פשוט מעולה
תמיד ספרו לנו את סיפורו של מרד גיטו וורשה מנקודת הראות של השמאל
בבתי הספר הערוניים - ממשלתיים סיפור מרד גטו וורשה סופר לנו מנקודת
ראותו של הנומקלוטרה הישראלית שהיתה עד לעליית ממשלת הימין בבחירות 1977
ממשלת שמאל- מרכז.
משתתפי המרד בעיני השלטון היו אנשי השומר הצעיר, או מפלגות הפועלים האחרות.
אבל מי שמע על לוחמי בית״ר?
כולם שמעו על מרדכי אנילביץ מפקד המרד שהיה איש השומר הצעיר.
אבל מעולם לא ספרו לנו בבית הספר על חלקם של אנשי בית״ר במרד, ותפקידם המרכזי
סוף , סוף בא משהו ומשלים לנו את החלק האנפורמטיבי שכל כך היה חסר במחקר ההיסטורי
של פרשת מרד גטו ווארשה. ( כמעט וכתבתי מרד בר כוכבא, כל כך הדברים דומים).
--------------------------------------------------------------------------------------
בספר זה משלים בשבילנו משה ארנס את הידע על מרד הגיטו מנקודת הראיה של
תנועת בית״ר והביתריסטים שהישתתפו בו.
ממנו אנו למדים שאת עיקר הלחימה ואת עיקר האבדות לגרמנים, גרמה לחימתם
של חברי תנועת ביתר שבראשם עמד פאבל פרנקל מנהיג בעל ניסיון בלחימה ( שהרי לחם
בגר מנים בשורות הצבא הפולני) והם גם אלו שהיו מצוידים בנשק קצת יותר
כבד מאנשי השמאל.
ספור המרד של הארגון הצבאי היהודי, כפי שהוא נקרא, ובעיקר הקרב ההרואי שלו
נגד הגרמנים בכיכר מוראנובסקי, שבמהלכו הניפו הלוחמים היהודים את דגל ישראל ולצידו
את דיגלה של פולניה, ושרק לאחר קרב מר שערך כארבעה ימים הצליחו הגרמנים לכבוש את הבניין
ולהסיר את הדגלים.
אחת הסיבות העיקריות לכך שמידע על חלקם של חברי בית״ר בלחימה לא הגיע לאוזנינו היא
העובדה המצערת שאיש מלוחמיה לא שרד את הקרבות, ואלה שהצליחו להמלט ואשר היו עדים לקרב גבורה
זה, פשוט הושתקו על ידי מכבש השלטון המפאיניקי, שלא אפשר לקולם של יוצאי בית״ר להשמע בפומבי.
ספר מעניין, סוחף, ופוקח עיניים (והמבין יבין , והלא מבין שיעשה חושבים
ונזכור כולנו מי שלט במדינת ישראל מהקמתה ועד 1977).
טוביה
( עבר שכתוב ב6/12/2013).















