ספר חובה לקריאה .
הוא מתחיל כמו ספר הסטוריה עם הרבה תיאור של תקופה אווירה דמויות ומה יחסי הכוחות בין הדמויות . ויש את הרגע העדין שבין תיאורים מתמשכים לכניסה לעלילה .
שבאופן מאוד קצבי מתאר את חייה של קליאופטרה יחיס עם הקיסר , בדרך תגובתה למדים מי זאת האישה. נדיעה לתוך תקופה היסטורית ואיך נראה פמניזם טהור ועוצמה של אישה מעצם היותה אישה. לא מתיימרת להיות כמו גבר לא משווה כוחות פיזים . השכל הישר והנשי ועומצתו מוטל תפיסת עולם של הגבר. כמובן בהתאם לתקופה הנכתבת .
לא מן הנמנע שהיתה יכולה להשתלב לתקופה של היום.
וכמובן הסוףהטראגי וקונספירציית הנחש. לזה הוקדשו 2 פרקים שלמים ועמוסים בפרטים הכי קטנים, אולי כדי למוסס את האגדה סביב זה.
עם כל העוצמה שלה והגודל שלה המוות שלה היה מות של אישה שאיבדה הכל. אהוב וילדים. בשלב זה כסף ועומצה לא קונים אושר ולא חופש.
אציין שבגלל השכנות הגאוגרפית של מיצרים לישראל , יש לא מעט פרטי היסטוריה על היחסים של קלאופטרה לשלון בארץ ( ימי הורדוס) . יחסיו האישים עם קלאופטרה ובני משפחתו , ויחסיו עם הקיסר הרומי שהיו שנויים במחלוקת. בכל זאת לא ספר היסטוריה של בית ספר ולכן יש הרבה תיאור מעבר למה שמוכר.

סוף סוף קראתי ספר היסטורי ללא תיאור קרבות מוות וגדיעת חיים אולי רק הסיפור על רצח יוליוס קיסר על ידי אנשיו בלב רומא
חבל שאדם ענק כזה מסיים באופן טרגי ויורד מהבמה
אני הייתי מאוד מסופק לקרוא שאלכסנדריה הייתה ממלכה שאין דוגמתה עלי אדמות בפאר ובעושר רק חבל שלא משחזירים חלק מהפאר הזה איפוא אלכסנדריה של היום והיכן רומא
קליאופטרה נשארה מלכה מסתורית אולי מה שנכתב עושה לה עוול אולי לא
הרבה ניגודים יש באשיותה מה שמצא חן בעיני שהיא דיברה שמונה שפות בינים גם עברית אולי נכון אולי לא
זה מתסכל כי לא יודעים איך היא מתה ובמותה הביאה כנראה כליה לבית תלמיי
אבל אין ספק שהיא הייתה אשת שלום ואשת פוליטיקה וגם הומנית אבל גם אהבה להיות מאוהבת אולי

לצערי לא סיימתי את הספר. הגעתי לאמצבע והבנתי שהלכתי לאיבוד בכל הסיזרים וסיזריונים וצסרים ואוקטאביונים ואוגוסטים ואנטוניוסים. שמעתי את הספר באודיו והיה לי קשה להתרכז בו.
מה שבכל זאת אהבתי זה תיאור של אורח חיים ברומה ומצריים העתיקות. כמו למשל שבמצריים בקרב בני אצולה היה נהוג לחתן בין קרובי משפחה. לפעמים אפילו אח ואחות כך שאפשר היה להגיע למצב בו אח ואחות היו גם הסבא והדודה של עצמם.
או למשל שברומא העתיקה הזכויות של נשים היו כל כך זניחים עד שלבנות לא היו שמות פרטיים אלה רק שם האב.
חוץ מזה אהבתי שמחברת הספר עשתה ניסיון להבין כיצד היסטוריונים שונים השפיעו באמצעות העבודות שלהם על דמותה של קלאופטרה כפי שאנו מכירים אותה היום.
בהסתמך על מנהגים של אותם הימים הסופרת מנסה להבין מה באמת קרה ומה נוסף עם או שונה עם השנים.
מה שהפריע לי זה שהספר היה מעט מבולגן, היו קפיצות חדות מנושא לנושא ומתקופה לתקופה.

ננטש כיוון שהוא יותר מדי הסטוריה לטעמי ופחות רומן

וידוי קטן לפני שאתחיל. זו אולי הביוגרפיה הראשונה שאני קורא, מקסימום שנייה, כך שאני לא מומחה בנושא (לא שאני מומחה במשהו בכלל... אבל.) ובטח יהיו כאלה שיגידו איזה שטויות הוא כותב ומה הוא מבין (ואני מסכים איתם לגמרי). אני שופט את הספר על פי ההנאה שלי מהקריאה ולא יותר.
קראתי מספר תגובות. מישהי שלא הבינה מי הוא מה בסיפור. אז בלי לפגוע, האזנה של ספר באודיו לא דומה בכלום להנאה מספר ביד. אין כל כך הרבה דמויות שצריך להבין מה ומי הן. יש ארבעה דמויות חשובות מהתחלה ועד הסוף. כל השאר נלווים וברקע של הסיפור. פשוט כנראה לא הייתה במצב הרוח המתאים. אחרת השוותה לסרט טבע אבל זהו ספר שמבוסס על עובדות ולא על פי דמיון.
בעיני הספר מעולה. העובדות המתגלות במהלך הקריאה על אורח החיים הרומאי/הלניסטי/פרעוני ועל החיים בביצה הקטנה שמסביב לאגן הים התיכון מדהימים. לפני שהתחלתי לקרוא חשבתי שידעתי מהי קליאופטרה ומה הסיפור שלה, אבל עבודת המחקר שנעשתה מגלה הרבה יותר ממה שידעתי. עליה ועל המאבק על השליטה ברומא.
הספר מלא תככים, תשוקות, מלחמות, אהבות, שנאות וקנאה. פשוט לא להאמין שככה פעם היו החיים. וכך, מתוך הסיפור של קליאופטרה והגברים שבחייה, מתגלה העולם העתיק ואורח החיים, האמונות והרצונות של האנשים הפשוטים. איך חיו. מה עשו. המאכלים, החגים. כמו שברומא לנשים לא היו זכויות נשים ולעומת זאת במצרים היו לנשים זכויות שהפמנסטיות הכי קיצוניות לא חולמות עליהן. והכל באותה תקופה מקבילה.
צריך לזכור שזוהי נקודת מבט אחת על הסיפור, והמחברת מן הסתם בעד גיבורת הסיפור שלה. כל השאר שמסביבה מתגמדים לעומתה. כמו הורדוס שעל פי הספר מתגלה כנמושה עלובה. אנטוניוס כאדם חסר ביטחון. אוגסטוס כאדם שקרן ותככן. אך העבודה שנעשתה כאן נהדרת. הרבה פעמים המחברת עצמה מבהירה שיש מספר מבטים על נקודות מסוימות שבסיפור. כמו כן, הכתיבה שוטפת והסיפור מעניין.
ממליץ בחום למי שאוהב היסטוריה, ביחוד של העולם העתיק.

ומה יש לקובה לומר בנושא? כמו גריל מצרי מעולה. קבלי חמש עצמות סטייסי!

יש הבדל בולט בין סגנון הדו"ח המשרדי משהו שבו כתוב ספר זה לבין הכתיבה המלהיבה של ברברה טוכמן למשל, אבל עדיין הספר מעניין בגלל כמות העובדות והפרטים הכלולים בו.מצרים העתיקה ואלכסנדריה המעטירה מתחילות ממש להצטייר לעיני הקורא המשתאה מהמבנה הסדור של הממלכה המצרית. התקופה הזו של כ-100 השנים ממחצית המאה הראשונה לפני הספירה היתה מן הדרמטיות והנחקרות בתולדות האנושות, הרבה ידוע עליה והרבה גם נסתר והספר העמוס והפרטני הזה בהחלט מוסיף את תרומתו החשובה לחשיפת התמונה המקיפה. (הערה : לקח המון זמן לסיים לקרוא את ערימת הפרטים הזו).

ספר על קליאופטרה ממבט נשי.
הספר מאיר את התקופה בתובנות שלא חשבתי עליהם. למל: ידעתם כי אלכסנדריה הייתה מפותחת יותר מרומא בתקופתה של קליאופטרה.
רמת הבירוקרטיה המצרית.
הניוון המיני ,במשפחת המלוכה.
ועוד הרבה.
הספר כתוב במבט נשי, עם המון אמפטיה לקליאופטרה כשהיא מוקד הסיפור.
נהניתי ממנו והחכמתי בעיקר בתיאורי הרקע וחיי היום יום במצריים ורומא.
יש מקומות שחיפשתי הרחבה. לדוגמה: קליאופטרה מגורשת לפלוסיון שבסיני ושם היא מארגנת צבא שיכבוש את השילטון. כל זה מתואר בכמה שורות ובגכך קליאופטרה הופכת לפלקט ולא לדמות אדם.
אבל הספר מומלץ לחובבי היסטוריה.

מסתבר שנקלעתי לספר היסטורי, באתי בשביל מקורות השראה
בחיפושי אחרי מודלים נשיים.
הספר אכן באופן מעמיק ורציני סוקר את כל חייה, בשבילי זה הרגיש כמו סרט טבע ב2 בלילה על חיי החברה של הינשופים.
דילגתי לסוף לקטע שהיא מכניסה את היד לכד של הנחש, אבל זה לא היה כד זו היתה קערת תאנים אבל אפילו לא היה בה נחש כדי לסיים בבום. גם קליאופטרה לא סיימה את חייה בבום המתבקש וגם לא הספר עצמו.
לאוהבי הז'אנר ההיסטורי/ביוגרפי.

קליאופטרה דומה מבחינות רבות לארצה: חבל לאבד אותה(עשירה באוצרות), מסוכן לכבוש אותה, כאב ראש לשלוט בה.עמ 76.
ספר מאלף המציג את מצרים דאז... בנוסח מצא את ה"הבדלים", את האישה העשירה באמת תרתי משמע, לעומת נשים מפורסמות ונובו-רישיות של היום. ובעידן של מחלוקת לגבי לשון הרע לקרוא על השתלשלות הדיבור המרושע...
נקודת מבט נוספת ומעניינת על העבר...