• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

מאת אואן קולפר

הביקורת של מישהי עם כנפיים-מע''ך

תמונה של מישהי עם כנפיים-מע''ך
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

מאת אואן קולפר

הביקורת של מישהי עם כנפיים-מע''ך

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של מישהי עם כנפיים-מע''ך
הוצאה לאור:קלסי-כנרת
0
סדרה:ארטמיס פאול #2
קטגוריה:תרגום (נוער)
הקודמת
זה שאין לנקוב בשמו
לפני 13 שנים

“הגאוניות ממשיכה ומגיעה גם אל הכותב הצפוני!!!”

13/29
ביקורות על ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני
הבאה
X

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•1 דקות קריאה

עוד ספר מעולה בסדרת ארטמיס פאול!!!!!!!!
ארטמיס הוא ילד.
בן-12,13.
הוא גאון.
הגאון של כל אירופה.
כל האנשים בעולם חיים כרגיל.......
אני בטוחה שאף אחד לא חשב על העולם שמתחת נכון?
אז מישהו כן.
והמישהו הזה הוא ארטמיס פאול.
מעניין לדעת שיש לו שומר ראש אישי

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Mira
Mira
תמונה של <font color=110066>מישהי
<font color=110066>מישהי
2קוראים|גיל ממוצע46|100%נשים

על המבקרת

תמונה של מישהי עם כנפיים-מע''ך

מישהי עם כנפיים-מע''ך

חברה מזה 16 שנים
44 ביקורות•102 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ילדים 12-9•תרגום (נוער)•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של מישהי עם כנפיים-מע''ך
מישהי עם כנפיים-מע''ך
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות44
לייקים שקיבלה102
דירוג ממוצע4.5 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ילדים 12-96תרגום (נוער)6מתח ריגול והרפתקאות5

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של מישהי עם כנפיים-מע''ך

אני לא גנב

אני לא גנב

תמי שם-טוב

-איך הגעתי לספר הזה?
שנה שעברה, לקראת יום השואה, הכריחו אותנו לעשות יומן קריאה על ספר שואתי כלשהו. היו ילדים שבחרו בספר הזה. אני בחרתי ב'שמו היה פרידריך'.
-מה ציפית מהספר?
ציפיתי שהוא יהיה מעניין. כי אלו שקראו אותו, המליצו עליו. והכיתה שלי היא בכלל לא כיתה של קוראי ספרים.
-מדוע קראת אותו רק עכשיו?
כי הוא היה מוצג בספרייה. וכי יש לי רשימה ענקית של ספרים לקרוא. אז אל תאשימו אותי שלא קראתי את גנבת הספרים.
-וכעת, לספר. כיצד הוא מנוסח?
הספר מנוסח באופן בהיר. חוץ מקטע אחד, שבו אין לי שמץ איך הגיבור פתאום חלה ואז הגיע למקום אחר. חולה.
-הדמויות. יש דמות אהובה?
אני חושבת שהדמות האהובה עלי היא חנה. היא לא מושלמת מידיי והיא לא גרועה מידיי. כמו גיבור הספר, למשל. כמעט כל הזמן מוציאים אותו דורש רחמים.
-לסיכום, מה דעתך הכללית על הספר? האם את ממליצה עליו?
הו, כן, אני ממליצה עליו. אבל הוא הספר הכי מדהים שתקראו בחיים. זה ספר ליומיים, בשביל להעלות חיוך בזמן עכור.
-תודה רבה שהסכמת להתראיין!
בבקשה :)

[כמה זמן כבר רציתי לראיין את עצמי?
אני חושבת שזה חלום הילדות שלי XD]

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מישהי עם כנפיים-מע''ך
החור שברעש - עטיפה חדשה

החור שברעש - עטיפה חדשה

פטריק נס

ספויילרים. הרבה מאוד ספויילרים.

אהרון, תמות. רציני, תמות כבר. אין לך לחי ואין לך אוזן. מזל שאתה מת.
ויולה, מתה עלייך. תמשיכי לצעוק על טוד.
טוד, תמשיך בחוכמה הלא חכמה והמזוגזגת שלך.
ראש העיר, לך תזדגזג.
דייבי, אממ.... תפסיק. פשוט תפסיק. למה לירות בויולה? למה?
מנצ'י, לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא אל תמות לאאאאאאאא תחזור תחזוררררררררררר אתה הכלב הכי טוב בעולםםםם לאאאאא

זה ספר חובה. חובה. לא אכפת לי, אבל חובה. גם ספר ההמשך חובה.
פטריק נס, אתה גאון.

בואו נצליף במתרגמים שיתרגמו כבר את הספר השלישי בטרילוגייה!

השאלתי את הספר מחברה. משום מה היא תמיד משאילה לי ספרים שהיא באמצע. חוץ ממחפשים את אלסקה. נאלצתי לחכות חודש שלם >:(
אז השאלתי. וקראתי. והתאהבתי. וחוויתי חוויות עם טוד וויולה ולא יכולתי לעצור והכל נסחף ונסחף ונסחף ומה לא איך זה קרה ורעש רעש רעש ולא לא לא למה למה למה איך??

זה קרה, נכון? [זה קרה?]
אני לא אשכח את הספר הזה. לעולם לא.

וכדאי לכם לקרוא אותו אחרת יבוא ספקל וינשוך אתכם! [אהמ אהמ 1017 [השקט והשאל]]

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מישהי עם כנפיים-מע''ך
עלובי החיים [גרסה קולנועית]

עלובי החיים [גרסה קולנועית]

ויקטור הוגו

אני לא מאמינה שעדיין לא כתבתי על הספר המדהים הזה ביקורת. זה אולי אחד הספרים הכי מדהימים שקראתי.

אמנם לקח לי הרבה זמן לקרוא אותו, אבל אני לא אתחרט על כך לעולם. הספר הזה הוא חובה.

ואתם יודעים מה? אין לי מושג אפילו למה. למה הוא כל כך מרגש.
הוא פשוט מרגש.

הוא לוקח אותנו, אלה שחיים בתנאים די טובים, וזורק אותנו ישר לבית עם הגג הנופל. לחיים העניים. לחיים הנוראים ביותר. לחיים של העלובים.

זה ספר שתמיד ישאר. תמיד.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מישהי עם כנפיים-מע''ך
טבעת הנצח 1 - מרד בזמן

טבעת הנצח 1 - מרד בזמן

ג'יימס דשנר

תתרחקו.

תתרחקו מהספר הזה אם עוד יש לכם כבוד!
זה מאגר של כמה עמודים [100? 200?] חסרי משמעות. הספר הזה הוא בזבוז זמן. הוא לא מלמד כמעט כלום. ~ספויילר~ כן כן, קולומבוס וזה. אוה, אתם עשיתם את זה? -_- ~סופויילר[שילוב של 'סוף' ו'ספויילר']~

אז אני לא אסתיר את העובדה שקראתי אותו אותו. טעות רצינית. אבל אני חושדת שבכל זאת הייתי לוקחת אותו כי הוא על המדף של החדשים [משחקי הרעב! התלקחות, אלונה! יש שם התלקחות! עורבני חקיין סגידה] ויש לו כריכה מעניינת. אבל למען הטעם הטוב, תתרחקו ממנו.

העלילה יכלה להיות משהו אדיר, אבל היא משום מה יצאה משעממת מאוד.

אז נתתי לספר הזה צ'אנס. קראתי אותו. לקחתי את השני. הפסקתי באמצע לטובת ספר אחר שבהחלט סחף אותי, לעומתו. תתרחקו מכל הסדרה, למן בטיחותכם ושימור מוחכם.

בואו נדבר על הסדרה:
אותו הרעיון של 39 רמזים. סדרה אחת, כמה סופרים. אבל האם קראתי את 39 רמזים? עדיין לא. אני מתכננת. כבר שנה, אבל מתכננת.
אני די בטוחה ש39 רמזים מעניין יותר. כי הסדרה הזו לא בשבילי.

דמויות:
הן בסדר.
אבל. למה. קוראים. לה. סרה.
ברצינות, בספר כתוב סרה ולא שרה. זה די מעצבן, האמת.





אבל יכול להיות שמה שכתבתי פה סתם זבל טיפשי. מי יודע.
כי נאלצתי לקחת לאחותי את הספר השלישי על המנוי שלי ><

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מישהי עם כנפיים-מע''ך
עיר של עצמות

עיר של עצמות

קסנדרה קלייר

איך זה התחיל?
ילד מהכיתה המקבילה שקורא ספרים המליץ לי.
והמליץ.
והלחיץ.
אז כשהייתי בסיפרייה וראיתי אותו, לקחתי אותו.
בפשטות.
האמת, הספר די מדהים, כן, אבל....
אני לא אשקר, יש טובים יותר.
זה לא אחד מהספרים האלה שאם אתם לא תקראו אותם, יהיה לכם חור בהשכלה. זה ספר בסדר.
יש לספר ספר המשך. וסדרת המשך. האם אני אקרא אותה? כן, אני אקרא אותה. למה? למרות שאני אומרת שזה ספר בסדר? כי זה מעניין. זה אפילו מאוד מעניין. זה מעניין אותי לגלות מה קורה בהמשך. מה קורה עם קליירי, סיימון, ג'ייס, אמא של קליירי, והכל. [מצחיק אותי שמכל השמות שרשמתי, רק הפסיקים ושתי המילים 'של' ו-'והכל' לא סומנו כשגיאת כתיב. LOL.] מעניין אותי מה קורה שם.
ואתם יודעים מה? לאחר שאני גומרת את 13 האוצרות ו-13 הקללות אני אקרא את ספר ההמשך שנמצא אצלי בבית. סיפרייה, אין עלייך!!!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מישהי עם כנפיים-מע''ך
13 סיבות

13 סיבות

ג'יי אשר

אני עיינתי קצת בכמה ביקורות קודמות לפני שאני כתבתי את הביקורת שלי.
ולפי מה שהבנתי, אי אפשר לכתוב ביקורת לספר הזה בלי לגלות קצת מהעלילה.
אז ראו הוזהרתם, ספויילרים לפניכם.

סך הכל לקח לי שלושה ימים לקרוא את הספר.
אז הנה החישוב שלי למה יכולתי לקרוא אותו רק ביום במקום שלושה.
אין מה לקרוא. אני אומרת לאחותי הגדולה שאני לוקחת לקרוא את '13 סיבות' שחברה השאילה לה. היא אומרת לי שזה ספר קשה. אני אומרת שאני אסתדר.
ונחשו מה? אני לא. אני קראתי בערך 70-80 עמודים במשך שעה בערך, סגרתי את הספר ואמרתי:"אני לא מסוגלת להמשיך לקרוא אותו." למה? אני לא יודעת. השאלה עדיין מהדהדת במוחי. למה?
למחרת החלטתי לנסות לקרוא אותו שוב. ואחותי הגדולה החזירה אותו לחברה שלה!! איזו אכזבה.
ומאז? לא הפסקתי להזכיר אותו. שאלתי את חברות שלי אם יש להן את הספר, אם הן שמעו את השם שלו, אם הוא מוכר להן וכל דבר אחר.
עכשיו נעבור ליום שני, ה-16.6.14
חברות שלי הלכו לבלות יחד בשבוע הספר ואני לצערי לא יכולתי לבוא.
וביום למחרת, זאת אומרת אתמול, שאלתי אילו ספרים הן קנו. והן קנו את 13 סיבות ועוד ספר. אני לא זוכרת מה שם הספר ההוא בגלל ההתרגשות שלי.
אחת החברות הוציאה את הספר מהתיק והניחה על השולחן. ואני לקחתי אותו. והתחלתי לקרוא אותו. ודפדפתי לעמוד שבו אני בערך עצרתי.
ולא נפרדתי ממנו.
אנשים שאלו מה אני קוראת, אני עניתי להם ואז הם ביקשו תקציר. בזמן שאני קוראת. סירבתי. והם? "נו מה 'כפת לך? אני רק קוראת ת'תקציר לשניה" ואני חושבת, היי, מה הטעם שאני אתן לכם לעשות את זה? במילא רובכם תראו את התקציר, תחשבו עליו כמה שניות-דקות ואז תשכחו ממנו.
אז נלחמתי עליו ולא נפרדתי ממנו. עד סוף היום בצלצול. כי לא הסכימו לי להשאיל אותו.

בחוג שלי בשעה מאוחרת יותר באותו יום אני רואה את אחת החברות שלי שביקשה ממני לקרוא את התקציר אפילו שטענתי שזה לא לגילה.
עם הספר בידיים.
התנפלתי עליה. תקראו לי אגרסיבית, אבל הייתי במתח והייתי מוכנה לעשות הכל בשביל להמשיך לקרוא את הספר. התקשרתי לחברה שלי -שהסכימה להשאיל לה את הספר ולי לא- וצעקתי-דיברתי עליה ואז... לא כל כך משנה, בעצם. לקחתי לה את הספר וקראתי קצת. ואז החזרתי לה אותו.
היום לקחתי אותו וקראתי. גמרתי אותו.

ואני מזועזעת. כאן מתחילה הביקורת האמיתית והכואבת.
כן, אני מבינה את האנה. כי גם אני חשבתי על זה.

כשכל הסיפורים הכואבים מתקבצים במקום אחד בפתאומיות כואבת, יש לך נקודת מבט חדשה על העולם שגורמת לך לחשוב שוב. שגורמת לך לחשוב אחרת. לפעמים גם בשליליות. כן, זה קרה לי. זה קרה לי. בכאב, בדמעות ובאדישות.

אבל למה? למה כל הקלטות?
אני לא הייתי יכולה לחיות אם הייתי יודעת שאני גורמת למישהו סבל ורגשות אשמה. במחשבה שנייה, האנה לא חיה. צרצור~צרצור
לא לנסות להתבדח, אוק.
אני חושבת על מה שהאנה אמרה. היא דיברה. אני תוהה אם היא כתבה את זה קודם ואז הקריאה מדף, כי זה היה מדויק כל כך. אבל היא דיברה, וזה מה שחשוב. פעם הייתה לי נקודה כואבת במשך ימים. אני שמרתי אותה בתוכי והרהרתי בה. ואז הגעתי הבייתה, נכנסתי לחדר, הסתכלתי במראה ודיברתי לעצמי. אמרתי את כל זה לעצמי. זה היה קשה ובכיתי ובהתחלה לא הצלחתי. אחר כך, הייתי אסירת תודה שאני עשיתי את זה. אז כל הכבוד שהצלחת לדבר, האנה.

וקליי...זה כואב. את הצד שלך אני דווקא לא כל כך מכירה. להקשיב לכל זה. אבל יש לי קצת ניסיון. אני מרחמת עליך, קליי. היית צריך לסבול זוועה. למרות שאתה לא שייך. נשברת. להישבר זה כואב, בשני הצדדים.

אבל אתם חייבים לקרוא את זה. אתם חייבים להיות מודעים מה קורה. לפעול בהתאם. לגלות אם לא פעלתם נכון ולשנות את התנהגותכם מיד. אולי אני לא מתנהגת כמו קורטני, אבל אני בהחלט אתחיל לשים יותר לב למעשים שלי. אני אהיה מודעת.
ואתם? תתכוננו נפשית, תקחו נשימה עמוקה, תקחו את הספר בידיים ותתחילו לקרוא. אם אתם מרישים שזה יותר מידי תעצרו באמצע. כמוני. אחר כך תמשיכו. אתם צריכים להקשיב לקלטות עד הסוף.
האמת, אחרי הביטוי הזה, אני מרגישה כאילו אני השלושה עשר בר המזל שלוקח איתו את הקלטות לגיהנום.
ואני לא בכיתי בספר הזה. אבל קראתי עד הסוף.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מישהי עם כנפיים-מע''ך
מקומאחר

מקומאחר

גבריאל זווין

ספויילרים לאלה שיודעים יותר מידי
קריאה חובה שווה.
בעולם שלנו, במקומאחר, זה לא משנה.
רוצים לדעת מה יש אחרי המוות? תקראו ותגלו. זה מתחיל באונייה :3
ממשיך במשקפות, בפיג'מות, בניירת, בבאר, ברשת, באחיות שיגור ובעוד מלא דברים אחרים.
אבל זה מרתק. לפחות לקבל רמז למה שיקרה לנו אחרי שנמות.
אבל אף אחד לא יודע.
אבל אני לא אתחיל לחפורררר לכם על כל הדעות הפילוסופיות שלי כרגע.

אז תקראו וזהו!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מישהי עם כנפיים-מע''ך
עלייתו של מספר 9

עלייתו של מספר 9

פיטקוס לור

וואו.
וואו מינוס.
~אזהרת~ספויילרים~מאוד~מספיילרים~

זה הולך ככה:
1=הרוגה
2=הרוגה
3=הרוג
4=נמצא
5=נעדר
6=נמצאת
7=נמצאת
8=נמצא
9=נמצא
10=נמצאת
ברני קוסאר=נמצא
בני אדם:
שרה הארט=נמצאת לקראת הסוף
סאם גוד=נעדר

וכל חברי הגארד הנותרים מתאספים. מוצאים אחד את השני ואת השלישי. פרט לחמש.

סאם וחמש נעדרים. הם מוזכרים בספר -וכמעט כל החלק הראשון של הספר ג'ון חופר על 'איך יכולתי להשאיר את סאם'- אבל הם לא נוכחים. הם -לא-. וזה מפריע לי.

הסוף מהיר. בייחוד כשמתחשבים בזה שהדמויות החליטו לסיים. הסוף היה קצר ולא מפורט. דיפדפתי קצת אחורה, ובדקתי אם פספסתי משהו. אבל לא. הסוף היה כזה, קצר ומהיר.

והעלייה של מספר תשע לא מובנת לי. איזו עלייה? להילחם בסטרקוס רא נחשבת עלייה? לפנייך שש נלחמה נגדו!! פעמיים!!! ולא, אתה לא הבסת אותו. הוא ברח. כמו פחדן. כמו שכינית אותו וכמו ששש כינתה אותו לפנייך.

הספר הזה איכזב אותי קצת. אבל קראתי את את הספר בהנאה. ובציפייה לעוד. אני מקווה שיש עוד ספר [אם יש הוא כנראה עדיין לא תורגם לעברית..]. הוא היה שווה את הזמן שהקדשתי לו ואת הצעקות על אחותי הקטנה "אני קוראת!!!!!!!!!!!!!!"

אני ממליצה לקרוא, אבל שהציפיות שלכם לא יהיו גבוהות מידי, כמו שלי. בשביל שלא תתאכזבו.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מישהי עם כנפיים-מע''ך
שמו היה פרידריך יד ושם

האנס פטר ריכטר

שמו היה פרידריך יד ושם

האנס פטר ריכטר

רגע, רגע, רגע.
שואה.
מלחמת העולם השנייה.
מוות.
כאב.
דמעות.
משימה לפסח: יומן קריאה.
כן, זו הייתה משימה לקרוא את הספר ולעשות יומן קריאה בפסח [לא עשיתי אותו, אבל קראתי את הספר :P].
זה עצוב. מאוד עצוב. הספר משרה אווירה כבדה.
אבל הספר די קצר.
מזעזע.
אבל קצר.
ומספיק.
לא.
ממש לא.
הכל נגמר מהר מידי.
ומה שהכי מעניין זה שהספר עושה ספויילרים לסוף. וזה מה שיפה בו.
אתה קורא, ונקשר לדמות, ובסוף, הלב שלך נחמץ בצורה כואבת יותר מאשר אם לא היית מכיר אותו.
זה קשה.
אבל קל.
זה ספר שווה קריאה.
מאוד.
מאוד...

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מישהי עם כנפיים-מע''ך

ביקורות נוספות על "ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני"

ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

אואן קולפר

שתיים ורבע בלילה. חזרתי מבייביסיטר פחות או יותר לפני... שעה.
ואני לא עייפה.
אין לי כוח לקרוא, אין לי שום מוזה או השראה להמשיך ממנו סיפור, והסקייפ וסימנייה כבר מרוקנים בשעות האלו.
אז כנראה שתצטרכו לסבול אותי בתקווה שהביקורת הזאת תעייף אותי ותמנע ממני לעשות נזקים בלתי הפיכים לאנושות.

אוי אוי, ארטמיס ארטמיס, הייתי בטוחה שאיבדתי אותך!!
ולא היה לי כסף להחזיר לספרייה על אובדנך.
אומרת הילדה שרק היום גילתה שיש לה יותר ממאתיים שקלים בכיס
טוב נוו, היה לי כסף אבל לא היה לי הרצון (;
אחרי חיפושים וסריקה הולכת וחוזרת אחרי הספר האבוד גיליתי שהוא היה בין הספרים על הספרייה שלי רק הפוך ובגלל זה לא מצאתי אותו. הוו, אני הגאונות בהתגלמותה.

ארטמיס מכה שנית (סוף סוף!! שנים אני מחפשת את הספר הזה!! שנים!! (ורק לפני כמה חודשים תמימים קראתי את הראשון -.-), ובגדול, כיאה לארטמיס פאול ולסופר המוכשר אואן קולפר.
אז ככה, מזימות בממלכת הפיות, כמובן שהאצבע המאשימה מופנה היישר לעבר ארטמיס, ששקוע בכלל בבעיות שלו, עם אבא שלו שמוחזק בידי המאפיה הרוסית ואמא שמפקחת אחרי כל צעד שלו (וגם שולחת אותו לפסיכולוג, הו, הזוועה אחרי הקריאה שבה קולטים שארטמיס נשלח לפסיכולוג) ומונעת ממנו להביא תוכניות מרושעות לפעולה.
בסופו של דבר, האם יש מצב שארטמיס והפיות ישתפו פעולה?

ספר מעולה, עלה בגדולתו של הקודם, הרבה יותר מובן ומוסבר, קולפר התעלה על עצמו, לא ידעתי שאפשר לעשות את זה.
למרות שתמיד יש מה לתקן, הספר דורש חמישה כוכבים.
זה ספר מצויין להעביר איתו את יום כיפור, העלה לי חיוך על הפרצוף והשכיח ממני לזמן מה את העולם החיצון.
הייתי שוקעת בעוד תיאורים חפירה ופירוטים על החפירה, אבל אני חצי ישנה פה, הביקורת הזאת עושה אותי מנומנמת (ZZZzzz...).
~ נמנמנמנמ 3: ~

אואן קולפר הגאון. ספר שהוא פצצת קריאה מדהימה. אני דורשת המשך.
והייתי מאיימת על מישהו אם לא הייתי חוששת להירדם באמצע (:O).

אני אלך לי לישון, ואקום בבוקר עם תקווה לראות שיצור חיי כלשהו ייצור איתי קשר.
אבל מצחיק לראות שדווקא אחריי יום מתיש ומלא בילדים שמקפצים לך מול הפרצוף (למזלי ולמרבה האירוניה, דווקא שעשיתי בייביסיטר הילד ישן כל הזמן. פוקס :O) אז מצאתי את עצמי חושבת דווקא על הספר הזה.

מה יש לומר? אואן קולפר שיחק אותה שוב, לילה טוב לך, ארטמיס.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אנג'ל
ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

אואן קולפר

~יכולים להיות ספויילרים~

עוד לפני שקנו לי את הספר חיפשתי באינטרנט את הפרק הראשון. לצערי הרב, מצאתי רק באנגלית.
למזלי הטוב, הצלחתי לתרגם את כל מה שהיה כתוב שם, חוץ משתי שורות מבלבלות במיוחד.
בהתחלה הרגשתי שזאת הייתה טעות לקרוא את התרגום, כי אחרי זה הייתי חייבת לגלות את ההמשך.
החלטתי שאני פשוט חייבת לקרוא את הספר, אז הלכנו לסטימצקי וקנינו אותו.
מייד כשחזרנו הביתה, התחלתי לריב עם אחותי מי תקרא אותו קודם.
לא היה אכפת לי, ופשוט לקחתי אותו והתחלתי לקרוא כשהיא מסתובבת עם פרצוף זועף וקוראת את הספר האחר שקנינו.
***

נעבור לספר עצמו:
השינוי שחל בארטמיס היה די גדול.
מפושע הוא הפך לנער בן 13, שמתגעגע לאבא שלו ויעשה הכל כדי להחזיר אותו.
למרות שכל זה מרגש ועצוב, אני בטוחה שכמה העדיפו את ארטמיס האכזרי יותר. זה שחוטף פיות ומבקש כופר.
בהתחלה גם אני חשבתי ככה, אבל העובדה שהוא עדיין היה גאון ואהב לשחק "במשחקים הקטנים שלו" די עזרה לי להתגבר על השינוי הגדול.

אני אוהבת לתת צבעים לספרים שאני קוראת. הספר הראשון היה אדום והספר השני היה תכלת בהיר.
אדום, בשביל ביתיות. הרי ארטמיס באותו מקום כמעט לאורך כל הספר, ודי אהבתי את המקום הזה.
הספר השני, תכלת- ההפך מאדום. תבינו לבד את המסקנות.
לכל ספר היו חסרונות, אבל חסרונות שונים וזה מה שגרם לי להתלבט.
ההתלבטות הסתיימה בגלל קטע תמים אחד, ובו מאלץ' הופיע. עם כל כישרון הכתיבה שיש לסופר, הוא היה חייב להרוס את הכל עם מה שאני לא אפרט עליו כדי לא לתת ספויילרים.
***

יש כמה דברים שהיו האהובים עליי בספר-
1. רגעי המתח בהם אחת הדמויות (על מי אני עובדת? אני מתכוונת לארטמיס) היו בסכנת מוות.
2. ההתחלה. בהתחלה ראו בבירור את ה"ארטמיס הישן" שאהב להתחכם והיה לו מוח גאוני שאין לערער עליו.
3. הסוף- ארטמיס סוף סוף משתנה, ומוצא נקודה קטנה של טוב בתוכו.
4. המילה "ד'ארויט".

לסופר יש על מה להתגאות כאן.
אני רק מקווה שעד הספר הבא אני לא אשתגע יותר מדי.
יש לי הרגשה שאת הספר הבא אני הולכת לחבב, אולי אפילו לאהוב.
וכאן, למרבה הצער\שמחה,
נגמרת הביקורת.
מייטי♥

לפני 14 שנים•
★★★★★
•מגדת העתידות
ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

אואן קולפר

העלילה נמשכת,
הוא מתוק הבכור שלי, גם תולעת ספרים וגם עקשן שלא מרפה (אני מניח שכשיגדל, תכונה זו עשויה להועיל- לפחות כך אני מקווה).
אז קראתי את השני בסדרת ארטמיס פאול (יש שש ספרים בסדרה עד כה למיטב הבנתי), כדברי בכורי, "הספר הראשון הוא הכי פחות טוב, אתה חייב להמשיך". כשאלתי "אם הספר הראשון כה בינוני, מה גרם לך להמשיך לשני ולשלישי וכן הלאה?"
"סדרות" הוא ענה, "אני לא יכול להפסיק באמצע".
כאמור העלילה נמשכת, דרישת כופר מגיעה לשחרור אביו של ארטמיס, והעם מלמטה פונה לארטמיס כדי לברר על סחר שמתקיים בין העולמות, סחר עם מניעים מפוקפקים (סוללות אצבע, כן אני יודע שזה נשמע תמים- אבל זה לא, לא בידי גובלינים ורובי לייזר סופטנוז, תקראו תבינו).
על מנת לא לספיילר, אספר רק זאת: ארטמיס עוזר לפיות, הם מנסים לעזור לו. העלילה מסתבכת כשהעולם למטה עובר הפיכה אלימה, כאשר רוט והולי בעולם שלנו עם ארטמיס.
שמחתי לגלות שמר דיגמס, הגמד הערמומי עם פעילות המעיים הבלתי סדירה חזר לעלילה. בספר זה אנו חוזרים ומתוודעים לדמויות שכבר הכרנו וזה תמיד נעים.
כפי שציין אמיר הספר השני טוב יותר מהראשון.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•קורא כמעט הכול
ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

אואן קולפר

קודם כל, מעולה.
בהתחלה הייתי בטוחה שאני אדרג אותו כ"טוב", ואוסיף שהוא פחות טוב מהראשון.
העלילה פחות זורמת (רק בהתחלה !), אבל יש ספרים ממש "תקועים" וזה לא מתקרב לתקוע.
הסוף מאוד ריגש אותי, וכדי לא להרוס לכם את הקריאה, אני רק אוסיף, שהסדרה הזאת היא בין הטובות ביותר (;

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ליילק
ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

אואן קולפר

זהו הספר שאליו הכי פחות התחברתי מהסדרה, בהחלט ספר טוב, אך פחות מהשאר.
נהנתי כמובן והספר מתח ומשך אותי כמו תמיד, אך העלילה עצמה הייתה פחות מעניינת למשל מהראשון, או השלישי.
למרות הכל, מומלץ.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•קסת הדיו
ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

אואן קולפר

בתחילת הקריאה, לא הבנתי הרבה פרטים, ולכן לא ציפיתי שישתפר שבמהלכו. לשמחתי, טעיתי. הכל מתברר ככל שממשיכים לקרוא, ומאוד מצא חן בעיני התחכום של כל המהלכים המתוארים בספר, גם כשנראה שהכל אבוד. העלילה בנויה באופן מעודן, הבדיחות שנונות, והדמויות בעל אישיות מעניינת.
התלבטתי האם להעניק לספר 4 או 5 כוכבים, ואני מצטער על כך, אך החלטתי להעניק לו 4. זאת משום שתחילה לא הבנתי פרטים רבים בעלילה, כמו שכבר ציינתי.
גורם נוסף הוא ריבוי פרטים טכניים שלא הבנתי, שקצת פגעו בעקביות של העלילה.
אך שלא תטעו, הספר בהחלט מצוין!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Book Shelf
ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

אואן קולפר

הספר הזה לא ש דיבר אלי.
הוא לא היה מעניין כמו הספרים האחרים של ארטמיס פאול.

הספר מספר על ארטמיס פאול שמנסה לשחרר את אבא שלו מהמאפיה הרוסית. אבל בעולם שמיתחת לפני האדמה מתרחש מרד הגובלינים שמיסדת אותו אופאל קובוי בכוונה לשלוט בעולם מיתחת ואז בעולם מעל. איך זה יגמר? ארטמיס יצליח לשחרר את אביו? האם משמר הלפרקונים יצליח לנצח את הגובלינים?

לפני 14 שנים•
★★★★★
•ליאו ואלדס
ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

אואן קולפר

ארטמיס פאול חוזר בהרפתקה מסחררת, גובלינים, יריבות וכמובן חיפושו אחר אביו האבוד.
הוא משתף פעולה עם סרן הולי שורט ויחד איתה עם באטלר ועם המפקד הם יוצאים למסע להצלת אביו של ארטמיס, ולהצלת ממלכת הפיות.

הדעה שלי : (סמיילי מאוהב).

התקציר עצמו:


מזימה חשאית מתרקמת בממלכת הפיות. כנופיית הגובלינים, בווה קל, הולכת ומתחזקת. מישהו עומד מאחוריה. סרן הולי שורט ממשמר הלפריקונים בטוח שזה לא אחר מאשר ארטמיס פאול, האויב המושבע שלה. אבל לארטמיס דאגות משלו. הוא נמצא בדרכו למבצע חילוץ מסוכן בצפון הרחוק, שם מוחזק אבא שלו בידי המאפיה הרוסית. האם הפעם יאחדו כוחות בני האנוש ובני עם הפיות? האם יחד יצליחו לגבור על כוחות הרשע שמעל ומתחת לפני האדמה?

לפני 11 שנים•
★★★★★
•☁SPIRIT☁
ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני

אואן קולפר

ארטמיס חוזר אלינו בהרפתקאה נוספת עם בני הפיות. הפעם אבא שלו נכנס לתמונה, כן אותו אבא שנעלם ואשר, ארטמיס נחוש להחזירו הביתה בכל מחיר שידרש.
אני חייבת להודות, זה פשוט תענוג לקרוא את ארטמיס פאול. לאדם מבחוץ, הסדרה הזאת יכולה להראות ילדותית למדי. פיות? ילד בן 12 גאון? תחבולות...?
זה לא נשמע מיוחד במינו, לא קטניס ופיטה במחוז 12 ההרוס, לא הארי פוטר הנלחם נגד אתם-יודעים-מי... פשוט ילד גאון ועשיר ופיה בשם הולי. לא ממש ביג דיל.
אבל ברגע שמתחילים לקרוא, מבינים כמה אואן קולפר יודע לכתוב. הוא כותב בכישרון כזה, שהעולם שהוא בונה אמיתי כל כך! זה מתחיל בשפת דיבור וביטויים של בני הפיות ועד לאמונות רווחות ואגדתיות מסוימת, המשלבת בסיפור פן אגדתי, מיסטי.
אני מאוהבת בסדרה הזאת, זה נכון. בייחוד בארטמיס. הוא קר וחד מחשבה, אבל לפעמים הוא צריך את ההורים שלו לצידו שינהלו לו את החיים. לפעמים הוא צריך להיות אנושי יותר.
במהלך הרפתקאותיו הוא נהיה כזה, בזכות חברותו ההולכת ונקשרת עם סרן הולי שורט - זאת שחטף אותה בספר הקודם בשביל כופר זהב פיות.
בספר הזה הם מתיידדים יותר וכל אחד עוזר לשני. הפיות עוזרים לו למצוא את אביו ולשחררו מהמאפיה הרוסית והוא עוזר להם לסכל מזימת השתלטות של הקצין המודח קאדג'ן וחברתו הפיקסית, אופאל קובוי.
ממליצה מאוד ובמיוחד.
שרה :)

לפני 11 שנים•הני דיסקין
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 8 שנים

“מאחר שזה הספר היחיד של ארטמיס פאול שיש לי בבית, מצאתי את עצמי קורא אותו בפעם השישית, ואני ממשיך לאהו”