ספר מיוחד במינו, ולדעתי לא זכה/זוכה למספיק פרסום... את הספר רכשתי ב"צומת ספרים", ולאחר שישב אצלי כשנה על המדף, החלטתי לקרוא אותו, והיתה זאת החלטה מצוינת, שכן מדובר בספר עדות מרתק העוסק במחנה טרבלינקה.

להבדיל ממחנה אושוויץ שהיה גם [ובעיקר] מחנה השמדה ועבודות-כפייה, מחנה טרבלינקה היה מיועד ומיוחד נטו להשמדה, אין סלקציה, אלא כל אנשי הטרנספורט ישר לקוחים למוות. אמנם, הנאצים הוציאו משורות הבאים בטרנספורטים מספר אנשי מלאכה שעסקו בעיקר בסידור הרכוש של המומתים, או רופאי שיניים שעסקו בהוצאת שיני זהב מהמומתים, וכמו"כ מספר בעלי מקצוע שנצרכו למחנה כמו חייטים, חשמלאים וכיו"ב. אך גם אלה לא שרדו זמן רב במחנה, שכן זמן שהותם היה אמור להיות קצר מלכתחילה, ולכן, גם הם מצאו את מותם בטרבלינקה.

מחבר הספר, שמואל וילנברג, היה מאותם יחידים שהגיעו למחנה טרבלינקה, היה עד לזוועות, השתתף במרד טרבלינקה (כן, אפילו שם היה מרד), הצליח להימלט, ומאוחר יותר אף עלה ארצה, והעלה את זיכרונותיו בספר הנידון.

לדעתי הספר הוא שונה משאר ספרי העדויות, קודם כל מפני שהכותב מתאר את טרבלינקה (תיעוד נדיר עד למאוד!), וכמו"כ מפני שכתיבתו היא מאוד כנה, הוא משתף דברים אישיים מאוד שעברו עליו בשנות התופת.

בכל אופן, הספר מאוד מומלץ.

משום מה לא מוכרים את ספרו של ד"ר ניסלי ברשתות הגדולות, וגם בחנויות ספרים יד 2 קשה להשיג אותו, וחבל, כי לפי דעתי מדובר באחד מספרי העדויות החזקים ביותר שיש...

מיקלוש ניסלי היה רופא מטרנסילבניה (אזור רומניה), שהגיע לאושוויץ ב-1944 וד"ר מנגלה צירף אותו להיות אחד מעוזריו, ובהיות ד"ר ניסלי דובר גם את השפה הגרמנית, הדבר עשה רושם על מנגלה, שסמך גם על המקצועיות הרפואית שלו, והשאיר אותו בחיים.

כתוצאה מכך מיקלוש ניסלי היה עד לניסויים האכזריים של מנגלה, שאת חלקם הוא מתעד בספר. ויש שאמרו שהתיעודים שלו הם מן הקשים שיש לקריאה בספרי העדויות, ויש מידה של אמת בטענה זאת.

אירוע נוסף אליו היה מיקלוש ניסלי עד בדרגה ראשונה, זה ניסיון המרד של הזונדרקומנדו באושוויץ, אמנם מרד שכשל, אך ללא ספק הותיר רושם על ההיסטוריה כמרד המאורגן היחיד שאי פעם פרץ במחנה...

לסיכום: ספר חובה לקריאה לכל מי שמתעניין בנושא השואה.

אצל הרבה אנשים מתעורר פתאום הצורך להבין ולדעת מהו "שוק ההון" הזה שמופיע כל הזמן בתקשורת? מהו מדד המעו"ף? מהי מניה? והאם באמת אפשר להרוויח שם כ"כ הרבה כסף כמו שמתואר בסרט המפורסם משנות ה-80 "וול סטריט", שבו גורדון גקו (שהוא מייקל דאגלס במציאות) עומד מחויט ומעונב וצועק את את המשפט הכי מפורסם בסרט "Greed is good" (= חמדנות זה טוב).

כמובן, סרטים לחוד ומציאות לחוד, ובמציאות הבורסה היא לא מקום שכ"כ קל להתעשר בו, והדבר אפילו קשה... אך עם זאת, אם הנושא באמת מעניין ומושך אותך, ואתה מעוניין להתחיל, אז הספר הזה של חזי שטרנליכט - הוא מצוין להשיג מטרה זאת.

הספר סוקר הרבה מהיסודות בשוק ההון: מהי חברה? מהי מניה? מהי אינפלציה? מהו מדד המחירים לצרכן? מהו שוק ההון? וכן כל כיו"ב, ממש תשובות לשאלות הבסיסיות ביותר לאלו שמעוניינים להתחיל להיכנס לשוק ההון...

ספרו של קיוסאקי הוא ספר שבד"כ תמיד נמצא בתפוצה בחנויות הספרים המובחרות, ולא לחינם הדבר, שכן קיוסאקי מלמד אותנו דברים חדשים, או יותר נכון נותן לנו פרספקטיבה על איך האנשים העשירים חושבים.

חבר שלי שגר בארגנטינה, והוא איש עסקים, אמר לי שרק לאחר שקרא את הספר בפעם השביעית (!) רק אז הוא החל להבין את עומק דבריו של קיוסאקי...

רבים אולי יגידו "קראנו את הספר - ואנחנו עדיין תפרנים", אך ברור ופשוט לכל בר דעת שרק מקריאת הספר אתה לא תתעשר, אלא המטרה של קיוסאקי היא אפוא להסביר לנו כיצד המציאות נתפסת מבעד לעיניהם של העשירים, וכמו שכותב קיוסאקי בנוגע לאביו העשיר (בעמ' 22): "אבי העשיר תמיד התייחס אל עצמו כאל אדם עשיר. הוא היה אומר דברים כגון: אני אדם עשיר, ואנשים עשירים לא עושים את זה". אפילו כשהתרושש לחלוטין בעקבות מפלה פיננסית קשה, המשיך להתייחס אל עצמו כאל איש עשיר. הוא היה מכסה את עצמו בכך שאמר "יש הבדל בין עני ובין מרושש. מרושש זה מצב זמני, עני זה מצב נצחי".

לדעתי כל אחד חייב לקרוא את הספר הזה לפחות פעם אחת בחייו, הספר בהחלט מעורר מחשבה...

את הספר "האוליגרכים" רכשתי כבר שיצא לאור (לפני כ-8 שנים), ומאז הספקתי לקרוא אותו מספר פעמים. למעשה, מידי פעם אני חוזר אליו וקורא אותו בעניין מחודש. לפני כמה ימים כשעברתי על אחת מהקופסאות העמוסות ספרים שלי, נתקלתי בו (לאחר שעברה יותר משנה שמאז שקראתי אותו לאחרונה), וישבתי לקרוא אותו שוב פעם, וגם הפעם מצאתי אותו מרתק, ודברים חדשים התחדדו לי בקריאה.

הספר למעשה מתמקד בתקופה שלאחר התמוטטות בריה"מ (בכלל, אני די מתעניין בהיסטוריה הרוסית של ה-150 שנים האחרונות), והניסיון שלה להתקין דמוקרטיה קפיטליסטית במדינה. באותה העת, זיהו קומץ של אנשים (באופן די מעניין רובם המוחלט הם יהודים) הזדמנות לנצל את התוהו ובוהו ששרר במערכת הבירוקרטית של רוסיה, והצליחו לרכוש (או לקחת) נכסים יקרי ערך מהמדינה.

דוגמה נפוצה: לאחר שהתפרקה המעצמה הסובייטית, נשארו מפעלים רבים ללא כסף לנהל את המפעל, ולשלם משכורות לעובדים, והמדובר הוא במפעלי ענק, שלפעמים תושבי ערים שלמות היו מועסקים רק בו. כמו"כ המפעלים הללו היו נמצאים בערבות סיביר הקפואה, ולכן, אף אחד לא רצה להגיע לשם, או שהיה לו את הכסף להחזיק את המקום ומשכורות העובדים. מה עשו האוליגרכים החכמים? הם הגיעו לפקידים "מורשי החתימה", והצליחו לשכנע אותם להעביר את המפעל לבעלותם (בחינם או בסכום מאוד זעום), והם יממנו את כל הוצאות המפעל וישלמו את משכורות העובדים. וכך בין לילה (בחתימה אחת של "פקיד מורשה") הם הפכו לעשירים מופלגים.

הספר מרתק, מיוחד במינו, וגדוש באינפורמציה חשובה ומעניינת לכל דורש ידע, ואוהב היסטוריה, כלכלה, אקטואליה, סיפורי "הגשמה עצמית", ועוד ועוד.

קראתי את כל הביוגרפיה "היטלר" של איאן קרשו על 2 חלקיה.
החלק הראשון ("היבריס") הוא ממש מופת, מלאכת מחשבת אדירה של כתיבה ותיעוד היסטורי מרתק, שמלבד הידיעות המעניינות המוצגות בו, קרשו גם מיטב לעמוד על דמותו של היטלר מזויות מרתקות, ומראה כיצד התעצבה אישיותו ותפיסת עולמו, אותה תפיסת עולם שעתיד היה היטלר להחזיק בה עד יום מותו.

לא כל יום יוצא לאור ספר שממש עושה צדק היסטורי ותיקון עוול, אך ספרו של משה ארנס "דגלים מעל הגטו" נמנה על הספרים שעושים זאת.

לאחר קום המדינה, היה חשש כבד מצד מנהיגי המדינה דאז (מפא"י והקיבוצים) שהימין הרוויזיוניסטי ממשיך דרכו של ז'בוטינסקי (אז בראשות בגין) יתפוס שליטה וכוח, אז הם החליטו לתת דגש דווקא לפעולותיהם של "ארגון יהודי לוחם" (אי"ל) בראשותו של אנילביץ', ולהתעלם לחלוטין מפועלם של "ארגון צבאי יהודי" (אצ"י) בראשותו של פאול פרנקל, וכל זאת, אך ורק בגלל שנמנו אפוא על הזרם של ז'בוטינסקי.

פשוט עצוב שבספרי המחקר ההיסטוריים (כולל בספרי האנציקלופדיות!) אין איזכור בכלל לכל פעולותיהם של אצ"י, וספרו של ארנס מהווה תרומה אדירה להיסטוריה היהודית, להעלאת זכרונם של הגיבורים חברי אצ"י, וחלקם במרד גטו ורשה.

את ספרו של הרב לאו קראתי מספר פעמים. בעוברך בין דפי ספרו, אתה, הקורא, יכול לחוש כיצד ההיסטוריה של העם היהודי (=שואה ותקומה) השתלבה בחייו של הרב לאו, ומסיבה זאת, כולנו מרגישים קשר כזה או אחר לרב...

בספרו הוא גם נוגע בנושאים שאולי לא כ"כ מוכרים לציבור הכללי בימינו (עולם השידוכים, עולם התורה והישיבות, תלמידי-חכמים שחיו בעבר ובהווה), אך ללא כל ספק, הוא עושה זאת בלשון בהירה ומושכת, כך שכל קורא יכול להזדהות עם הנאמר.

לדעתי הספר הוא בגדר חובה, וכל אחד יכול ללמוד ממנו יסודות חשובים בהיסטוריה היהודית, בחשיבותו של עם ישראל, וביכולתו של כל אדם להעפיל למחוזות נשגבים בחייו, שהרי הרב לאו היה יתום חסר כל לאחר השואה, אך למרות זאת, הוא הצליח (ומצליח) להגיע בחייו לגדולה.

מי שלא קורא את "האדם מחפש משמעות" של פרנקל, מפסיד הרבה. זהו ספר על כוחה של הרוח האנושית, כוחה של האהבה, כוחו של האדם לא לאבד תקווה גם מול הקשיים הנוראים ביותר.

אחד היסודות של תפיסת עולמו היא, שאם לאדם יהיה פשר ומשמעות לחיים שלו ("למה יחיה"), הוא יוכל להתמודד עם השאלה "איך". משמעות תורמת לאדם הרבה לחיים, וככל שהמשמעות היא נשגבה וערכית יותר, כך היא תתן לאדם יותר תקווה ומוטיביציה לנהל את חייו ולהתקדם.