• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
חמישים גוונים של אופל

חמישים גוונים של אופל

מאת אריקה לאונרד ג'יימס

הביקורת של גלית

תמונה של גלית
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
חמישים גוונים של אופל

חמישים גוונים של אופל

מאת אריקה לאונרד ג'יימס

הביקורת של גלית

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של גלית
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2012
סדרה:טרילוגיה: חמישים גוונים #2
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
אין ביקורת הקודמת
1/31
ביקורות על חמישים גוונים של אופל
הבאה
טופי
לפני 12 שנים

“בתחנת הרכבת תל אביב מרכז, באמצע גרם המדרגות היורדות לרציפים, עמדה עלמה צעירה לבושה כמו פקידה במשרד ע”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•1 דקות קריאה

חיכיתי ליציאת הספר השני באמת בצפייה שוקקת כי נהניתי מהראשון כי אין לי בעיה להודות שני נהנית גם מספרים שהם לא יצירת מופת ספרותית כי לפעמים צריך ורצוי להודות שאנחנו יצורים יצריים, בשר ודם ולא תמיד בשליטה! אך עם כל זאת קצת התאכזבתי הספר הפך להיות רומן רומנטי עם ניצוצות קלים של עלילה, 580 עמודים שאפשר היה גם ב 200. כריסטיאן גריי יותר אהבתי את הדמות האפלה לא הייתי מתנגדת לגלות שאתה ערפד מאשר לגלות שגם וונילה עושה לך את זה ובטח לא שאתה מתפרק לגורמים 20 פעם בספר אחד. אקרא גם את השלישי אבל הקסם דהה ואיבד מכוחו.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של אלון
אלון
R
Rotem Y
תמונה של חני
חני
תמונה של קארטה
קארטה
תמונה של SEIRO
SEIRO
תמונה של רוזי
רוזי
תמונה של בוקי
בוקי
ט
טלי
15קוראים|גיל ממוצע58|60%נשים

על המבקרת

תמונה של גלית

גלית

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
56 ביקורות•661 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של גלית
גלית
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות56
לייקים שקיבלה661
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת18מתח ריגול והרפתקאות14ספרות מקורית13

דיון על הביקורת

3 תגובות
גלית
גלית•לפני 12 שנים

שתי סיבות האחת כי התחלתי וצריך לסיים(כן כן, דפוק... לפחות באוכל נגמלתי מזה...(: )

ושנית , אמנם גרי הפך סמרטוט ולא ערפד והקסם אבד אבל בהיותי רדודה ושיטחית הוא חתיך מהמם ואממממ זה מספיק?
חני
חני •לפני 12 שנים

אז למה לקרוא את השלישי?

DANTE
DANTE•לפני 13 שנים

כפי שכתבת...

הקסם דהה וכנראה גם הגוון... כנראה מצפים לנו עוד 47 גוונים מלבד הטרילוגיה עד שהאפור יהפוך ללבן ... אני מאמין שיש כאלה שהספיק להם גוון אחד בשביל להדליק סיגריה :)
3 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של גלית

המורה לאנגלית

המורה לאנגלית

יפתח רייכר עתיר

לפני כשנה הכרתי אדם, נחמד, אנטלגנטי, נעים, בקיצור אדם שכייף להכניס אותו לרשימת החברים שלי שהצטמצמה פלאים לקראת גיל 40. אמנם הצימצום היה בגללי אבל זה נושא בפניי עצמו). לאחר היכרות של כמה חודשים התברר לי שהבחור נישלף מיד אחרי הצבא לשורות המוסד,כמובן שסודות מדינה לא נחשפו מה שכן נחשף היו התחושות והמחירים הכבדים ששולמו בעקבות שירות המדינה מאחורי הקלעים. מה שחזר באופן עיקבי היתה תחושת הבדידות, ההחמצות והאנונימיות המוחלטת. איבוד הזהות תוך כדיי השתלבות בזהיות אחרות. הפאן הזה, הפחות זוהר והוליוודי בחיי המרגלים שלנו תפס אותי ואולי אפילו קצת העציב. את הספר "המורה לאנגלית" אין לי מושג איך השגתי,קניתי, השאלתי... הוא נח ליד המיטה יחד עם ערמה מכובדת של צריכים להיקרא. ... הגיע זמנו! סיימתי אותו ביום עקב שפעת שהצריכה שכיבה ממושכת. נשאבתי לתוכו!!! לא ספר מתח, לא ממש ספר ריגול. מה שכן הספר נוגע בדיוק באותן נקודות של בדידות, סכנה,מחירים שצריך לשלם והחמצות. אני נהנתי, מאוד! גרם לי לחשוב, להעריך,להתעצב ובעיקר להודות לאותם אלו מאחורי הקלעים שבלעדיהם לא הינו מה שאנחנו או אולי לא הינו ביכלל. בפני עצמו לא פאר היצירה אך בעל תוכן חשוב . .

לפני 11 שנים•
★★★★★
•גלית
זה לא שאני לא אוהבת

זה לא שאני לא אוהבת

אורית הראל

ההורים שלנו מזדקנים! זאת עובדה, הזמן נוגס ובולע בלי רחמים. אני בת זקונים שבחרה בחירה מודעת וחופשית להשאר קרוב לההורים, להנות מהטוב, ויש הרבה, וגם מהפחות טוב שלאחרונה התחיל לבקר יותר ויותר. זה קשה! קשה רגשית וקשה תיפעולית. את הספר הנ'ל קניתי במבצע של 20 שח ודיי זנחתי אותו עד שלפני יומיים החלטתי שבא לי ספר בשרגון " עוד רווקה קריריסטית, שנונה יותר או פחות. תחילתו של הספר אכן כזה, נילי בחורה צעירה מבזבזת את זמנה ברומן ארוך שנים עם גבר נשוי, תוך כדי הצגת הקשר בנייהם נכנסת המישפחתולוגיה במישפחתה של נילי הכוללת אחות נוספת ומוצלחת וזוג הורים ניצולי שואה. עד כאן חביב אך לא יותר. לקראת אמצע סוף הספר ( יתכן קלקלן) מתגלה אצל ברכה, אמא של נילי אלצהיימר בתחילת דרכו. כאן אני הרגשתי מעיין בעיטה בבטן, אולי בגלל המצב שלי, אולי מהחששות שלי מהעתיד. הספר עובר הסבה חדה למערכת יחסים בין אם וביתה. יחסים לא פשוטים ולרוב כואבים ומכאיבים. משלושה כוכבים הספר עלה לארבע החלק האחרון טוב אבל קצר ודחוס. סך הכל נהנתי מהספר ואולי נהנתי יותר כי לא היו לי צפיות גדולות ובטח לא חשבתי שאכתוב עליו ביקורת...

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גלית
הגולם והג'יני

הגולם והג'יני

הלן וקר

את התואר האקדמאי שלי עשיתי (כמה מפתיע) בסיפרות עברית. המסלול היה ברור לי, בגריות, צבא ואוניברסיטה. הייתי בטוחה בבחירה שלי ובטוחה בהנאה שמחכה לי בלימודי התואר, אממה, ציפיות לבד ומציאות לבד. בלי להלאות אתכם, תואר ראשון בספרות עברית נחלק לשלושה חלקים: ימי בניים, חז'ל והספרות החדשה. מימי הבניים כנראה הביאו את המרצים שירצו על זמנם האקטואלי, מדור חז'ל הינו מדרשים והרבה ותלמוד (כן , למדתי בבא מציעה פרשת המפקיד במשך שנה פעמיים בשבוע) ואז תגידו לא נורא המדור של החדשה יפצה על הכל... זהו שלא. מעבר ל"תורת הבית החרוז והמישקל, לניקוד, ולאסטטיקה , החדשה בקושי מגיעה לעליות ראשונה ושניה, תחילת המאה העשרים. בעודי מדדה שלוש שנים בחריקת שיניים על ההחלטה ללמוד ספרות עברית מצאתי נחמה דווקא בחלק השני של התואר , b.a הכללי, שם ניגלה לי עולם ומלואו, מאות קורסים לבחירה, נצרות ,איסלם, מצריים הפרעונית, גרוש ספרד, רוסיה בימי סטאלין, לימודי מיגדר, ארכיאולוגיה וכו וכו וכו ריחפתי לי מקורס לקורס כמו בחנות לממתקים טועמת מזה ונותת ביס מזה... ואז הבנתי משהו על עצמי, אני אוהבת לטעום, מספיקה לי נגיעה של הדברים, את העומק אני שומרת ליישום בחיים, לעשיה, לאימהות, לקרירה... והנה קראתי את הגולם והג'יני, ויש שם גולם וג'יני, קבלה, כישוף, איסלם, יהדות, ניויורק, אנושיות, אהבה... מצאתי את עצמי גומעת את הספר וכל כך נהנית... נכון, הספר לא הכי עמוק, לא הכי בכלום אבל זה מה שמהנה בו יש בו הכל מהכל מבלי חפירות. אמר לי פעם מישהו תחביב לא הופכים למקצוע... תחשבו על זה!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גלית
ביום שלוּלוּ בַּבּוּ מתה

ביום שלוּלוּ בַּבּוּ מתה

מיכל בר-פרו

תמיד זה נחמד ומרגש להיות הראשון לכתוב ביקורת לספר באתר כמו הסימניה, עד שלא מתוודעים לאתר של אוהבי ספר תמיד ישנה תחושה של בדידות מעוטית מול הרוב שלא קורא מאלף ואחת סיבות. והנה הגעתי אל הסימניה ופתאום מבול של אנשים וילדים שכל כך אוהבים לקרוא שלפעמים אני ממש מרוגשת לקרוא ביקורות שנכתבות בכזאת אהבה.... אל הספר "ביום שלולו בבו מתה" נחשפתי מיד איך שסימתי את" מלכת היופי של ירושליים" אז החיבור היה זורם והפעם לא ירושליים אלא תל מונד. השפה עשירה, קולחת , חלקה בעירקית(בתרגום מידי לעברית) וכן משעשעת. כל הסיפור סובב סביב מותה של לולו בבו, זקנה נרגנת ,קשה ודיי רשעית, דרך ימי השיבעה הקורא נחשף אל בני המישפחה תוך כדי שזירת הסיפור האישי בעבר ובהווה. הקושי הבין עדתי, ההירכיות בתוך המישפחה , מינהגים ומסורת, אמונות תפלות ומזימות ברמה הקיומית של החיים. מאוד נהנתי, קליל, זורם ומתובל בדיוק!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גלית
עלמא

עלמא

רוני אשכול

רוני אשכול העיזה וכתבה ספר פנטזיה בעברית! דבר כשלעצמו מעורר רצון לטפוח על השכם ולעודד את היוזמה המבורכת, צריך אומץ גדול להתמודד עם "הכרישים "של התחום ואפילו אומץ להתמודד עם "הדגים" היותר קטנים והמוצלחים שבניהם. מראות דעתי הצנועה אשכול עשתה עבודה נהדרת ומהנה, בריאת עולם יש מאין, הפלגה על כנפי הדמיון והמחשת הדמיוני לסיפור עם עמוד שידרה, ניחוחות וטעמים. נהניתי לעבור עם עלמא גיבורת הספר את השלבים של הגילוי, ההתבגרות ,הכאב והתמורות... ספר מתוק להפליא, זורם ומה שלי היה חשוב שאשכול בראה עולם שאני לא מכירה ושמחתי להכיר. לא יודעת לגבי מי שלא קורא את הז'אנר לגבי הקוראים ספר חמדמוד, בתולי ומהנה!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גלית
אשמת הכוכבים

אשמת הכוכבים

ג'ון גרין

בהמשך לביקורת הקודמת, בה סיפרתי על החנות בירושליים עם המוכר החביב אשר בזכותו קראתי את "הקרקס הגדול לרעיונות", קרתה לי תקלה נוספת. את הספר הנל נשבעתי שאני לא אקנה ולא אקרא, (למרות הביקורות והתשבוחות הרבות, הקונצנזוס בסימניה....אני לא אתנדב לקרוא ספר קורע לב על ילדים חולי סרטן נקודה!) וכך אני בחנות מלהגת ומפטפטת עם המוכר וכמובן הוא מציע לי את אשמת הכוכבים, סרבתי בנימוס ( כן כן עמדתי על שלי לשם שינוי..(: ) ועברתי לבחור ספר נוסף וכך היה, הגעתי עם המוכר לקופה, העברתי את הויזה, הספרים הוכנסו לשקית והגיעה שעת הפרידה(למוכר היה קשה להפסיק לדבר) נקרעתי מהחנות והגעתי הביתה, מאושרת פורקת את השקית ומגלה... את אשמת הכוכבים בשקית...( לא כספר אקסטרה, פשוט כחלק מהקניה) ואז החלטתי שאם זה לא סימן שאני צריכה לקרוא את הספר אז מה כן? וכך בחייל ורעדה ניגשתי למשימה, אולי פחדתי מידי, אולי ציפיתי יותר מידי, אולי אולי ואולי, השורה התחתונה ספר טוב, מציצני לחיי ילדים\נוער חולה סרטן, עצוב מאוד - כן, נוגע ללב- כן, מסקרן- כן, אבל... משהו שם הרגיש שטוח, הסחיטה הרגשית חיפתה על עומק, אולי מכיוון שחולי סרטן חיים על זמן שאול הדברים רצו מהר מידי בלי עומק ,אולי מי שלא שם לא יודע(ושלא נדע!), לא יודעת מה היה חסר אבל חוסר היה! ובתור בכינית מדופלמת שבוכה מפרסומות לשלב הזה לא הגעתי. אולי זאת אני....

לפני 13 שנים•
★★★★★
•גלית
הקרקס הגדול של הרעיונות

הקרקס הגדול של הרעיונות

מיקי בן-כנען

אני גרה ממש קרוב לירושליים ולמרות הרכבת הנהדרת אני ממעיטה להגיע למרכז העיר. מרכז העיר ירושליים הפך בשנה האחרונה למקום שממש כייף להסתובב בו, מעיין מדרחוב גדול עם מלא בתי קפה וחנויות זולות וחביבות. נאלצתי ללכת לבדיקה ומצאתי את עצמי בעיר ובכדי לא לבזבז את עצמי לדעת החלטתי אחרי ששתיתי עם עצמי אמריקנו בבית קפה חביב, לקחת רכבת חזרה הביתה אבל מה? בדרך לתחנה עניי צדו חנות ספרים, (אתם חברי לסימניה בטח מבינים שלא עמדתי בזה) ונכנסתי... חנות לא גדולה וזולה עם מוכר חביב ודברן שאוהב ספרים ולמרות היותו בעל חנות שנים רבות לא איבד את הניצוץ והחדווה מלדבר על ספרים. וכך אנחנו מפטפטים והוא ממליץ לי על " הקרקס הגדול לרעיונות" המלצה חמה ואישית ,מאוד נילהבת עד שלא היה לי כבר נעים וקניתי אותו עם עוד כמה חברים. יומיים אחרי התחלתי לקרוא. תשמעו, הספר פשוט חמק לי מהאצבעות, עוד לא נשמתי והנה אני באמצע, לקחתי עוד נשימה והוא ניגמר.. ספר מעולה, הסופרת אורגת עולם חצי הזוי על סף הבדיה , בונה אותו שלבים שלבים ויוצרת עלילה אמינה למרות המוטיבים הלא שפויים. בגדול, בסופו של דבר ספר שואה. השואה נכנסת בעדינות, לא לוחצת אך עם זאת נוגעת בנימים הכי קטנים. ארבע דמויות שמתחברות יחדיו ,שמתחברות דרך עברן השואתי. נהנתי כל כך! מומלץ בחום גם למי שנימנע מספרות שואה מסיבות כאלה ואחרות. נותר לי להודות לאותו מוכר חביב שממש אילץ אותי לקנות את הספר הזה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•גלית
קארמה דפוקה

קארמה דפוקה

דוד ספיר

שבוע הספר, יורדת במדרגות הנעות בקניון וכמובן רואה דוכן ענק של ספרים,ביכלל לא התכוונתי לרכוש ספרים ,הרגליים הלכו לבד ומי אני שלא אשתף פעולה? והתחלתי לשוטט, להביט בכריכות, למצוא ספרים שהומלצו "בסימניה" וכו וכך עיני קלטו את הספר הנל, קראתי מאחור ונשבתי ברעיון, לקחתי והחזרתי ושוב לקחתי ושיכנעתי את עצמי שזה ספר טוב לטיסה ארוכה שמחכה לי... אבל לא התאפקתי (ואולי חבל כי בטוח הטיסה היתה עוברת בקצת יותר קלות) הספר משעשע ברמות, שנון ומצחיק. מנחת טלוויזיה מצליחה וקריריסית מועמדת לפרס הטלוויזיה הגרמנית, אבל מה? בערב ניצחונה היא מתה! יותר נכון נהרגת על ידי שרידים של תחנת חלל רוסית שצונחים על ראשה, להפתעתה הרבה היא מתה אבל לא ממש וכאן מתחילה שרשרת גילגולים שהיא עוברת ,החוליה הראשונה בתור נמלה... התחלתי את הספר הבוקר וסימתי אותו הערב, 252 עמודים של הומור, הומור עצמי והתשלום על מעשים רעים שגוררים קארמה שלילית. הסופ קצת הזוי אבל למי אכפת ספר מגניב! חביב קליל ומהנה!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•גלית
טיפות שלג

טיפות שלג

א.ד. מילר

בחודש האחרון מצאתי את עצמי קוראת פחות מהרגיל, מסיבות אוביקטיביות כמו תיכנון טיסה לתאילנד יחד עם בנותי(כן כן טסות לחודש שלם לתאילנד) או סיבות פחות אוביקטיביות של תירוצים עצמיים (כגון הערמה של ה20 ספרים ליד המיטה לא מושכת מספיק) ובכל זאת באיזה לילה של נדודי שינה ארבע לפנות בוקר לקחתי את "טיפות שלג" והתחלתי, נהנתי לקרוא, השפה קולחת, התרבות הרוסים מענינת, דרך הצגת הספר כמכתב ארוך שכותב הגיבור לחברתו לה הוא אמור להינשא, מעיין וידוי וניקוי חטאים לפני החיים ביחד. אהבתי את ההדרגתיות בה נבנתה העלילה, אהבתי את הרעיון שהקורא מבין לפני הגיבור את התרמית , מזדהה ומבקר בו זמנית את הגיבור.. ספר חמוד,כייפי לקריאה. למה ארבעה כוכבים? כי מיד אחריו בלי הפסקה אפילו לקפה לקחתי ספר חדש ושקעתי בו... לסיכום ספר בהחלט טוב, לא ארוך במיוחד ומעניין.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•גלית

ביקורות נוספות על "חמישים גוונים של אופל"

חמישים גוונים של אופל

חמישים גוונים של אופל

אריקה לאונרד ג'יימס

בתחנת הרכבת תל אביב מרכז, באמצע גרם המדרגות היורדות לרציפים, עמדה עלמה צעירה לבושה כמו פקידה במשרד עורכי דין. בגדים סולידיים, פנים עגולים, איפור עדין, שיער אסוף, ותיק לפטופ שחור. בידה ספר פתוח והיא מפריעה לאנשים הממהרים במורד המדרגות. כוון שאני אוהבת ספרים בדקתי מה היא קוראת.. כמובן!! חמישים גוונים.. באמצע המדרגות!! לא בדקתי באיזה דף נעצרה אבל ודאי קטע מרתק במיוחד גרם לה לעצור באמצע המדרגות באמצע יום עבודה.
לי הספר לא גרם לעצור.. אלא לדלג..
על מלל מיותר (בעיני).. על משפטים החוזרים על עצמם..
אני יכולה לסכם את תוכנו כך:
הספר השני מתחיל שתי דקות בערך לאחר תום הראשון.
אנסטסיה האומללה שקועה בדיכאון עמוק. זה לה חמישה ימים שאינה אוכלת.
כזכור היא איננה אכלנית גדולה ולאורך הספר הראשון כריסטיאן מנסה להכריחה לאכול כדי להוכיח לקורא\ת את שתלטנותו.
הוי.. המסכנה, מתגעגעת לכריסטיאן על כל גווניו!
ולכן כשגיבור חלומותיה מתקשר היא ממהרת לחזור לזרועותיו.
כצפוי..
ומציבה לו תנאים מגבילים פן יפגע בה.
כצפוי..
והספר מנסה להיות מותח, ומנסה להיות סקסי, ומנסה להיות מעניין, אך אינו מצליח.
כצפוי..
טוב שיש אקסית מטורפת אחת המצילה אותנו משעמום טוטלי..
ואולי העלמה עצרה בגלל האקסית המטורפת?

ואם אתם שואלים את עצמכם או אותי שאלה המתבקשת מאליה:
ולמה קראתי? בגלל הסקרנות כמובן. לדעת מה היה בסוף.

לפני 12 שנים•טופי
חמישים גוונים של אופל

חמישים גוונים של אופל

אריקה לאונרד ג'יימס

תחילת הקשר, עם מי שלימים הפך אהובי היחיד ובעלי, היה אינטנסיבי מאוד. גרנו במעונות, אם לא היינו בשיעור או קבוצת למידה היינו זה עם זו. וכבר אז היינו "תולעי ספרים". אך למי יש רגע להתפנות לקריאה כשמתאהבים ?! יום אחד הוא אומר לי "מתוקה, אל תעלבי, אבל אני רוצה איזה ערב אחד לעצמי לבד. לקרוא איזה ספר, לחשוב". ודאי שנתתי לו באהבה והבנה את המרחב הזה.
כמה חודשים אחרי שאלתי אותו, אולי אתה רוצה איזה ערב לעצמך, בלעדי. הוא ענה לי שהוא לא צריך כזה זמן יותר. הביחד שלנו מאפשר את הלבד שלו.

ולספר – ראשית, לדעתי, אין הכרח לדבר גבוהה גבוהה על מנת לגעת.
והספר הזה נוגע. ועוד איך.
המשך ישיר של הספר הראשון בטרילוגיה (ותודה לאל שאין בו רענונים, כמו שיש בהמשכים שונים, על מה שכבר נקרא/סופר בעבר)
הכתיבה עממית, משעשעת ומרגישה אמיתית, מהלב ולעיתים אף קורעת לב.

*הזהרת ספויילרים*
לאחר סיום הספר הראשון בסגירת דלת המעלית על מערכת היחסים בינהם, שוקעים אנה וכריסטיאן בעצב עמוק. חוסר התקווה והכאב העמוק מקרב אותם שוב זה לזו והפעם בחיפוש פשרה מתאימה יותר. מה אני צריכה/צריך ועל מה אני מוכנה/מוכן לוותר ? ה"לבד" שלה וה"לבד" שלו, בעבודה קשה של הכרות, התאמה והערכה, יצרו "ביחד" חדש.
מקסים בעיני. נהנתי מאוד מהספר.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•michalro
חמישים גוונים של אופל

חמישים גוונים של אופל

אריקה לאונרד ג'יימס

או.קיי, נכון.. אז בביקורת הקודמת שלי על החלק הראשון של הטרילוגיה הצהרתי בגאון לכל מי שמוכן לשמוע שאני לא מתכוונת לקרוא את החלק השני והשלישי, אבל זה מה שקורה כשכותבים ביקורת לפני שמסיימים ספר!,
ואני מודה שעכשיו זו הפעם השנייה שאני חוטאת בכתיבת ביקורת כשעדיין נותרו לי כ80 עמודים נוספים, אבל הפעם זה כדי לתקן עת עצמי ולהצהיר ששינתי את דעתי.. זה פשוט ספר שכיף לקרוא, הוא לא מורכב ולא נראה לי שהוא מלמד המון, אבל הוא זורם והוא כיף.. ולפעמים זה כל מה שצריך, הלא כך?... אני בטוחה שאקרא את החלק האחרון ואני כולי תקווה שורד ארביב לא תיהיה המתרגמת שלו ואם כן אז שתשקיע קצת יותר, לא יותר מדי...מספיק בשביל ש"אלילה הפנימית שלי תקפוץ בטריפל-לו"
היו קטעים שממש עצרתי לקרוא שוב כמה פעמים מילה מסויימת או משפט כי התרגום באמת עושה עוול לספר, אבל סה"כ מאוד נהנתי לקרוא את הספר הזה, הרבה יותר מהקודם אפילו. בנוסף עוד משהו שנהנתי לעשות עם הספר הזה, זה לחפש ביוטיוב את המוזיקה שכריסטיאן משמיע לאנסטסיה...ואני מודה שאהבתי את הטעם האקלקטי שלו!.. לסיכום: אם אתם מחפשים ספר עם שפה רמה, רומן היסטורי יפהפה כנראה שזה לא הספר, אבל אם קריאה זורמת קורצת לכם ואתם אוהבים סיפורי זוגות (נקרא לזה ככה?!) אז רק נותר לי להמליץ בחום!.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•Marián
חמישים גוונים של אופל

חמישים גוונים של אופל

אריקה לאונרד ג'יימס

הייתי חייבת לדעת איך העסק יתפתח בין כריסטיאן לאנסטסיה, לאחר שככה עזבה אותו, די בפתאומיות בסוף הספר הראשון...
בהיעדר השוואה טובה יותר, אומר זאת כך: כריסטיאן הוא סלע איתן, קשוח ובלתי מתפשר (או כך נדמה בהתחלה..). אנטסטסיה היא רכה ומלטפת, כמו מים זכים. כמו שקורה בטבע- מים מעצבים ומחליקים אפילו את האבנים הקשות ביותר, זאת רק שאלה של זמן. הליטוף הרך של אנסטסיה מעניק "טיפול" דומה, לאופי הנוקשה של כריסטיאן...
הספר נחמד, עדיין אין שיפור בשפה של המחברת, לצערי.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•ספינקס
חמישים גוונים של אופל

חמישים גוונים של אופל

אריקה לאונרד ג'יימס

קראתי את הספר בשיטת פרק כן, פרק לא פרק למה לא - והרי זה פלא, לא הרגשתי אפילו פעם אחת שהחסרתי איזה חלק משמעותי בעלילה - כנראה כי אין אחת כזו בנמצא. אחרי שקראתי את הספר הראשון ויתרתי מראש על כל עניין ספרותי ודילגתי ישר בין החלקים "העסיסיים" שבעיקר עצבנו אותי יותר מכל דבר אחר. דמויות כל כך נבובות ושטחיות, סיטואציות לא אמינות, אוצר מילים דל עד כדי מבוכה - פשוט תת-רמה של ספר. אם אתן מחפשות ספר אירוטי להעביר איתו את הזמן - יש רבים וטובים ממנו.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•סתיו
חמישים גוונים של אופל

חמישים גוונים של אופל

אריקה לאונרד ג'יימס

החלטתי לדלג על התיאורים המייגעים ולהבדיל מהחלק הראשון בספר זה יש סיפור. היו קטעים שגרמו לי לבכות. יש קצת מתח. ואני מחכה להמשך. יותר טוב מהספר הקודם זה בטוח.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נת
חמישים גוונים של אופל

חמישים גוונים של אופל

אריקה לאונרד ג'יימס

את החלק הראשון קראתי לפני יותר מחצי שנה והאמת שהספיק לי. השבוע הייתי ביריד של סטימצקי
ומצאתי את החלק השנה ב 22 ש"ח אז החלטתי לקנות. תוך כמה ימים סיימתי לקרוא. נכון שהשפה לא ברמה גבוהה,
אבל הספר זורם ומעניין אפילו יותר מהראשון. העלילה בהחלט משתפרת. ממליצה!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•תושיק
חמישים גוונים של אופל

חמישים גוונים של אופל

אריקה לאונרד ג'יימס

נחמד!!! פחות מהראשון אבל קשה להניח מהיד כשמתחילים.
פה יש קצת יותר מתח בגלל האקסיות המשוגעות של כריסטיאן גריי שמוכנות להרוג כדי להשיג אותו שוב!!!

לפני 13 שנים•
חמישים גוונים של אופל

חמישים גוונים של אופל

אריקה לאונרד ג'יימס

לאחר קריאת הטרילוגיה באנגלית ועברית: שלושת הספרים רשומים בשפה דלה, המון ביטויים של בנות עשרה. אבל.... כריסטיאן גריי הוא מה שגורם לספר להיות מרתק. הסופרת יצרה גבר שכולן היו רוצות : יפה תואר, עשיר בטירוף, לא קמצן, מפרגן , מדרבן את האישה שאיתו לאכול, אנין טעם, שנון, חכם, מוכשר ומאידך, מפחיד,שרוט, לא צפוי, בעל עבר אפל שהשאיר את חותמו עליו. הניגוד הזה מאוד מושך את הקוראים (בעיקר קוראות).
מקווה שבסרט שאמור לצאת הקיץ יגלם מאט בומר (חבל שהוא גיי...) את כריסטיאן ואלקסיס בלדל את אנסטסיה.

לפני 13 שנים•סיגל