצורה מהממת, וממש אהבתי את הצורה הקטועה, שהוא כותב בדיוק את מה שעובר לו בראש.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
