ד"ר עמנואל לוטם המתרגם האגדי שנפטר היום והוא בן שמונים שנה. ד"ר לוטם תרגם בחיין כמות ספרים שהיא מעבר לכמה שאדם רגיל בכלל מצליח לקרוא. בוויקיפדיה כתוב 400 כותרים, אבל זה מעודכן ל-2006 ובוודאות המספר גדול יותר. הוא תרגם הרבה ספרי עיון בתחומי מדע ומדע פופולרי שונים, וכן סיפורת של מדע בידיוני ופנטזיה כמו ספרי אסימוב, חולית, שר הטבעות ועוד הרבה מאוד. מדובר באיש אשכולות שהכיר הרבה תחומים על בוריים וידע לתרגם בצורה זורמת וטובה, אם כי מדי פעם נפל לבחירות מוזרות, לקחת מילה עברית נדירה כדי לתרגם מונח לועזי רווח, או להחליט שהערבית של חולית היא לא מספיק טובה ולכן לשנות אותה.

לזכרו של ד"ר לוטם אני מביאה את הערת השוליים המרגיזה בהיסטוריה, והיא נמצאת בספר הזה, בתרגום העברי למהדורה השניה, שגם כולל הערות של המחבר לאחר תגובות שקיבל על המהדורה הראשונה. לפני זה הקשר: הספר עוסק באבולוציה ובדרך שבה גנים מעתיקים את עצמם מדור לדור, והוא נותן את האנלוגיה של העתקת ספרים בתרגום כדי להדגים את הרעיון של מוטציות שקורות מעותק לעותק במהלך שכפול. הדוגמה שהוא הביא היא תרגום השבעים.

עכשיו להערה.
דוקינס אומר: "קוראים זועמים אחדים התרעמו על טענתי כי חל שיבוש בתרגום "עלמה" ל"בתולה" בנבואה התנ"כית ותבעו ממני הסבר.
ועכשיו לוטם: "כאן נכנס המחבר לדיון בלשני מעמיק במילים העבריות "עלמה" ו"בתולה" ובמקבילותיהן היווניות, להצדקת טענתו זו העלולה להתפרש ככפירה בעיקר חשוב של הברית החדשה, לפיו כל האירועים בחיי ישוע אינם אלא הגשמה של נבואות תנ"כיות שונות. לא ראיתי טעם לתרגם קטע זה העסוק בעניין שהוא מובן מאליו מבחינתנו.

וזה מרגיז מכמה סיבות, אבל בראש ובראשונה בגלל הפטרונות שלקח כאן המתרגם בהחלטה מראש מה יעניין ומה לא יעניין את הקורא העברי, זה שבכל מקרה כבר הגיע להערות הסיום, מה שהוא אומר שהוא נוהג לקרוא דברים שהם לא סבירים. אז מר לוטם, מי אתה שתחליט בשבילי מה מובן מאליו ומה לא, מה מעניין ומה לא?


ןאם כבר התכנסנו אז קצת על הספר: ריצ'ארד דוקינס הוא ביולוג שמתמחה באבולוציה. אני לא יודעת איך הוא כחוקר ומדען, אבל הוא מורה מעולה. הספר מסדר את גישתו בנוגע לאבולוציה בצורה בהירה ומדורגת. התזה העיקרית היא שהברירה הטבעית נעשית לא ברמת הקבוצה ולא ברמת הפרט אלא ברמת הגן, והגוף (שלנו, של אחרים, של החיות סביבנו) הוא רק "מכונת שרידה" ענקית שהגנים פיתחו יחד כשיתוף פעולה שמאפשר יצירה של סביבה טובה יותר לשכפול גנטי ולהתרבות. על פי זה הוא מסביר מושגים רבים כמו רביה, דומיננטיות, מלחמת המינים - זכר מול נקבה, אסטרטגיות יציבות ולא יציבות להישרדות, ואת מונח האנוכיות מול אלטרואיזם. לדידו של דוקינס באופן טבעי אין אלטרואיזם, והכל נעשה מתוך חישובי אסטרטגיה להגברת הרבייה, ומכאן שאלטרואיזם הוא מונח תרבותי. כמתמטיקאית פרק 11 בספר הוא טוב במיוחד, כי הוא הסבר מעולה על תורת המשחקים ועל דילמת האסיר, שאותה דוקינס הרחיב אחר כך לנושאי בחירות אסטרטגיות שונות.

הרעיון העיקרי של ספר נפלא זה הינו: אנו מכונות השרידה של הגנים שלנו. או, במעט יותר פירוט:

"בשלב כלשהו נוצרה במקרה מולקולה הראויה לציון מיוחד. אנו מכנים אותה "משכפלת". … הייתה לה תכונה מיוחדת במינה: היא הייתה מסוגלת ליצור עותקים מדויקים של עצמה. … המשכפלות ששרדו היו אלה שבנו לעצמן מכונות שרידה לחיות בתוכן. מכונות השרידה הראשונות היו בוודאי לא יותר מקליפות מגן. אבל הפרנסה נעשתה קשה יותר ויותר, עם הופעת יריבות חדשות, בעלות מכונות שרידה טובות ואפקטיביות יותר. מכונות השרידה גדלו והשתכללו, והתהליך המתמשך היה תהליך של הצטברות. … כעבור ארבעת אלפים מליון שנים… הן רוחשות במושבות גדולות, בטוחות מרע בתוך רובוטים מסורבלים ענקיים … דרך ארוכה הן עברו, אותן משכפלות. כיום הן קרויות בשם "גנים", ואנו הננו מכונות השרידה שלהן."

בספר זה, ריצ'רד דוקינס מפליא לתאר את משמעויותיה של תיאורית הברירה הטבעית של דרווין באופן ציורי אך מדויק, תוך ניתוח דקדקני של הלוגיקה שבבסיסה ותוך מתן עשרות דוגמאות מאלפות ומרתקות מעולם החי והצומח. בחלקו הראשון, עוסק "הגן האנוכי" בשאלות יסוד של התפתחות החיים: מהם יצורים חיים וכיצד הם התפתחו? מהם הגנים? מהן זיקות הגומלין בין אורגניזמים לבין החומר הגנטי אותו הם מעבירים מדור לדור? מהן ההגדרות הבסיסיות של "זכר" ו-"נקבה" ומהו שורש האסימטריה המובנית שבינם? כיצד נגזרים היחסים בין זכרים ונקבות בטבע מן האסימטריה שבין זרע לביצית? מהי משמעותה של "תודעה" ומדוע וכיצד התפתחה?

בחלקו השני, הספר פונה לטפל באספקטים חברתיים יותר: מתי ישגשגו אסטרטגיות של שיתוף פעולה ומתי יצליחו יותר אסטרטגיות "בוגדניות"? כיצד מאורגנות ה-"קהילות" של החרקים החברתיים (כגון דבורים ונמלים) ומהו ההיגיון הגנטי העומד בבסיסן ? בחלק זה, הספר גם מכליל את רעיון המשכפלות ושליטתן בעולם דרך ה-"נשאים" (למשל – בני האדם) ומעבירו מן המישור הפיסי-טבעי (גנים המתפעלים את העולם ומבטיחים את המשך קיומם דרך שליטתם ביצורים חיים) למישור החברתי-תרבותי (רעיונות המתפעלים את העולם דרך שליטתם במוחות).

ספר זה העניק לי תובנות חדשות על העולם ומקומנו בו יותר מכל ספר מדע-פופולארי אחר שקראתי עד כה. אנו, בני-האדם, ייחודיים באינטראקציה המורכבת להפליא בין הגנים שלנו והשפעתם הרבה עלינו לבין מוחנו בעל המודעות-העצמית. לא עוד יחסים של גן אנוכי השולט באורגניזם כמו בבובה-על-חוט, אלא אורגניזם המודע לקיומם של הגנים והשפעתם ומסוגל אפילו לשנותם לצרכיו. מי יכול לדמיין להיכן תוביל האבולוציה את בני-האדם במיליוני השנים הבאות (אלא אם נשמיד חלילה את עולמנו קודם לכן).

מומלץ בהתלהבות.

מי צריך לקרוא ספר זה? כל אדם החובב דעת.
ללא ספק זה הספר החשוב ביותר שקראתי בחיי שאפשר לי להבין איך העולם שלנו עובד.
יותר מעשרים שנה הספר ישב לי על המדף לאחר שחברים לעבודה קנו לי אותו ליומולדת 32. לקח לי זמן להגיע אליו, אבל בסוף זה קרה. וכשזה קרה וקראתי הפכתי להיות מפיץ הבשורה של דוקינס. ולפחות גרמתי לאדם אחד נוסף לקנות אותו.

הנחיות לקורא\ת המתחיל:
סבלנות! שלושת הפרקים הראשונים מלאים בפרטים טכניים בתחום הביולוגיה של הגנים. אלו אבני הבניין להמשך, אבל אל יאוש, אחר כך הספר הופך להיות ידידותי יותר. צריך לעבור את הפרקים האלו גם אם לא נהנים בהתחלה, התמורה תבוא בהמשך ותאמינו לי יש תמורה ולבסוף תלקקו את האצבעות מעונג.

קצת על המחבר:
ריצ'רד דוקינס הוא זואולוג במקצועו, בוגר אוקספורד, איש מדע במהותו. אבל הגאונות האמתית שלו היא ביכולתו להסביר דברים מסובכים מאד באופן שכל אדם סביר יוכל להבין אותם. הוא נושא הדגל בהפצת האמת המדעית בעולם ומתנגד נחרץ לכל המפיצים תורות פסאודו מדעיות היוצרות בלבול בעיקר אצל הצעירים והבורים.
לדוקינס הייתה תכנית טלוויזיה בבריטניה ובה היה מסביר מדע לבני נוער, היה מנחה של תכניות מדע, פולמוסן נלהב בכל הקשור לתורת האבולוציה. הוא כתב ספרים טובים ומצליחים שהחשוב ביותר מהם הוא הספר הזה: "הגן האנוכי".

על החוויה שלי:
כאמור דחיתי את קריאת הספר הזה שנים רבות. אולי בגלל שהוא הרגיש לי כמו ספר לימוד עיוני ואולי בגלל שהוא נראה עבה מידי. הפרקים הראשונים זרמו לאט. פרקים אלו עושים סדר בכל ההבנה של הגנים, מכונות השכפול ותורשה. אך בהמשך היה מדהים, פשוט וואו אחד גדול.
קראתי אותו בעיקר בגינה, בתוך הטבע תוך התבוננות על מעוף החרקים, דבר שנתן עצמה לחוויה (אני בר מזל שיש לי גינה יפה). פתאום קיבלתי הסבר על תופעות שקיימות בטבע ולא נתתי עליהן את הדעת בעבר, כגון אלטרואיזם. למה קיים בטבע אלטרואיזם, הרי זה מנוגד להגיון שמישהו יקריב את עצמו עבור זר מוחלט שהוא לא מכיר. דוקינס מסביר זאת בצורה שלא ניתן לחלוק עליו. הסופר פשוט הצליח לפענח את הקוד של העולם שלנו, ועוד יותר חשוב מזה, הוא מצליח להסביר את התובנות המורכבות שלו לאנשים פשוטים שהם לא ביולוגים ולא אנשי מדע.
אני רואה בספר הזה לא פחות משליחות. שליחות של הנגשת מדע אמתי לציבור הרחב. בזה אני רואה את השליחות של דוקינס דומה למה שעושה יובל נוח הררי - בהיסטוריה עולמית, פרופ' מיכאל הר-סגור - בהיסטוריה המערבית וד"ר ליעד מודריק - במדעי המוח. מדענים שהבינו דבר או שניים בחיים שלהם, יש להם ידע נרחב, ופועלים במרץ רב להפיץ את הידע שלהם לציבור הרחב.
הייתי יכול לכתוב עוד רבות על הספר הזה, אם מישהו מעוניין, אשמח להרחיב.

לדעתי צריך להוסיף את הספר הזה כספר חובה במערכת החינוך.

באופן אישי אני ממליץ קודם כל לקרוא את מוצא המינים של דרווין.
אני יודע שהוא יצא במהדורה חדשה בשנים האחרונות ונמצא ברשתות הגדולות.
צריך להבין שאבולוציה היא נושא עמוס מאוד. הגן האנוכי מביא תפיסות וגישות לאנשים שיש להם מספיק אחיזה בנושא.
שוב,זה לדעתי בלבד. מותר לחלוק אבל אני פשוט חושב שעדיף להתחיל עם מספיק ידע לפני.
אני אפילו ממליץ לקרוא את הספר ביולוגיה כללית א' בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה ואז לגשת לספר הזה.
להתחיל לפרט על הספר מיותר בעיניי ולא המהות.
לאנשים שתחום מדעי החיים מעניין אותם הספר הזה הוא בגדר חובה. חוקר או סתם אדם שמתעניין צריך לערוך חשיבה ביקורתית ולבחון גישות שונות או גישות מסתעפות יותר נכון לומר ולכן הספר הזה כמו ספרים רבים אחרים בתחום הוא חשוב ומועיל.

הייתי ממשווה את הספר הזה לקיצור תולדות הזמן של סטיבן הוקינג. הוא ספר מופת. כן הייתי רוצה שתהיה לו יותר חשיפה, אני חושב שהוא יתרום ויגרום לאנשים לבחון השקפות חדשות שהם טרם נחשפו אליהם.
ההנאה מובטחת. לפחות לדעתי האישית.

ספר מרתק, שמציג את האנושות מנקודת מבט אחרת לחלוטין, ומבסס זאת בצורה מדעית. ספר מעניין ומעולה לאנשים שמתעניינים במדע ורוצים להכיר כיוון אחר שלו, שמטיל ספק בכך שהאדם הינו נזר הבריאה, אלא דווקא כלי בידיו של הגנום האנושי.

מעבר לרעיון המרכזי שהוא מהפכה של ממש ואותו קולטים לאחר מספר עמודים ,הספר בכללותו די נמתח כמו מסטיק
כך שלצערי לא הצלחתי לסיים אותו.
בעיה נוםפת בולטת ומפריעה היא הנרקיסיזם של המחבר,
התחושה לאורך הספר עד כמה חשוב למחבר ללטף את האגו של עצמו .. וחבל.

ספר נהדר לכל מי שיש בו מעט סקרנות לגבי
"מכונת השרידה" הנקראות האדם וכל החי בעולמנו.
ולא אני לא מדבר על סיפור אדם וחווה.

ספר מדע פופלרי חובה, פרדיים לכתיבה בזאנ'ר.
אני מאוד נהנתי במיוחד מתורת המשחקים של האבולוציה (אפילו שהם נמשכו טיפה לאורך מדי לטעמי) דוקינס עונה בצורה כלכך רהוטה על כל שאלה שעלתה לי בראש כמעט משפט אחרי משפט, פיסקה אחרי פיסקה.

אפשר להגיד שהתזה הראשית שלו היא עניין הזולתנות בעולם החי, בעולם של תחרותיות ומאבק, וכל הסובב כך בכדי להביא אותנו למצב של הבנה.

כמו כן עוד עניינים רבים הנוגעים לאבולוציה כמו הסיכוי להתפתחות סוגי החיים המגוונים נמוכה כמו לזכות בלוטו - ואם נגריל במשך תקופת כל הקיום של כדור הארץ - נזכה כמה וכמה פעמים בלוטו.

גם אם יצאו ספרים חדשים יותר ומעודכנים יותר, שעוסקים באספקטים מורכבים ואניגמטים יותר - הספר הזה עדיין מומלץ בחום בגלל הרהיטות שלו ופשטות באופן הכתיבה והסברה.

ספר חובה לכל אוהב דעת. נותן פרספקטיבה מאוד מפוקחת וצנועה על מקומו של האדם בעולם.

הספר גם ממחיש כיצד חוקים פשוטים יכולים להסביר את הכוחות המעצבים את המין האנושי, כולל את התרבות ואת הרעיונות מאחוריה.

הספר "הגן האנוכי" עונה על השאלה "איך נוצרנו?".



"הגן האנוכי" מסביר במילים פשוטות ומוכיח את תקפותה של תיאורית האבולוציה, שמסבירה את מוצא החיים בכלל והאדם בפרט, והיא התיאוריה המדעית המקובלת כיום. תיאורית האבולוציה מסבירה שהחיים יכולים להיווצר בתהליכים כימיים וביולוגיים ללא התערבות תבונית.



הספר מסביר את תיאורית האבולוציה, כפי שנוסחה ע"י דארווין ורבים מממשיכי דרכו ששיכללו, בדקו ופיתחו את הרעיונות שלו. רוב האנשים לא מבינים נכון את רעיון האבולוציה. הם חושבים שהם מבינים, אבל הם טועים, כי לא לימדו אותם את הנושא בבצפר.



בספר, דוקינס מסביר את מהפכת המחשבה האדירה שעברנו בהבנת האבולוציה: במרכזה לא עומד האורגניזם השלם (אנחנו), אלא הגנים. כלומר: הגנים הם אלה שמשתכפלים, לא בצורה רצונית, אלא פשוט כי זה המבנה שלהם. הצורה שבה הגנים משפיעים על הסביבה תורמת לחיוב או לשלילה על ההסתברות שלהם להצליח להשתכפל יותר מאחרים שמצליחים פחות. גנים שמצליחים להשתכפל יותר מאחרים מתרבים יותר ואלה שמצליחים פחות נכחדים או נהיים נדירים.



מסתבר שאבולוציה, כלומר שרידתם של המתאימים והכחדותם של הפחות מתאימים, יכולה לעבוד גם בסתם חומרים כמו בוץ וחרסית בנחלים ולא רק ביצורים חיים! ייתכן שהחיים עצמם נוצרו בראשיתם כמסייע לשכפולן המוצלח של חתיכות חרסית! רק שהחומרים האורגניים פשוט השתכפלו יותר טוב ובסוף התנתקו מהחרסית והתחילו לפעול עצמאית במים!



מסתבר שאנחנו, האורגניזמים המורכבים, נוצרנו כ"כלי רכב" שמסייעים לגנים להשתכפל יותר טוב. אנחנו רק כלים בידם.



כן, אני יודע, זה נשמע קשה לעיכול ומופרך. התיאוריה היא מורכבת, היא לא משהו שאפשר להסביר על רגל אחת בפוסט בבלוג, ולכן אני ממליץ לכם לקרוא את הספר. כי הספר דווקא כתוב בצורה זורמת, בהירה ולא קשה בכלל.



את הפוסט הזה אני עורך ומשכתב כבר קרוב לשנה, כי אני לא מצליח לכתוב אותו בצורה מספיק מכירתית, שתשתכנע אתכם שזה אחד הספרים הכי מרתקים שתקראו בימי חייכם, ספר שיצית את דימיונכם ויגרום לכם לחשוב.



אולי יעזור שאפשר למצוא אותו לפעמים בסלי המציאות של סטימצקי בשלושים שקלים בלבד?