• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
התחייה השיעית

התחייה השיעית

מאת ולי נסר

הביקורת של עומר ציוני

תמונה של עומר ציוני
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
3.0
התחייה השיעית

התחייה השיעית

מאת ולי נסר

הביקורת של עומר ציוני

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
תמונה של עומר ציוני
הוצאה לאור:משכל (ידיעות ספרים)
שנת הוצאה:2011
קטגוריה:הסטוריה - כללי
הקודמת
עופר
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 13 שנים

“מחקר מרתק! ולי נסר ,איראני במקור מסביר לקוראיו על אחד מהסכסוכים המענינים ביותר בעולם האסלאם, הסכס”

2/2
ביקורות על התחייה השיעית
הבאה
אין ביקורת הבאה

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

רובו ככולו - הספר הזה הוא כתב קיטרוג והגנה על הקהילה השיעית. כמה הם טובים, כמה הם מקבילים לזרמים בנצרות וביהדות. המחבלים המתאבדים הם סונים והזרם הסובלני הוא השיעי. עובדה - אירן. מדינה דמוקרטית אמיתית שיש בה מעמד בינוני ביקורתי ושחומייני לא הצליח בה. אז למרות כל ניסיונותיי להיפתח ולבחון נקודת מבט אחרת - זהו ספר בעייתי שחוזר על טיעוניו במחזוריות מעייפת. לקרוא רק אם מוכרחים.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של אבי ש.
אבי ש.
תמונה של Sinbad the Sailor
Sinbad the Sailor
2קוראים|גיל ממוצע45|0%נשים

על המבקר

תמונה של עומר ציוני

עומר ציוני

ותיק
חבר מזה 16 שנים
681 ביקורות•6 נבחרות•5,086 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של עומר ציוני
עומר ציוני
ותיק
חבר באתר מזה 16 שנים
ביקורות681
ביקורות נבחרות6
לייקים שקיבל5,086
דירוג ממוצע3.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת284מתח ריגול והרפתקאות116ספרות מקורית87

דיון על הביקורת

1 תגובה
Sinbad the Sailor
Sinbad the Sailor•לפני 14 שנים

אני מסכים עם דבריך

הבעיה מתחילה כשלסופר יש מעין רעיון רומנטי מקובע בראשו ולכן הוא מנסה "למכור" לך את הרעיון שבו הוא מאמין ולשכנע אותך באמיתותו. לדוגמא אני יכול להפנות אותך לספר הביוגראפי על הנביא מוחמד שנכתב על ידי קארן ארמסטרונג שכתוב ומתואר בצורה רומנטית ומאוד מאוד מעודנת של ההתרחשויות ההיסטוריות הידועות. לסיכום עם ספרים כאלו אני נזהר ובדרך כלל לוקח בעירבון מוגבל את הכתוב בהם. יתירה מכך אני משתדל לקרוא עוד זוויות ראיה ועוד נתונים כדי להבין טוב יותר את הסוגיה - זאת בהנחה שאכן הנושא מעניין אותי.
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של עומר ציוני

דרגה 26 מקורות אפלים

דרגה 26 מקורות אפלים

אנתוני זייקר

ספר מתח מצוין שקשה להניח מהיד. ועם זאת יש כאן הרבה קטעי זוועה ואימה וטירוף אל-אנושי. אז לבעלי עצבים חזקים וחוסן לדימיונות זוועה - זהו ספר מצוין. לאחרים - קצת פחות...

לפני 4 ימים•
★★★★★
•עומר ציוני
זמן בין התפרים

זמן בין התפרים

מריה דואניס

לכאורה הספר היה אמור להיות מיוחד ומרתק. תקופת מלחמת האזרחים הספרדית, אבל במדינת החסות המרוקאית. אישה לבדה מול העולם. בפועל - פיספוס.
מרוקו היא ארץ מרתקת. יש בה ריחות וטעמים ונופים עשירים מאין כמותם. יש בה גולים מכל העולם שהביאו איתם תרבויות ושפות מגוונות. מי צריך יותר מזה?
ואז הגיעה מריה דואניס עם סיפור מעניין ונחמד על אישה ממעמד נמוך שהתאהבה בנוכל שחמד את כספה וכך התגלגלו השניים לטטואן, משם ברח הנבל והשאיר אותה לבד. גם הסיפור לא רע. איך היא משתקמת ולוחמת לחזור למקום סביר בחברה האנושית. אלא שכל העושר הנהדר הזה מתפספס. כי יש כאן מעט מאד ריחות וצבעים ונופים. ומעט מדי מפגש בין תרבויות. וגם כהוא ישנו - אז הוא מטושטש ולא ברור. חבל. כי הספר הזה יכול היה להיות ספר מופת.
אז לסיכום - אהבתי את הבלילה של הסיפור והמקום, אבל הרבה פחות את האופן שבו סופר הסיפור.

לפני שבוע•
★★★★★
•עומר ציוני
1936: המרד הגדול ושורשי הסכסוך במזרח התיכון

1936: המרד הגדול ושורשי הסכסוך במזרח התיכון

אורן קסלר

ספר חובה לכל מי שרוצה להבין את מערכת היחסים שבין יהודים לערבים בארץ ישראל.
כפי שכתב המחבר, מהומות הדמים של ה"מרד הגדול" 1936-1939, הוא זה שעל בסיסו נבנו מערכות היחסים בין היהודים לערבים בארץ ישראל מאז. בו נתקבעו דפוסי ההתנהגות של שני הצדדים.
כמו הסירוב הערבי לדבר עם המתווכים או עם היהודים, התנהגות שהובילה להפסד מדיני אדיר (מבחינתם) מאז ועד היום. או הדפוס של המאמצים היהודיים לקבלת הכרה מהעולם המערבי שמנהל את העולם. ו... אולי גם המזל הגדול של היהודים.
אבל בספר הזה, שנכתב לאחרונה (יש בו התייחסות גם לטבח אוקטובר 23), יש הכל - מתאור המאורעות שמעמיד בספק אפילו את התקופה הקשה שלנו (גם אז מדובר היה על שלש שנים, על אלפי הרוגים בשני הצדדים) ועד לתיאורי המערכת הפוליטית (שבה לא תמיד היהודים ניצחו, אלא האינטרסים של המעצמה הגדולה באיזור).
לימוד החומר הזה ובצורה המעמיקה שכתב המחבר (יותר עיתונאי, אבל בוודאי שלא היסטוריון) יעניק לקורא מידע ויכולת הבנה על מערכות היחסים בין העמים ובינם לבין העולם הגדול, מאז ועד היום. פשוט ספר מעניין ומרתק, אבל גם ספר חובה.

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•עומר ציוני
אושוויץ, וידוי : הייתי הרופא היהודי של מלאך המוות [מהדורת 2026]

אושוויץ, וידוי : הייתי הרופא היהודי של מלאך המוות [מהדורת 2026]

מיקלוש ניסלי

ספר חשוב מאד אבל קשה לקריאה ומזעזע. הוא נכתב על ידי אדם שהיה שם ושרד. "רקד עם מלאך המוות" יום יום. פשוט לא יאומן.
לא יאומן "מזלו הטוב" שבזכותו הצליח לשרוד ולספר לעולם מתוך המציאות הבלתי הגיונית של אנשי הזונדקומנדו, לא יאומן כי הוא ראה את האדם בכיעורו הגדול ביותר, בחוסר האנושיות שלו.
והוא שרד כדי לספר. הספר נכתב מייד לאחר השחרור ויש בו הרבה מהאותנטיות של כותב שאינו סופר או עיתונאי, אלא אדם מיוסר שחייב היה להעיד ולמסור את עדותו לפני שהוא שוכח.
ספר חובה למי שרוצה לנסות ולהבין מה היה שם.

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•עומר ציוני
האדריכל מפריז

האדריכל מפריז

צ'רלס בלפור

ספר טוב. טוב אבל לא מדהים. העלילה מתנהלת די בנוחות, מתארת חיים "רגילים" תחת הכיבוש הגרמני. אבל בלי הפתעות גדולות ובלי תפניות מעניינות. הספר בהחלט קריא ומציג נקודת מבט מעניינת על המציאות באותה התקופה, אבל לא יותר מזה. אז 4 כוכבים - מגיע לו בגלל שהספר קריא ומעניין - אבל לא יותר מזה.

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•עומר ציוני
שאל היסטוריון

שאל היסטוריון

גרג ג'נר

איזה ספר נפלא. קודם כל - כי הוא מעשיר בידע. שנית - כי הוא כתוב בשפה עממית נחמדה, וממש אפשר לשמוע את המחבר מדבר באחד מהתסכיתים שלו... מה שנקרא במקומותינו "מדע פופולרי".
אהבתי מאד לקרוא בספר שמקרב את ההיסטוריה האנושית (ולא רק האירופאית) את הציבור הרחב.
שמחתי ללמוד ולהתעשר באירועים שלא הכרתי.
והכל בצורה קולחת ונחמדה. פשוט הנאה צרופה!

לפני חודש•
★★★★★
•עומר ציוני
יצר המוות

יצר המוות

ג'ד רובנפלד

אני אוהב לקרוא ספרים שבהם מעבר להנאה מהספר, אני גם לומד משהו. והספר הזה האיר לי כמה אירועים היסטוריים שלא הייתי מודע אליהם, ובראשם כמובן אותו פיצוץ במנהטן אחרי מלחמת העולם השניה. כשקראתי בספר על האירוע, הייתי בטוח שמדובר בסיפור דימיוני. אז מיד הלכתי ובדקתי ו... גיליתי שאכן היה אירוע כזה. אז תודה לך רובנפלד שהוספת לי מידע חשוב. ובאשר לסיפור עצמו - למרות שהוא קצת אמריקאי (הגיבור היא איש מושלם, חזק להפליא, אמו בכלי הרג ומשחית, שיודע הכל וגם לא מת אף פעם) עדיין הסיפור הוא טוב. כתוב היטב, מעניין ובחלקים נרחבים גם מותח. וכמו שיעל כתבה - ברור מאד שהסופר מעריץ את פרויד ולכן הוא מכניס אותו לסיפור, אבל זה בסדר. זה משתלב יפה. והתוצאה - סיפור שמסופר היטב, על בסיס עובדות היסטוריות (לא הכל!) ואפילו מותח.

לפני חודש•
★★★★★
•עומר ציוני
לא הבנתי כלום

לא הבנתי כלום

דייגו דה סילבה

אולי זה רק אני, אבל אני ממש לא מתחבר להומור ולא לספר. מבחינתי - בהחלט אפשר לוותר

לפני חודשיים•
★★★★★
•עומר ציוני
מעגל אבנים

מעגל אבנים

ג'ון דאר למברט

הרעיון נשמע מעניין ולכן החלטתי לקרוא את הספר. ואכן - החלק הראשון היה מעניין, אם כי לא בדיוק מדעי. סיפור מעניין. בחלק השני הסופרת חוזרת על עצמה. שוב - בלי יומרות מדעיות, אבל אותם שמות ואותה התנהגות. רק תקופה אחרת (עדיין רחוקה מאד מימנו). בחלק השלישי - שוב חוזרת על עצמה: הדמויות, המראות. נו, כאן החלטתי שהבנתי ואין טעם להמשיך ולחפש "מה נקודת השיא בסיפור". שוב אותן דמויות, שוב אותה התנהגות של הדמויות, ולכאורה פשוט תקופה אחרת. אז אם אין לכם מה לעשות, ואם דיוק היסטורי-אבולוציוני לא בדיוק חשוב לכם, זה ספר טוב להעברה של שלש עד ארבע שעות.

לפני חודשיים•
★★★★★
•עומר ציוני

ביקורות נוספות על "התחייה השיעית"

התחייה השיעית

התחייה השיעית

ולי נסר

מחקר מרתק!

ולי נסר ,איראני במקור מסביר לקוראיו על אחד מהסכסוכים המענינים ביותר בעולם האסלאם, הסכסוך בין השיעה לסונה, סכסוך שמקורו במאבק על ירושת שלטון העולם האסלאמי (חליפות) משנת 680בו מצא את מותו חוסיין בנו של עלי, נכדו של הנביא מוחמד, מידיו של יזיד הסוני.
סכסוך זה הינו בעל השלכות גם כיום כ-1330 שנה, והתפשטותו היא לאורך כל העולם האסלאמי החל מפקיסטן והודו וכלה באיראן, עיראק, סוריה, ערב הסעודית, בחריין, לבנון, ירדן ושאר העולם המוסלמי.
ראוי לציין שהספר נכתב לפני ה"אביב הערבי" אך התובנות שבו בעת כתיבתו נכונות גם להיום, והמחבר חזה את שיתרחש שנים לאחר מכן.

תחילה המחרבר נותן סקירה על הקרב בכרבלא בשנת 680 שהובילה לשליטה סונית בעולם הערבי, ולדחיקת השיעים. השיעה אגב מהווה 10% בלבד מהעולם המוסלמי.

ההבדלים בין השיעה לסונה נעוצים במספר היבטים (עמודים 29-35):
1. זהות היורש ואמונה בסגולות הנביא ויורשיו- בעוד השיעה האמינה בסגולות הרוחניות של הנביא מוחמד וצאציו ומכאן הצורך שהם יירשו אותו) הסונה גורסת לסמכות של סדר חברתי שבה השלטון עוזר לדת לשרוד ולצמוח.
2. זהות יומיומית -השיעה בדגל שחור בגדים שחורים ,שמות של קדושים לילדיהם (עלי, חוסיין ,זיינב וכו') ובעיקר בדימויים חזותיים -שהסונים רואים בהם עבודת אלילים.
3. חג האבל הגדול על מותו של חוסיין חג העשורא -ששוב הסונים מתעבים.
4. יחס לאנשי הדת השיעים - יחס קרוב , לאור הסבל שעברו (מזכיר את הנצרות והיהדות)

מאבקים בין הסונים לשיעים לוו לאורך כל ההסטוריה, בשל היותם מיעוט נרדפו השיעים ע"י הסונים (ועדיין נרדפים) וכונו לא אחת בוגדים , כופרים. בין השאר בכיבוש בגדד ע"י המוגולים במאה ה-12, שאז הופנה האשם כלפי השיעים, ונטען שבגדו, לאחר כיבוש י-ם מהצלבנים ע"י צלאח א-דין, מספר המאמינים השיעים הלך ופחת.

המאבקים אף מלווים אותנו כיום: בשנות ה-70 והשמונים הוצא להורג זו אלפקאר בוטו, נשוא פקיסטן השיעי ע"י מפקדי הצבא הסוניים, בתו בנזיר תמצא את מותה בהתנקשות.

המאבק בעירק שלאחר הפלת סדאם חוסיין שדיכא את השיעים עד עפר ואף טבח בהם לאחר המרידה (מייד בתום מלחמת המפרץ ה-1)- לנושא זה מוקדש פרק שלם המתאר כיצד הרוב השיעי בעירק הצליח להגיע לשליטה ולשלטון , לאחר הפלתו של סדאם - ועל המאבקים בין 2 גישות שונות של השיעה זו הפייסנית של האייטואללה סיסתאני,שגורסת שאין לדת מקום בשלטון וזו הקיצונית של מוסטפא סדר.בהקשר זו ישנם תיאורים כיצד רצחו כוחות משמר הרפובליקה את משפתו של מסטפא סדר, את משפחת אבו באקר, ושיעים רבים נוספים.

בבחריין -שם בעבר וגם ולפני שנה מצא עצמו שלטון המעיט הסוני עומד בפני מרד וזעם של השיעים המקופחים.

לבנון -שם השיעים מהווים 40% מהאוכלוסיה ושליטתם כה מועטה במדינה שבה הנשיא נוצרי ורו"המ הוא סוני (רק יו"ר הפרלמנט הוא שיעי)

וכמובן כיום (אף שאין לכך אזכור בספר שנכתב לפני מספר שנים) בסוריה, שבה המיעט העלאוי ששלט, בראשות משפחת אסד, מוצא עצמו מותקף ע"י האופזיציה הסונית (לרבות הגורמים הקיצוניים שבה, האחים המוסלמים, אל קעידה גורמים וואהבים).

הספר גם מביא לדיון את נושא איראן- 90% שיעים שבה יושם השלטון האסלאמי לראשונה (1979), שבה חומייני ראה עצמו כאל (או שליחו של אלוהים, את השפעת הדת על מלחמת איראן- עירק (שנות ה-80).וכן את עלייתה של איראן והפתחותה למעמד מעצמה אל מול הגוש הואהבי-סעודי, טאליבני - פקיסטני.

עוד בספר
א. המחבר גורס שבעוד שהסונים (ובעיקר הקיצוניים -ואהבים ואל קעידה) הפנו את חציהם לא רק נגד היהדות והנצרות , אלא גם ובעיקר כלפי השיעים - בייחוד בערב הסעודית.

ב.עוד הוא גורס שבעוד שחצי הסונים הופנו לפיצול הכיתתי בדרשות המלומדים וחכמי הדת שלהם, השיעים מנסים להקפיד להפנות את חציהם אך ורק כנגד ישראל וארה"ב. ואת השליטה הם מבקשים לעצמם בדרך דמוקרטית.

ב. המחבר מתאר את הסכסוך העמוק בין הקבוצות (שיעה-סונה)בהקשר שהסונה הרס את קבר הנביא מוחמד ובתו זיינב במאה ה-19 ובמאות קודמות.


ספר מרתק

לפני 13 שנים•
★★★★★
•עופר