• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
חדוה ואני

חדוה ואני

מאת אהרן מגד

הביקורת של קוראת

תמונה של קוראת
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
חדוה ואני

חדוה ואני

מאת אהרן מגד

הביקורת של קוראת

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של קוראת
הוצאה לאור:הקבוץ המאוחד
שנת הוצאה:1955
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
strnbrg59
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•1 דקות קריאה

אהרון מגד הוא אחד הסופרים היותר מוכשרים ומקוריים שיש לנו. ספר מקסים שקראתי לפני שנים רבות. ממליצה למי שבא לו להשען אחורה ולחוות נוסטלגיה לימים תמימים של מדינתנו הטרופה. באותו שוונג קראו גם את עשהאל, גם הוא ספר מעולה פרי עטו של מגד.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקרת

תמונה של קוראת

קוראת

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
104 ביקורות•1 נבחרות•235 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•Fiction
תמונה של קוראת
קוראת
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות104
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה235
דירוג ממוצע4.7 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת19ספרות מקורית7Fiction6

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של קוראת

ילד 44

ילד 44

טום רוב סמית

ספר מתח מעולה אך צריך לדעת שקיימים בו קטעים מזעזעים וקשים. ההתקופה היא תקופת שלטון סטאלין, ולולא הטרור והטיוח שאפיינו את אותה תקופה, היה ניתן למנוע את הפשעים המוזכרים בספר, כי המשטרה היתה פועלת לטובת האזרח ולא נגדו.

לפני 10 שנים•קוראת
שירת ברנדט

שירת ברנדט

פרנץ ורפל

פרנץ ורפל שהתפרסם בעיקר בזכות הספר 40 הימים של מוסא דאג, הוא סופר נפלא. את שירת ברנדט הוא כתב לאחר שהעיר לורדס בפירנאים היוותה תחנה בבריחתו מהנאצים. תרגום מצויין של מאיר מוהר, אביו של אלי מוהר.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•קוראת
Emma

Emma

Jane Austen

תיאור של החיים באזורים הכפריים של אנגליה במאה ה18, בתקופתה של ג'יין אוסטן. הדיאלוגים מייגעים משהו ועד שמגיעים לפואנטה נרדמים, אך מידי פעם נתקלים בשנינויות שאפשר ליהנות מהן אם מתאמצים. זה לא Pride and Prejuduce המופלא.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•קוראת
ריקודו של ג'ינגיס כהן

ריקודו של ג'ינגיס כהן

רומן גארי (אמיל אז'אר)

ספר מסובך, לא הבנתי חלקים גדולים ממנו. למה המונה ליזה מוזכרת שם כל הזמן ומה התפקיד של לילי הנימפומנית? האם היא מייצגת את גרמניה הנאצית? למה? אחרי כל החיים לפניו זו די אכזבה.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•קוראת
Gödel, Escher, Bach

Gödel, Escher, Bach

Douglas R. Hofstadter

מעוף, חדשנות, תעוזה, הומור- כך הייתי מגדירה את התכונות של מחבר הספר. שילוב של עתידנות עם הסטוריה, פילוסופיה עם אמנות, חשיבה מתמטית מורכבת עם סיפורי ילדים, זן עם מדע, די אנ איי עם מכונות טיורינג, מושבות טרמיטים עם תהליכים מוחיים, הילוך של סרטן עם מוזיקה, אמנות ומתמטיקה. ומחשבים שבעתיד יתנהגו (אולי) כמו בני אדם. עושר בלתי נדלה של סיפורים הזויים הכרוכים בתחומים מדעיים ופילוסופיים שונים ומשונים. ומעל כולם מרחף משפט אי-השלמות של גדל.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•קוראת
פואימה פדגוגית

אנטון סמיונוביץ מקרנקו

פואימה פדגוגית

אנטון סמיונוביץ מקרנקו

מקרנקו, מחנך ומנהל כפר נוער של נערים יתומים, עבריינים בעיקר, ברוסיה הקומוניסטית של שנות ה20 רשם את זכרונותיו על קורותיהם בפנימיה. ספר פשוט מקסים. תרגום נפלא של שלונסקי. חבל שספר כל כך נפלא ייכנס לנבכי השכחה. בזכות הקוראים יזכה הספר לתחיה.

לפני 11 שנים•קוראת
A Most Wanted Man

A Most Wanted Man

John le carre

ספר ריגול משובח בעל עלילה מקורית ומפותלת. רלוונטיות לתופעה של התפשטות האיסלאם באירופה ושיתוף פעולה (ליתר דיוק אי שיתוף פעולה) בין ארגוני ביון של ממשלות שונות. מניפולציות מתוחכמות למעקב אחר כספי תרומות המיועדים לטרור, ואחרי כל מי שמוגדר כמסוכן לשלום הציבור. חסד לא נעשה עם האמריקאים בספר הזה. הסרט, נאמן למקור, מוצג בימים אלה, עם פיליפ סימור הופמן המצויין בתפקיד האחרון בחייו.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•קוראת
הארנבת עם עיני הענבר

הארנבת עם עיני הענבר

אדמונד דה ואל

באמצעות הנצקה - אוסף מיניאטורות יפניות - עובר אדמונד דה ואל את מסעו האישי המרתק אל תולדות משפחתו. אדמונד דה ואל אינו יהודי. הספר כולו מוקדש להתוודעותו וקירבתו הנפשית לשורשיו היהודיים ולסבל של משפחתו במלחמה. משפחה עניפה מעשירות אירופה שבמשך מספר דורות התפשטה ממזרח אירופה אל מערבה, עשתה עסקים ובניה חיו חיי מלכים בארמונות בערים מרכזיות באירופה. מלחמת העולם השניה ניפצה לרסיסים את עושרה ומעמדה של המשפחה היהודיה ובניה התפזרו ברחבי העולם. המחקר המעמיק שביצע לחקר שורשיו והסגנון המרתק בו הוא מתאר את נדידת החפצים המיניאטוריים ובאמצעותם את הנדידה הטראגית של משפחתו יוצרים כאן סיפור יפהפה.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•קוראת
סופו של מיסטר Y

סופו של מיסטר Y

סקרלט תומס

לצערי לא קיים בסימניה הספר POPCO של סקרלט תומס. ספר מעשיר ומאתגר בצורה בלתי רגילה בנושא הצפנות והסטוריה של המתמטיקה (תוך שילובם בסיפור ביזארי הכולל טבעונות, סמים ומלחמה בקואופרטיבים נצלנים). **** לPOPCO. בסוף הספר רשימת קריאה של ספרים נוספים ומפתים בנושאי מתמטיקה והצפנה- מתכוונת לקרוא את כולם.

לפני 11 שנים•קוראת

ביקורות נוספות על "חדוה ואני"

חדוה ואני

חדוה ואני

אהרן מגד

אהרון מגד כתב את הספר ב 1953 ואז הוא גם מתרחש.

חדוה ושלומיק גרים בקיבוץ מרחבים שבנגב, שהוא כשמו כולו מרחבי המדבר, יש שם גם 15 פרות ושלומיק אחראי למיספוא שלהם שמורכב מתלתן ואספסת והוא כמובן יודע את ההבדל בין זה לזה. בקיצור שלומיק מחובר למשק ושמח בחלקו שם.
חדוה לעומת זאת לא אוהבת את חיי הקיבוץ ורוצה חזרה לעיר, ואחרי לחצים הם עוברים לתל אביב לבית הוריה. שוב לחצים ושלומיק מוצא את עצמו במשרד ממשלתי כלשהו, שקירותיו סוגרים עליו ושיממונו גדול, הוא אפילו מצליח להתקדם בדרגה.

ישראל עדיין צעירה וצנועה, תרתי משמע - תקופת הצנע. ארץ מלאה בתקוות גדולות לעתיד שבונה את עצמה בחיפזון מפאת העליות הגדולות. אמנם ניצנים ראשונים צצים של תן לי ואתן לך, ואינטריגות משרדיות, וכן צינור גדול של שפכים מריק את תכולתו לים, ששלומיק מהרהר כמה טוב היה להעביר אותו לנגב שהרי גם מים וגם דשן יש בו.

מגד כתב את הספר בשפה ארכאית עד שבתחילה היה לי קשה לסבול אותו, אבל כשמתרגלים הוא נחמד ביותר, ספר שמספר על ישראל "ההיא", אם היתה כזאת יפה אני לא יודעת, אבל בימים הנוראים האלה קל להתגעגע לראשוניות ולחדוות היצירה שהיתה אז.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אלזה
חדוה ואני

חדוה ואני

אהרן מגד

קצת מטעה, מה שכתוב על העטיפה: חדווה ואני זה לא בדיוק "סיפור סאטירי". יותר נכון להגיד עליו שהוא פארסה, לפחות בתחילתו.

שלומיק, כשאנו עושים אתו היכרות, הוא אדם שאין לו לכאורה לא שאיפות גם לא דעות גם לא רצון כלשהו להתנגד לתכתיבים שבאים מאישתו (היא חדווה) ומהוריה. שלומיק הוא סמרטוט גמור, כשחדווה והוריה, לעומתו, הם רודנים במידה כזאת שמביאה את הקורא לידי אחת משתי מסקנות: או שהספר הזה הוא יצירה חובבנית של אהרן מגד בראשית דרכו, או שמגד כבר ידע היטב את מלאכתו אבל התכוון לכתוב פארסה.

אבל כל זה נכון רק לגבי מאה העמודים הראשונים. כי אז שלומיק מוצא ג'וב, ומתגלה לנו פן אחר של שלומיק. פתאום, מגלים שהאיש הזה, שבמשפחה מתיחסים אליו כלשלומיאל העלוב ביותר, הוא ניחן בכריזמה יוצאת מן הכלל, ובחוש דיפלומטי! עמיתיו בעבודה מתאהבים בו, כמקוסמים. גם דולפים, אט אט, פרטים על עברו: מתברר ששלומיק היה חבר נערץ בקיבוץ (קיבוץ ממנו אשתו חדווה עקרה אותו), ושהוא השתתף בכמה קרבות קשים במלחמת הקוממיות (שנים ספורות לפני תקופת הספר). ושלומיק, המתאקלם לעיר הגדולה ולעבודה, לאט לאט צובר בטחון עצמי, מתחיל לעמוד על שלו, והכריזמה שלו מתחילה לפעול גם על הקורא.

ובכן, אחרי נקודת השני שלישים, שלומיק מפסיק מלהיות קריקטורה, ומתחיל להיות דמות רצינית שאיכפת לנו עליו. הרושם ההתחלתי, שהספר מיועד כפרסה, חולף. ואז, אם זאת איננה פרסה, אם שלומיק הוא דמות שיש להתיחס אליה ברצינות, אז מה נחשוב על חדווה? אולי, משהו לא כל כך חיובי.

זה בסך הכול ספר קשה — במובן שקשה להחליט מהו: פרסה? סיפור התהוות? סאטירה (אם כי רק בחלקו וכזרם משני) על הביורוקראטיה הישראלית? אזהרה לבחורים לא להסתבך אם אחת כמו חדווה? ואולי כל אלה ביחד.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•strnbrg59
דירוג
3.0
לפני 6 שנים

“קצת מטעה, מה שכתוב על העטיפה: חדווה ואני זה לא בדיוק "סיפור סאטירי". יותר נכון להגיד עליו שהוא פארס”

3/3
ביקורות על חדוה ואני
הבאה
אין ביקורת הבאה