ספר מאוד מעניין ומושך המספר על הדרך הארוכה לסנטיאגו, דרך אותה היו עולים עולי רגל נוצרים. אז כמובן, הספר מכיל המון פרטים על תקופות קדומות בעולם הנוצרי, אך זה אינו מפריע לקורא על מנת להתחבר למסע שעוברת הדמות הראשית בסיפור. בגדול, הספר לוקח אותנו לחקר עצמי של כל אחד מאיתנו. האם אנחנו צועדים את הדרך הנכונה בחיינו? או האם אנו צועדים את הדרך של חיינו בצורה נכונה? זהו מדריך לחיים הכולל תרגילים מעניינים ובעיקר פונה לקוראים הרוצים להעמיק את העולם הרוחני ועושה את זה באמצעות סיפור דרך של דמות החייבת להתמיד באמונה ובתרגול על מנת להגיע למטרותיה. לכן, אם אתם לא בדיוק בקטע רוחני, אני לא בטוח שזה ספר עבורכם. אם כן - אני ממליץ בחום.

בן זוגי שמאוד ריאלי יאמר שזהו ספר מלא בסיסמאות וינחר בבוז. אחר יאמר שזו חוויה רוחנית פילוסופית ששווה לחקור...
.ואני מצאתי כאן פרשנות שלי לחוויות שאני לקחתי ולוקחת מהחיים לכן החיבור לספר ולסופר הוא כל כך אינדיבידואלי
מעבר לספר מתח או רומן יש כאן הרגשה שצריך לנקוט עמדה עוד בתחילת הספר ולצאת מחוץ לקופסה.
הספר משלב דמיון מציאות ואגדה בו זמנית. לחלק מהקוראים התובנות יצרבו בבשר בהארה ולחלקן הגדול אני מניחה הוא יגרום לפיהוק ענק ולרצון אדיר לנמנום מתחת למזגן בשבת שרבית.

לאורך ההסטוריה יש בכמה וכמה נקודות על ציר הזמן מוטיב "עלייה לרגל". לנצרות יש צליינים, למוסלמים את החאג' עלייה למכה. וליהודים יש את שלושת הרגלים.הספר הוא מסע כזה של 700 קמ.

העלילה מספרת את סיפורו של פאוולו בדרך להיות מאסטר רוחני .הוא כמעט והוכתר על ידי מכשף ,כמעט קיבל את החרב שתהפוך אותו למאסטר אבל המכשף הגדול חשב אחרת וזרק אותו אחורה כי לא היה מוכן למעמד.
פאוולו המאוכזב מצא עצמו בדרך עליה לרגל עוד מימי הביניים ,הדרך הארוכה ברגל לסנטיאגו בספרד עם מורה מאסטר איטלקי שטפטף לו תובנות לאורך המסע.בדרך הוא פגש את הפחדים שלו.פגש אנשים הזויים שלכל אחד היו מסרים בשבילו.בעיקר לאורך המסע חיפש תשובות.
המאסטר מוביל את פאוולו כמו משחק "סימני דרך" למי שמכיר...זורעים לאורך הדרך פתקים שצריך למצוא אותם עד לגילוי פרס כלשהו. הרעיון הוא אותו רעיון והתרגילים המוצעים כאן אמיתים לאנשים שמאמינים בכך. בפעם האחרונה ששחקתי סוג משחק כזה הכנסתי את הרגל לכוורת דבורים אז כמובן יש להיזהר היכן מכניסים רגליים.יש פה כמה מסרים .
אך המסר העיקרי הוא להקשיב להתבונן ולהפנים.

יש כמה תרגילים אבל אוותר לכם ,מי שיקרא יוכל להתנסות כמובן.התרגלים הם כולם סוג של מדיטציה שבסופה תובנה וחוויה כמובן.

הנה כמה הגיגים שהספר מציע וכמובן הם לא בגדר מדע בדיוני, כולנו מכירים אותם:

אלוהים מוגבל לרצון ולכוח של האדם. לאנשים שאלוהים קיים גם אם משהו אינו מאמין בו אלוהים אינו חדל מלהתקיים. אך גם אי אפשר לומר שמשום כך מי שלא מאמין טועה!.קונספט שלא חשבתי עליו קודם שהאלוהות ממשיכה להתקיים גם אם לא מאמינים בה.

אדם אינו מפסיק לחלום מכיוון שהחלומות מזון לנשמה . לפעמים חלומותינו מתרסקים ורצונותינו אינם מתגשמים אך אנו מוסיפים לחלום כי אם לא נפשנו תמות.(יש המון על כך בספר).

מי שאינם יודעים להקשיב לקול הפנימי שבתוכם לא מסוגלים לשמוע לעצות שהחיים נותנים להם בכל רגע ורגע .רק מי שמקשיב לקול ההווה יכולים להחליט נכון.והחשוב הוא כמובן מה קורה עכשיו.

אני נהנתי למרות הקיטשיות הגובלת בניצנוצים הוליוודים של פאוולו אבל היה לי חשוב להבין מדוע אני רואה ציטוטים של פאוולו בכל מקום אפשרי. ...כמו שאמרתי אגדה דמיון מציאות הכל ביחד.

אחרי שקוראים את הספר הזה, פתאום מבינים שהספרים מוצאים אותנו ולא תמיד אנחנו אותם. ראשית, הספר הזה הוא לטעמי המעמיק והמקיף ביותר של הסופר.
הערת אגב, אם רק לאחרונה סיימתם לקרוא ספר אחר שלו-המתינו מעט וחיזרו לקרוא בספר לאחר שכבר כמעט שכחתם את הקודם. למרות שלגמרי לשכוח את הספרים שלו, פשוט אי אפשר וטוב שכך. אם קוראים אותם ברצף אז לעיתים יש את התחושה שהאחד הוא כמו השני ולא המשכו.
וכעט לספר עצמו:
אדם מחפש, כמו כולנו את הכוחות (חרב) לעשות איתה את הלא יאומן. כדי ל"הרוויח" את החרב, הוא עורך מסע עליה לרגל ובדרך מתגלים לו תובנות מחוכמות החיים.
לטעמי, היפה שבהם הוא ההבנה שאת החוכמות העמוקות והמדהימות ביותר יש לחפש דווקא אצל האנשים הרגילים והפשוטים ולוא דווקא אצל המאסטרים הרוחניים.
חוץ מזה, שזה ספר סוחף וקל לקריאה במרביתו. הוא שזור תובנות שישנו את גישתכם לחיים. אם לא ביקשתם שינויים, אזי תמצאו בספר-חיזוקים. ואם ביקשתם לטלטל מעט את חייכם כדי לצאת "מתחום הנוחות", אזי תמצאו בספר הזה מדריך טוב להתחלה חדשה.

ספר מרתק!!!
פאולו קואלו הוא הסיבה העיקרית שאני קוראת ספרים. היא זה ששבה אותי בתוך הקסם של עולם הדימיון ולא יכלתי לקחת על עצמי מדריך טוב ממנו. כל ספר וספר הצלחה בעיניי. הוא בין הסופרים היחידים שמצליחים למשוך אותך אל תוך הספר מבלי להרפות אפלו לשנייה אחת.
מומלץ בחום למי שרוצה להתנתק מהחיים לאיזה חצי שעה או שעה מרתקת...

זהו יומן שכישף אותי.
פאולו קואלו הוא הסופר-מכשף היחידי שאי פעם שבה אותי לקרוא עוד ועוד ספר שלו.
"יומנו של מכשף" הוא הספר הראשון של פאולו קואלו.
סופר ברזילאי, הכותב על מסע שהחליט לקחת בעקבות "חרבו האבודה" בדרך לסנטיאגו,
הדרך בין צרפת לצפון ספרד.

הספר נע בין דמיון למציאות, למיטב הבנתי.
לעתים קשה לדעת מתי הוא מדבר בצורה עניינית על חוויה שחווה
או סילוף מציאות לשם העברת המסר, אך כל זה אינו משנה.
הספר הוא אודיסיאה עוצמתי על העצמה אישית,
התבוננות בפרטים וכיוצא בזה.

אני מאוד התחברתי אליו.
הוא נותן את התחושה המיסטית שהספר מצא אותי ולא ההפך.
יש בספר הזה נשמה משל עצמה.

הספר, מתאים לכל הגילאים וכל אחד מסוגל לקחת את העלילה והרבדים השונים
בצורה כזו או אחרת. וכל הדרכים כשרות הן.
בנוסף, דבר מה שמצא חן בעיניי מאוד.
בספר, פאולו קואלו מציין כמה תרגילי מדיטציה מתוך העולם המיסטי של "ראם", "המוסרת"
שכל אחד מסוגל לבצע בעצמו. ובכן, ביצעתי כמה.
ממליץ לנסות אותן בבית. מדהים.

אציין זאת - את הספרים של פאולו קואלו לא מומלץ לקרוא אחד אחרי השני,
זה נותן את התחושה של "אותה גברת בשינוי אדרת"
דוגמת - "השטן והעלמה פרים", "האלכימאי", "ברידה" ועוד.
אך עם זאת, לא כך הדבר.
בכל ספר ובכל עלילה מורגשת השקפה אחרת על החיים ועל המציאות
וב-"יומנו של מכשף", לדעתי, פאולו קואלו די מרכז הכל לכדי ספר אחד.

הספר, הוא יומן שכישף אותי עד מאוד.
הן בהווייתו, הן בניסוח הלשוני, בטיב טעם תיאורי הנוף המדהימים של הדרך לסנטיאגו
שאתוודה, גרמו לי לרצות לדעת עוד על הדרך הקסומה הזו (ויקיפדיה בבקשה)
בהעשרת הידע על התרבות הנוצרית-צלבנית העתיקה,
על שמות ומנהגים של עלם המאגיה.
אין ספק ש"יומנו של מכשף" הוא מדריך אישי קסום מאין כמהו לחיים.

יצירת מופית בעלת ממדים רוחניים ופילוסופים עמוקים. לפי דעתי צריך לקרוא את הספר בעמים או בלאט קדי להסיג התענוג הרוחני והספרותי הצפון בספור.

הסיבה שהתחלתי לקרוא את הספר הזה היא כיוון שהרבה גמרו את ההלל על הסופר הזה, ולא הצלחתי למצוא בספריה את ספינת הדגל שלו: "האלכימאי".
הסתפקתי בספר הזה וכעת אני מתלבטת האם לנסות בכלל לקרוא את האלכימאי או שספר זה גם הוא בזבוז גמור של רגעי חיים...