האלמנט שתמיד קסם לי בספר המופלא הזה וזה שתמיד מחזיר אותי אליו, היא היכולת לעשות הכל (כמעט) במחי תנועת עפרון אחת.
הנה ילד שיכול לדלג מעל כל מכשול, לפתור כל בעיה, לעקוף מחסומים - לו רק הייתה שמינית מזה בעולם האמיתי ! אולי בגלל זה אהבתי גם את "יותם הקסם" הנהדר של יאנוש קורצ'אק, כי הרי מי יכול לנצח ולהעלים את מציאות החיים בגטו, אם לא ילד קוסם?
ואהרון לא נח. הוא עובר הרפתקאות שונות, הוא נופל וקם, לומד מוסר השכל ובסוף שב הביתה, תוך כדי שאנחנו שמלווים אותו בטיוליו, מבינים בעצם שלמרות שלאף אחד מאיתנו אין את העפרון הסגול, עדיין אנחנו אלה שנצטרך לצייר לעצמנו את החיים.
ודבר אחרון אבל חשוב: מי שלא יאהב את הספר הזה צריך לחפש באופן דחוף בתוכו - איפה הילד?

















