תעודות. איזה יום מקולל. אני שונאת את ימי קבלת התעודות חוץ מהעובדה הברורה שביום קבלת התעודות השני בשנה משחררים אותנו לחופש הגדול.
כל היום חגיגי ונחמד ומתוק וכו' וכו'. אבל רוב הסיכויים שהוא ייחתם באיזה עונש נחמד D: (חיוך של סבל)
ציונים נמוכים זה ממש מצחיק. אבל לכו תדברו עם אמא שלכם על זה.
אז כמובן שלפני שאני אקבל את העונש של חיי (כנראה -) אני אכתוב עוד ביקורת.

בוהו. איזה ספר.
אתה גורם לי לרצות לבכות, ספר.
אתה כל כך אכזרי.

ולא, אני לא מדברת על העובדה שלורל כל כך מעצבנת. אלא על העובדה שהיא משחקת ברגשות של שני בחורים כאילו הם כדור גומי. וגם בגלל שהיא הגרסה המעצבנת של בלה.
כאילו, תבחרי כבר!!!!!!!!!!!!!
הסופרת לא נתנה לנו מישהו להעדיף. כל אחד טוב בדרכו שלו והיא לא נותנת לנו את מי לשנוא מבין שניהם!!
זה מגעיל שלורל הולכת מהאחד והולכת לשני ואז מהשני לראשון, וגורם לקוראים לשנוא לגמרי את הדמות הראשית, שהיא היא. כי איך היא מסוגלת לפגוע ככה בשני אנשים שהסופרת גרמה לנו לאהוב כל כך? זאת עוד בעיה שהסופרת טמנה לעצמה.
זה פשוט... רע.

וחוץ מזה, אני מסכימה עם ביקורות קודמת - בהחלט לא הייתה התמקדות בכוחות הקסם שלה. כאילו לורל נרדמה ממפגש רומנטי אחד לאחר. הכל מתואר באפלוליות מוזרה כזאת. אין כמעט שום התמקדות בפיות וברשע שעורב להם. וזה מטומטם. זה ממש מטומטם. כי חבורה של טרולים אמורה לרדוף אחריה!!
שוב, גם בספר הזה אין התמקדות בנושא המרכזי - הפנטזיה. האהבה שם דביקה ומעצבנת, והיא גם מעיקה כי הדמויות שמשחקים ברגשות שלהן אלה דמויות אהובות על הקורא.

עוד משהו הוא שנראה שללורל אין רגשות ואין לה לב ובגלל זה היא הולכת מאחד לאחר ונראה שבכלל לא אכפת לה. כאילו לא אכפת לה בכלל מהאדם שהיא מנשקת.
הוא מולה, אומר לה שהוא אוהב אותה, והמחשבות שלה בכלל נמצאות אצל הבחור השני. זה מטומטם!! ומגעיל!! וזה שוב מעצבן אותי!! וחזרנו לפני שני סעיפים שמעצבנים אותי בספר הזה, סליחה על החפירה =.=

כן, הכתיבה טובה. וכן, חלק מהדמויות ממש טובות. אבל לא הדמות הראשית. והרעיון מקסים, אבל לא מתמקדים בו. אלא במשולש אהבה צולע :/
אין לי מושג אם אני אקרא את שאר הסדרה שהיא תתורגם... אני כנראה אצטרך לחשוב על זה.

אז שלושה כוכבים לספר, עצבנות גדולה מצידי, ועונש לשעתיד מאמא. זה מה שחותם את הביקורת הזאת.

ספר יפה כמו כל הסדרה
הכתיבה מעולה

ספוילר

הכי משמח אותי בסדרה שבסוף היא עם טמאני :)
( בספר האחרון )

סוף ספוילר

סדרה ממש מומלצת אני קראתי את הסדרה אחד אחרי השני מרוב המתח אז מומלץ ^-^ :)

קראתי את הספר הראשון, ודי אהבתי אותו. פיתחתי ציפיות למתח והתקדמות בעלילה בהמשך הסדרה. קראתי את הספר השני, והתאכזבתי.

קודם כל, הכריכה. לא ידעתי שיצא בכלל ספר שני, עד יום אחד שהגעתי לחנות ספרים ועיינתי במדפי הספרים שלא היו חלק מאיזה מבצע זה או אחר. השם עניין אותי, אז לקחתי את הספר ו"גיליתי" שהוא בעצם ספר ההמשך ל"כנפיים."

הספר גרם לי לתחושת החמצה, אולי הסופרת הייתה יכולה "לשחק" בצורה אחרת עם העלילה. לדעתי, העלילה בספר הזה די שטחית, עד הסוף, בערך.
לפי דעתי הספר מתמקד יותר מדיי ב"משולש האהבה" בין דיוויד, לורל וטמאני. אני חושבת שהבעייה הייתה שפשוט לא הבנתי את הדמות של לורל. מה היא רוצה? כמו שכבר אמרו בביקורות קודמות (ובצדק) לורל פשוט לא מחליטה. במהלך כל הספר היא "מתנדנדת": רגע אחד היא מחליטה לבחור בו, ואז יומיים אחר כך היא כבר הולכת לאחר.

אני חושבת שהיה הרבה יותר טוב אם הסופרת הייתה מתמקדת יותר בחייה של לורל כפייה, מאשר בטמאני ודיוויד כל הזמן.

לסיום, ספר טוב, ולא ממש צפויי. העלילה די בסדר, בסך הכל.

לא סיימתי לקרוא את הספר(ובאיזשהו שלב איבדתי אותו) וכבר לא קראתי אותו חצי שנה, אבל אני זוכר אותו בבירור:
זה התחיל, כמו תמיד, כשלא היה לי מה לקרוא, ואז שאלתי את אחותי אם לקרוא משהו, והיא אמרה "לא, זה לא בשבילך", ואז אני שאלתי "למה?" והיא אמרה "ככה!", ואז שאלתי אותה "אז מה לקרוא?" והיא אמרה "נו טוב, תקרא."
מההתחלה של הספר הראשון הספר היה סביר אבל אז הכל התחיל להשתבש:

ס _ פ _ ו _ י _ ל _ ר_ י _ ם

לורל מזגזגת בין טמאני לדיוויד בעקביות, ואני ש_ו_נ_א משולשי אהבה. היא מתנשקת עם טאמני רגע לפני שהיא עוזבת וכשהיא מגיעה לבית שלה היא מתנשקת עם דיוויד. יש בעיר של הפיות(שהן צמחים! מה??) הבדלי מעמדות עצומים: פיות האביב(וטאמני בתוך העיר) חייבות להשתחוות ללורל כשהיא עוברת (פיות סתיו\חורף\אביב\קיץ? תהיי מקורית!).
והטרולים (ה-"א-סימטרים בצורה איומה"). עוד שנייה היא תוסיף שדונים ואת שלגייה ושבעת הגמדים.
הסימטריה של הפיות עיצבנה אותי. ממתי פרצוף סימטרי לגמרי הוא יפה(וממתי צמח הוא סימטרי)?
ספוילר ששמעתי מאחותי-היא בוחרת בדיוויד, וספוילר שאחותי שמעה- היא נפרדת ממנו בספר השלישי.

ס _ ו _ ף _ _ ס _ פ _ ו _ י _ ל _ ר _ י _ ם

האמת היא שלא בא לי להמשיך. כשאחותי תסיים את הספר השלישי, אם אני אשמע ביקורת חיובית, אני אשקול להמשיך לקרוא.
האמת היא שנראה לי שכשהסופרים מנסים להיות מאוד מקוריים, יוצא להם ספר גרוע.
אני אישית חושב שכדאי לכם לקרוא את הסדרה רק אם אתם אוהבים דמויות מושלמות ומשולשי אהבה דביקים.

טוב... אז זו כבר לא תהיה סדרת הספרים שתסחף אותי.
כן, זה ספר חמוד. קליל. אבל אם אתם מחפשים יותר מדי עומק או משהו שיעצור לכם את הנשימה, תפנו לספר אחר.

ספוילרים-
הסופרת נתנה לנו אחלה בחורים. דיויד וטמאני מתוקים כאלה, ממש אפשר לחוות את ההתאהבות שלה בהם ובהחלט להבין למה היא אוהבת אותם. אבל... כמו שאמרתי, דיויד ו- טמאני מתוקים, וזה מעצבן שלורל לא מחליטה. כן, היא החליטה בסוף שהיא בוחרת בדיויד, ובכל זאת, יש לי תחושת בטן שזה ממש לא הסוף. לא של לומאני ולא של ליויד (הייתי חייבת). אני אישית טים דיוויד ותמיד אהיה. אז כשהיא בורחת לזרועותיו של טמאני בכל פעם שהיא באבלון, זה ממש דוחה. זה נותן לי כזו הרגשה של "נסיעת עסקים" שלא בדיוק עושים בה עסקים. ובכל הפעמים בהן טמאני נישק אותה, לורל מעולם לא הציבה גבול ואמרה באופן תקיף שהיא עם דיויד בלבד. אז איך אפשר להאשים את טמאני שהוא המשיך, ולבסוף נישק אותה בהפתעה אל מול עיניו התמימות של דיויד?

צלסי המצחיקה הזאת, ממש תרמה לעליה. עם הכנות שלה- הייתי מתה לחברה כזאת. היא גרמה לי להתפקע בכל פעם מחדש. וזה נחמד שהביאו לה את ריאן על מנת שתפסיק להזיל ריר על דיויד ולדבר על כך עם לורל.

טיפה הציק לי שהספר מעט סטריאוטיפי- טובים- הלוא הם הפיות- מהממים וסימטריים; ואילו הרעים- הטרולים- מכוערים. ואולי זאת רק אני שאוהבת לאהוב את הרעים...

וכמו שכבר אמרו- הייתי רוצה שיותר יתמקדו בכישוף, אבל לא בקטע לימודי. כלומר, הסופרת ניסתה לחשוף את עולם הפיות על ידי לימודיה של לורל והשיעורים שלה. אך כמישהי שנמצאת כרגע בחופש הגדול, במרחק פחות משבועיים מתחילת הלימודים ומשיעוריי ביולוגיה, לא מתחשק לי במיוחד לחוות איתה את שיעורי ביולוגיה. אם היינו עדים לכישופים שאנשים עושים, או פשוט אם השיעורים לא היו כל כך "שיעוריים" הייתי נמנעת מההשוואה לבית הספר.

לבסוף, ספר נחמד. לא עמוק. נא להנמיך ציפיות.

אה, והניחוש שלי לגבי המשימה של טמאני- אולי הוא יהיה ייחור בעולמם של הטרולים?

ספר מאוד כייפי.
אני אוהבת ספרי פנטזיה כמו ספרים רגילים. זה ספר של בין הספרים.
המשך קורותיה של לורל איך היא מתחילה להיות פיית סתיו ומה החוקים שכרוכים בזה, איך היא מגינה על הוריה, וחבריה,
מה היא מחליטה בין דיוויד לטם ומה קרה אם בארנס הטרול שניסה להרוג אותם.
ספר חמוד ומאוד מותח. אני ממליצה מאוד. מירה

אז כן, למרות שלא התלהבתי יותר מידי מהספר הראשון "כנפיים", החלטתי לקרוא את השני.
ציפיתי ליותר מהספר הזה, במיוחד כשראיתי ששיפרו את הכריכה והיא ממש יפה! (הייתי חייבת להגיד את זה). ואי אפשר לשקר, הכריכה חשובה ונותנת יותר חשק לקרוא את הספר.
אבל זה די נמשך ונמשך. כל הספר על האהבות של לורל. במקום באמת להתמקד בעולם החדש שהיא מגלה, ובטרולים (זה רק לקראת הסוף), לורל ממשיכה לקפוץ בין דייוויד לטמאני, והספר מראה כאילו זה ממש לא אכפת לה.
אפילו כשבספר קורה משהו (אני לא יגלה מה לטובת אלה שלא קראו), והיא רואה כמה דייוויד וטמאני נפגעים ממנה, היא אפילו מאשימה קצת אותם על זה.
בקיצור, אחרי שקראתי את הספר השני הראשון נראה לי הרבה יותר טוב עכשיו.
בכל זאת ספר בסדר, וכן אתם עוד תראו אותי קוראת את השלישי בכל מקרה חחחח ;)

למרות שלא אהבתי ספרי המשך אז אני אקצר רציתי לומר שזה הספר המשך הכי נוראי שראיתי איך כשלורל חזרה לעולם של בני אדם לאחר ששרדה עד כמה באקדמיית אבלון כמו כשאני התקשיתי לקרוא ספר כזה זה פשוט נוראי אני לא אקרא את ההמשך הטיפשי הזה לעולם!וחוץ מזה רציתי לראות את המתח בין לורל למארה הקופה הזאת למרות שבעיני אין פיות רעות בעולם!

הספר השני בסדרת כנפיים, הספר הוא בעצם על משולש האהבה בין דיויד-לורל-טמאני. לורל מתקשה לבחור... עמוק בלב גם אני לא הייתי יודעת מה לבחור.. הסופרת לא נותנת פגם מובהק כלשהו שיכול לעזור לה (או לי) לבחור. ---סתם לא קשור יש לי שתי חברות מאוד טובות שממש רבו על הנושא אחת התאהבה בדיויד ואחת בטמאני---
ספוילר

הספר מתמקד חוץ ממשולש האהבה בלימודיה וניסיונה של לורל בתור פיה. בעיקר בלימודים.
סוף ספוילר

מאוד אהבתי (ועדין כמובן) שהסופרת לא עושה את הפיות כמו בשאר הספרים; עם שרביטים וכוחות שבאים בצורה של קסם כמו (הדוגמא הראשונה שעולה לי טינקרבל). פה, כל פיה היא בעצם תלמידה שצריכה ללמוד ולהקשיב לחוקים המאוד נקשים של הממלכה. הקטע הקסום זה שלורל היא בעצם צמח או כמו שכתוב בתרגום: "הצורה הכי מפותחת"
סיכום: הספר נחמד הכי פחות יפה מכל הסדרה.
הספר מקבל 3*