"ספר הבשול" חוקי האכילה והתקנת המאכלים .

כנראה ( ואם לא ?!..אשמח שיתקנו אותי לטובת הכלל ) , פרסום עברי ראשון בארץ ישראל בתחומו .
בשונה מפרסומים מוקדמים אחרים ונפוצים הרבה יותר כדוגמת "איך לבשל בארץ ישראל" של מאייר
"אני מבשלת" של קורנפלד והספר של ויצו - כאן ישנה התייחסות למזונותיו של האדם מבחינה גופנית ורוחנית
כלומר : "הרוצה לדעת מה עליו לאכול כדי שגופו לא יוזק,אלא יוסיף כוח ואון,צריך לרכוש לו ידיעה כללית במיני המזונות שגוף האדם זקוק להם , במידת התעכלותם ובדרכי הרכבתם המתאמת " ( ציטוט מתוך הספר )

בספר מסביר המחבר על חשיבותם של חלבונים,פחממות ושומנים
מציג את סוגי המזונות,נותן דוגמאות קצרות לגבי "שריפת קלוריות" במצבי פעולה שונים...
"אישה מינקת זקוקה למזון מיוחד לשם הפרשת החלב . סכום הקלוריות הדרוש לה ליום הוא כמעט כזה של איש העובד עבודה קשה.
אישה מעוברת זקוקה למן החודש החמישי לתוספת קלוריות של 20% לשם הזנת העובר..." ( ציטוט )

מאמרים קצרים על העכול , יסודות המזון,בשר וחלב ( עם התייחסות לצמחונים )
כללים לאכילה נכונה ושתיה נכונה
מה לאכול בבוקר , בצהרים ובערב...
בסיום חלק המאמרים המחבר מביא את עקרי האכילה : ( שימו לב לעיקר ג' )
א - אל תאכל יתר על המידה.
ב - אל תרבה לאכול לחם ובשר.
ג - אל תאכל נקניק,סרדינים וכל מיני קונסרבים .
ד - אל תאכל חומץ ולא חרדל והזהר ממזונות מלוחים וחמוצים .
ה - אל תאכל מאכלים מטוגנים.
ו - אל תשתה בסעודה .
ז - אל תאכל מאכלים קרים ואל תשתה מי קרח .
ח - אל תאכל אלא מאכל עיקרי אחד בזמן סעודה אחת והיה מתון בלעיסה .
ט - אכול פירות וירקות יום יום .
י - קבע זמן סעודותיך ואל תאכל בין סעודה לסעודה .

החלק השני של הספר מוקדש לבישול עצמו ומובאים בו מתכונים שונים לפי סוג המזון...
חלק מהמתכונים הפתיעו אותי כמו "עגבניות ממולאות בביצים" ו "חצילים ממולאים בגבינה" אבל בהחלט יתכן שמאכלים אלו
ידועים ומוכרים לכל והם "הפתיעו" רק אותי...

הספר עצמו משנת תרפ"ז ( 1927 ) ומהווה דוגמא "מאלפת" לאיך השתנתה השפה מאז..
לדוגמא : יש מתכון בספר לתפוחי אדמה שחוקים ( הכונה לפי דרך ההכנה לפירה..של היום )
דלעת מכונה "קלוסה" , יש מתכון לתרד ולחמיצה מסלק והמילה "פשטידה" מופיעה כ "פשטידא"
המידות מופיעות ב : "אוקיות" ( מידת משקל בערך 220 גר' )

ספר נדיר ויקר מציאות זה הוא תוספת לאוסף ספרי "ארץ ישראל" שלי ומהווה מקור חשוב
למה שאכלו כאן תושבי הארץ ( היהודים ) בתחילת המאה העשרים .

תו ספר או אכסליבריס בלטינית ( מספרייתו של...)
הוא נושא חיבורו החשוב של הברמן ואחד החיבורים הבודדים בנושא זה בכלל .

סימן הבעלות על ספר שהתפתח מחתימה או מסימן לסמל אמנותי המסמן "בעלות" על ספר
הפך ברבות השנים לפריט אספני מקובל .

בספר הקדמה קצרה המציגה את הנושא ועיקרו של הספר הן 165 דוגמאות של תווי ספר וחתימות של אישים
יהודיים שונים .
( לא ידוע לי על פרסום נוסף בהיקף הזה )

אני מניח שרבים "נתקלו" בתוית או חותמת המעידה על הבעלים הקודמים של הספר - תוית זו מלמדת על ההסטוריה
של הספר ( כלומר...מי החזיק בו לפנייך ) ומוסיפה לפחות בעיניי לרומנטיקה שבדבר .

"תוי ספר יהודיים לפי הברמן החלו "לצוץ" רק החל מסוף המאה השמונה עשרה
במשך השנים נתרבו ונתגוונו תווי הספר ויש כאלו שהם מעשי אמנות של ממש ."

בסוף הספר מאמר חשוב של אברהם וייס בנושא המדובר
מתוך כתב העת "הד הדפוס" שגם כן מצוי בידי .

לסיכום ספר חשוב לאספנים ולמתעניינים בתחום - מהווה מעין קטלוג ל תוי ספר נבחרים,לרוב של אנשים ומוסדות חשובים .
כמו כן מהווה "רפרנס" להתפתחות הגרפיקה במשך השנים .

מעטים הספרים שהסבו לי הנאה כה מרובה מבלי שהתעמקתי בקריאתם.
הספר הוא "ספר חוויה" ומאפשר לקורא או למדפדף בו "לגעת בהיסטוריה"
לספר מצורפים העתקים מדוייקים של תעודות ומסמכים הקשורים לתקומת ישראל .

רשימה חלקית :
העתק מדוייק (חלקי) של יומנו של הרצל
הצהרת בלפור
הזמנה לקונגרס הציוני הראשון
2 כרזות בצבע מלא ובגודל 1:1 ( ניתנות למסגור )
מפה צבאית מימי מלחמת יום הכפורים,אזור התעלה
פקודת יום : מלחמת העצמאות
ועוד ועוד...

מה שמעצים את החוויה היא שהעתקים הם צילום פקסמילי 1:1 ממש ( כלומר אם במסמך המקורי יש כתם דיו,לכלוך או קרע :
יופיע הדבר גם בהעתק )

המלל לעומת זאת מאוד כללי ובסיסי ומהווה הכנה למי שמעוניין לחקור לעומק את הנושאים באמצעות ספרים אחרים .

בחו"ל ספרים אלו מאוד פופולרים
וספרים כגון אלו יצאו בעשרות רבות של נושאים
הנושא של תקומת העם והארץ,נוגע לנו תושבי ישראל הציונים
וגם למי שלא שולט בשפה האנגלית,מובטחת חוויה יוצאת דופן
בחשיפה לתמונות ומסמכים,יומנים,מכתבים וכרזות
שנשלפים מהכיסים בדפי הספר והופכים לרגע קט "לדבר האמיתי"

חווית משתמש מובטחת !
:-)

ספר במתכונת אלבומית נאה המביא את פועלם של צלמי ארץ ישראל - הפרסום היחיד בתחום זה !
הספר בנוי במתכונת כרונולוגית ומוצגים בו ביוגרפיות קצרות של הצלמים שצילמו את ארץ ישראל מראשית ימי הצילום ועד תחילת שנות ה2000 .
כמו כן תצלומים מייצגים של עבודתו של כל צלם .
ספר חשוב ומעניין זה ישלים כל ספריה שנושאה הוא ארץ ישראל ותולדות הישוב .
הספר משמש לי כלקסיקון הצלמים שפעלו בארץ וכל פעם שאני נתקל בצילום מספר או גלויה ישנה,אני מייד מחפש את הצלם ועבודתו בספר זה .

לאוהבי התחום - מאוד מומלץ -)

ספר עיון יחודי על הקולנוע הישראלי - )

מה ששניצר עשה פה למעשה ...הוא לצפות בכל סרט ישראלי שנוצר פה מאז "עודד הנודד" 1932 ועד "שלג באוגוסט" 1993
לכל סרט הוא כתב ביקורת .

התוצאה : ספר עיון מרתק ! שמכניס אותך באבחת קריאה לעולם הסרטים הישראלים לאורך תקופה של 60 שנה .

זהו ספר יחודי שנקרא בהנאה רבה וכל ביקורת בו מכילה את תמצית הסרט ( שעושה חשק לצפות בסרט... )

כשהגיע אליי לראשונה,מיד חיפשתי את הסרטים המוכרים והאהובים מילדותי ( חגיגה בסנוקר,צ'רלי וחצי,ספיחס...)
כולם מופיעים שם וזוכים לביקורת ( קטלנית! )

כמו כן הרבה סרטים שלא הכרתי וזכיתי להכיר בזכות ספר זה.
המון סרטים שכשקוראים את הביקורת,רוצים לראות
( וניתן להשיג את רובם ב"אוזן השלישית" )

ודבר אחרון...(שגם גרם לי לכתוב את הביקורת)
זהו הספר המבוקש ביותר בספרייתי ורבים מבקשים להשאילו

לסיכום 10 בסולם EXLIBRIS .

החטא ועונשו - דוסטוייבסקי במלוא עוצמתו .
אני כותב את הביקורת הזו,בעיקר מפני שאני מאוכזב מהביקורות האחרות ויסלחו לי כולם .

החטא ועונשו נחשבת עד לימנו אלו לאחת מהיצירות הספרותיות הגדולות בכל הזמנים !
בדומה ל סרטו של אורסון וולס "האזרח קיין" שחידש חידושים רבים שלא היו לפני כן בעולם הסרטים,כך ספר זה .

הספר "מטלטל" את הרגש ובניגוד למה שנהוג לחשוב הוא לא קשה לקריאה! ( כנראה תלוי במתרגם?! )

דוסטוייבסקי מצליח להיכנס לנבכי מחשבתו של האדם ומצליח להעביר את "תחושותיו" ומחשבותיו של הגיבור בצורה הכי חדה שאפשר - אני לא מכיר סופר אחר שיודע לעשות זאת בכזו בהירות ועוצמה .

הספר הוא רומן פסיכולוגי מהמעלה הראשונה והקדים את זמנו!
דוסטוייבסקי מתייחס לחלומות שחולם רסקולניקוב ועל השפעתם עליו,הרבה לפני שפרויד כתב על כך במחקריו...

הספר מאוד מותח בהתחלה...לאחר הרציחות הוא שוקע מעט ומגיע שוב לשיא במהלך קרב המוחות בין הגיבור לפוריפירי מפקח המשטרה .

התיאוריה בדבר האדם העליון של רסקולניקוב שאנו מתוודעים לה בתחילתו של הספר...השפיעה מאוחר יותר לרעה על ראשי משטר האימים באירופה - ולכן לדעתי חשוב מאוד לקרוא את הספר וללמוד את תוכנו .

על הספר נכתבו מאות ספרי פרשנות! וזהו הרומן המפורש ביותר בעולם .

בעברית הספר תורגם כמה פעמים :
התרגום הראשון הוא של ברנר
השני הוא של וולפובסקי (יתכן וטעיתי בשם ) - זה הספר שממנו למדנו לבגרות .
השלישי - צבי ארד ( עבור הקבוץ המאוחד )
והתרגום הקריא ביותר והטוב ביותר ( לטעמי - אנני קורא רוסית ) הוא של פטר קריקסונוב - הוצאת ידיעות אחרונות .

בתחילת הספר ישנה מפה של רחובות סנט פטרבורג שבה שוטט רסקולניקוב וחיפש משמעות.

כמובן שיש אין סוף רבדים לספר,יש משמעות לשמות הגיבורים
ובהתחשב בכך שהסופר השלים את כתיבתו ב 6 חודשים,זוהי אולי ? היצירה הגדולה מכולן .

אז מי שמחפש "אבן יסוד" בספרות העולמית - שיתחיל מהספר הזה .

חובה בכל בית - מה שנקרא : אף ספריה ביתית לא שלמה בלעדיו .

EXLIBRIS
פ"ת

כל כך,הרבה שטויות וחוסר הבנה בתחום .
זקנתו מביישת את נעוריו...או סתם פרובוקציה ?!

זבל טהור ובושה לכל אינטלקטואל!

אם זאת,כדאי להחזיק,כדוגמא מוצלחת לסילוף עובדות וחוסר הבנה באמנות מודרנית .

איזה ספר מקסים !

לפני הביקורת : יש לי תובנה ( שתכעיס רבים ),אך אומר אותה,בעיקר בגלל שאני עצמי לא מכיר,בכלל אנשים מנומסים!

לדעתי - נכון להיום : אין אנשים מנומסים,לא בפ"ת,לא בגוש דן,לא באיזור המרכז ואולי גם לא בארץ כולה...!

לאחר שקוראים את הספר -) מקבלים מושג,איפה אנו חיים ואיך היום,הדברים כלכך שונים...

את הספר ערכה תמי לנצוט ליבוביץ עלפי רשימות שכתבה חנה בבלי והוא בנוי בצורת שאלות בנושאים שונים ולידם התשובה הרלוונטית : למשל : "מי נפרד ראשון ממי כאשר נוסעים ומהו סדר העדיפויות כאשר חוזרים ?
והתשובה : הנוסע ! נפרד מהנשארים וכשיודעים שהוא חזר,ניגשים אליו או מטלפנים ראשונים ומברכים אותו.
אלא שנוהג זה רשמי למדי ולפי עניות דעתי אין להחמיר בו ובוודאי לא לעשות מזה טרגדיה".

בנה של חנה בבלי,מיקי מספר בהקדמה לספר שאימו הותירה אחריה אלפי דפים כתובים בצפיפות - היו אלה תשובותיה לשאלות קוראים ומאזינים,אם כמענה למכתביהם או בצורת "ספרות שאלות ותשובות" .

משעשעים במיוחד הדפים המוקדשים לנושא "היא והוא" ותשובה שאהבתי במיוחד! שבה לתדהמתי (אני לא מגזים!) קראתי בפעם הראשונה בחיי שגם "בת הזוג,צריכה להשתתף מדי פעם בהוצאות" , כך כתוב שחור על גבי לבן...!
זה כנראה לא מנומס להשאיר את הגבר לשאת בהוצאות...
( אני מרגיש שאני הופך להיות קצת ציני - אבל תדעו שאני ממש לא! )

...לו כל מי שיצאתי איתה,היתה קוראת ספר זה...

הספר מקיף כמעט את כל הנושאים שבהם אדם נזקק למנת נימוס
כמי שמכיר וחי את המציאות היומיומית במדינת ישראל,אני לא חושב לרגע שהספר הזה ישנה ולו במעט את המצב,אך הקריאה בו מהנה ומכוונת לכיוון הנכון .

לסיכום :
ספר עיון שכיף לעיין בו - )
exlibris
פ"ת

הספר הוא "חגיגה" לאוהבי ההיסטוריה .
המון תצלומים ומסמכים שלא ראיתי בשום ספר או פרסום אחר
בנושא ( וראיתי לא מעט...) .

סיפורו של המשפט מנקודת מבט עיתונאית בעיקר :
אין ספור מסמכים מעניינים ( בהם..טביעות אצבעותיו של הפושע ),תצלומים של כל העדים שהעידו במשפט,צילומי כותרות העיתונים מאותה תקופה,ההכנות למשפט,מכתבים של אנשים מרחבי העולם שמתייחסים למשפט - בעד ונגד עונש המוות .

במלאות 50 שנה למשפט,הפקה מפוארת ומיוחדת למתעניינים במשפט ובתקופה .

מומלץ.
exlibris