הגעתי למסקנה.
בשבילי,ספר של הרלן זה כמו שוקולד,אוכלים עד שכואבת הבטן ולא רוצים יותר.כמה ימים אחרי זה מתגעגעים לטעם המתקתק ואוכלים שוב עד שכואבת הבטן.
ככה זה בספרי הרלן קובן.כשאני קוראת אותם אני נהנית עד שנמאס לי,אבל אח"כ אני לא יכולה לא להמשיך לקרוא בהם ולכתיבה המיוחדת כל כך לקובן.
















