זה ספרה השני של לה גווין שאני קורא (הקודם היה "המנושל"). סופרי מדע בדיוני שונים מתמחים בהמצאת טכנולוגיה חדשה - לה גווין מעמיקה בתחום הסוציולוגיה הבדיונית ועושה שם ניסויים מרתקים.
עולם שבו כל אדם הוא פרטנר מיני אפשרי - וגם יריב פוטנציאלי ושווה ערך למשרה פוליטית, שבו כל אחד עשוי להכנס להריון, שבו הבכי אינו מביך יותר מן הצחוק, ושבו המיניות מוגבלת ל6 מתוך 26 ימים בחודש - אולם בששת הימים המיניים היא אינה מגונה ואינה מביכה...
לה גווין מנסה לבחון, דרך עיניו של הציר הבין כוכבי, הגבר, גנלי איי, כיצד התפקידים המגדריים, או ליתר דיוק - היעדרם, עשוי להשפיע על מבני החיים - מהידידות בין חברים, דרך מוסד המשפחה ונישואין - ועד למדינה והלאום.
כל זה קורה על רקע הכוכב הקפוא "חורף", שהאמת מעט מעפיל באתגרי הכפור שלו על היכולת לבודד את הניסוי הסוציאלוגי בדו-מיניות.

















