• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
פרידה מבבל

פרידה מבבל

מאת דוידי רוזנפלד

הביקורת של יובל

תמונה של יובל
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
פרידה מבבל

פרידה מבבל

מאת דוידי רוזנפלד

הביקורת של יובל

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
תמונה של יובל
הוצאה לאור:כתר-עברית
שנת הוצאה:2011
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
חלפה עם הרוח
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

מיותר לקרוא.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקר

תמונה של יובל

יובל

חבר מזה 15 שנים
12 ביקורות•24 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מתורגמת•ילדים 12-9
תמונה של יובל
יובל
חבר באתר מזה 15 שנים
ביקורות12
לייקים שקיבל24
דירוג ממוצע3.8 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מתח ריגול והרפתקאות6ספרות מתורגמת2ילדים 12-91

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של יובל

המחברת הגדולה [מהדורה מחודשת]

המחברת הגדולה [מהדורה מחודשת]

אגוטה קריסטוף

וואו. אי אפשר להסביר בכלל. הטירוף של הספר לא נפסק לרגע.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•יובל
עצמי עיניים חזק

עצמי עיניים חזק

ג'ון ורדון

אני לא ארחיב על הספר או קודמו, מכיוון שעשו את זה לפניי, אני אגיד רק דבר אחד.
הספר הזה, כמו קודמו, גרם לי להבין כמה אני אוהב מתח טוב והכתיר את ג'ון ורדון כסופר האהוב עליי.
פשוט מדהים.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•יובל
עורבני חקיין

עורבני חקיין

סוזן קולינס

משום מה ציפיתי מהספר הזה להיות הכי טוב בסדרה, לתת לה סוף מרשים. מבחינת הסוף המרשים...הוא הצליח אבל על הקשקש, הוא יכל להיות הרבה יותר. אין בו אקשן כמו בקודמים אבל הוא בהחלט מצוין ומספק את הסחורה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•יובל
משחקי הרעב

משחקי הרעב

סוזן קולינס

הרבה זמן לא יצא לי לקרוא ספר כל כך מושך ומקורי.
הסופרת רקמה מציאות מחרידה של משחקים ועולם שנשלט ביד קשה מאוד, ובנתה עלילה סוחפת שלא נותנת להניח את הספר מהיד עד השנייה שהוא נגמר.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•יובל
התלקחות

התלקחות

סוזן קולינס

ספר מדהים כמעט כמו זה שלפניו. יצירתי ברמות ומיוחד בזכות התיאורים הקשים הלא שגרתיים לספרים מסוג זה.
עיקר היופי בספר הוא היצירתיות והמקוריות שבו.
מומלץ מאוד.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•יובל
האידיוט המושלם

האידיוט המושלם

אילן הייטנר

ספר כיפי קליל. עמוס בישראליות (שזה מצוין).
בקיצור, מומלץ

לפני 14 שנים•יובל
פצע פתוח

פצע פתוח

קארין סלוטר

ספר מגניב לאללה.
המתח אמנם כזה שאי אפשר לעצור אבל הוא בכל זאת טוב.
עיקר היופי בספר הוא איך מתמודדות הדמויות עם הקשיים שלהן, ולכולן יש קשיים לא קלים.
בסה"כ שווה קריאה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•יובל
הרפתקאות קפטן תחתונים

הרפתקאות קפטן תחתונים

דאב פילקי

אח שלי בן 9 קרא אותו ואמר שהוא ספר מצחיק ומגניב ומומלץ לקרוא אותו.

לפני 14 שנים•יובל
ביום שאיבדתי אותה

ביום שאיבדתי אותה

לינווד ברקלי

ספר מעניין על אותו עיקרון של ספרו הראשון רק הפוך.
הספר אמנם לא על אותה רמה כמו "בלי לומר שלום" אבל הוא עדין יפה וסוחף. מומלץ.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•יובל

ביקורות נוספות על "פרידה מבבל"

פרידה מבבל

פרידה מבבל

דוידי רוזנפלד

ראשון או שלישי. זו תמיד השאלה הראשונית. האם הכותב עושה זאת בגוף ראשון או בגוף שלישי. גוף ראשון נשמע יותר אמין, גוף שלישי יותר קל לתיאור ולסיפור וליצירת קול. ואם זה ספר בלשי שנכתב בגוף ראשון - על אחת כמה וכמה. קשה מאוד לכתוב מותחן בלשי בגוף ראשון, כי חלק מהותי בסוגה הוא להשאיר את הקלפים פתוחים כלפי הקורא כך שהוא יוכל לנחש בעצמו את פתרון התעלומה. מספיק מהר כדי להיחשב חכם בעיני עצמו, אבל לא יותר מדי מהר כדי להשתעמם בקריאת הספר. אין פלא שאם כבר סופר בוחר לכתוב את המותחן הבלשי שלו בגוף ראשון, אז הוא עושה את זה בתור הווטסון ולא בתור השרלוק עצמו. כך אפשר להעלים מספיק פרטים בלי להיכנס למלכודות מלאכותיות כמו "ואז לקחתי חפץ כלשהו והכנסתי אותו לתיק".

מותחן בגוף ראשון, מפי הבלש עצמו. כבר זו התחלה מקורית. אה, והוא ישראלי. ארז בראון - נשמע ישראלי מאוד, נכון? - חוקר פרטי, מתעד בגידות של בני זוג ומסייע להם במשפטי הגירושים המסובכים שלהם, בן ארבעים, גרוש בעצמו, אב לשניים וממורמר על החיים באופן כללי. התיקים שמגיעים לידיו די שגרתיים ובנאליים, אלא שיום אחד מגיעים למשרד הורים חרדים מחסידות מוכרת ומבקשים שיעזור להם לאתר את הבת הבוגרת שלהם. כאן הדברים מסתבכים קצת יותר, בעיקר כי הם לא בתחום הטיפוסי שבראון יודע לטפל בו בצורה שגרתית, אבל גם מסיבות שנוגעות ללקוחות עצמם ולחוסר ההחלטיות שלהם.

הספר יצא לאור לפני חמש עשרה שנים או מששהו כזה, שמעתי עליו הרבה כאן באתר, בעיקר כי דוידי נוהג (או נהג) לגלוש כאן. הוא גם מופיע בהופעת אורח בספר עצמו. אני לקחתי אותו בספרייה כשחיפשתי מהר מהר ספרי מתח עבור בן הזוג, ועוד כאלה שהוא לא קרא עדיין, והוא (כלומר הספר) היה במצב חדש לחלוטין, כאילו אף אחד לא נגע בו. מה שכמובן אני לא באמת יכולה לדעת. הוא ישראלי מאוד, תל אביבי מאוד, קצבי מאוד וגם קצת מיוזע. אני לא יודעת אם זה ספוילר או לא, אבל התחושה שלי היא שהוא נזנח באמצע, הסתיים עם סימן שאלה ובלי לפתור את התעלומה. אולי נמאס לו, ואולי לא ממש הבנתי. יחד עם זאת, בקטיגוריה של הבלשים המקומיים שלנו - ליזי בדיחי ופקד אוחיון, בטח של אברהם אברהם - ארז בראון בהחלט עומד בליגה.

לפני חודש•נצחיה
פרידה מבבל

פרידה מבבל

דוידי רוזנפלד

****


יאללה - ספר פשוט, ביקורת פשוטה.
קצת חסרה לנו בארץ ספרות בלשית חצי אפלה כזאת, מתחכמת ושנונה אבל מקומית ולא מתפלצנת. יאיר לפיד מנסה לעשות את זה אבל הוא לא מצליח לכתוב אפילו פסקה אחת שיש בה פחות משש עשרה מטאפורות, וזה מעייף לאללה.
דוידי רוזנפלד מצליח. לפחות בחלק הראשון של הספר. הכתיבה שלו ברורה, דלה אמנם אבל חכמה ומשעשעת. הוא לא הולך מסביב. אצלו, סטירה זו סטירה, להזדיין זה להזדיין, חומוס זה חומוס, שני גולדסטאר זה שני גולדסטאר (אולי אפילו שתי), וכוס אחותך זה כוס אחותך. ככה אנשים מדברים, וככה אני אוהב לקרוא. אמנם הדמויות שלו בעובי מילימטר, אבל הוא לא מתיימר לעשות משהו עמוק שמדבר בעקיפין על קטנות האדם אל מול היקום. הוא מספר סיפור קטן ותל אביבי, עם דמויות אמיתיות ומסעדות אמיתיות ופאבים אמיתיים ועליבות אמיתית, עד שכמעט כל ישראלי, לפחות כזה שהסתובב בתל אביב בעשר השנים האחרונות, יכול לזהות את עצמו בפנים. זה יותר ישראלי מעמוס עוז, מדוד גרוסמן ומאשכול נבו ביחד. זה ישראלי של עכשיו, של בני שלושים-ארבעים מסורתיים עם ילדים אבל גם של סטודנטים תפרנים ושל ברסלבים מסטולים. הדיאלוגים (וגם המונולוגים, למעשה) אולי קצת יותר מדי שנונים. קצת. כי בכל זאת, אסף ציפור עם שיחות "כן, אה?" גאוניות יש רק אחד.
הסיפור פשוט, בלשי, בינוני, לא מבריק ולא גרוע, עם סיום פושר במקצת, אבל בכל זאת יוצאים מהספר הזה אחרי כמה שעות בודדות של קריאה בהרגשה טובה. אולי זה העמוד האחרון המהורהר שלו, ואולי זאת סתם התחושה שלא בזבזת את הזמן, כמו לצאת עם בחורה לשניים שלושה דייטים ואז להמשיך הלאה, נו הרד פילינגס, כשהכול הכול בסדר, עם חיוך על הפנים.

****

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אלון דה אלפרט
פרידה מבבל

פרידה מבבל

דוידי רוזנפלד

"בבל " מבחינתי זה חוסר תקשורת בין אנשים רק במילים אחרות.
שום קונוטציה של שכר ועונש או סיפור תנכי אלא פשוט סיפור על אנשים שלא יכולים לתקשר אחד עם השני.
והיות ואני מאמינה שאין דבר כזה חוסר תקשורת בין אנשים יש רק חוסר רצון לתקשר .אף פעם לא התחברתי לשם הספר.
הייתי צריכה סיבה ממש טובה כדי שהספר יגיע עד אלי בכדי שאקרא ,אהנה ואפילו אכתוב ביקורת .
אז לדוידי תודה על הספר.

ואם אתחיל מהסוף להתחלה נשארו לי היום בבוקר שלושים עמודים לסיום הספר. הבית כמרקחה כמו
בכל בוקר כולם רצים כדי להספיק בזמן .לחמניות נמרחות, קפה נשפך, ואני "באווירה של ספר" לא מוכנה לקום לעולם.
ידעתי שאאחר לעבודה וידעתי ששולחן העבודה שלי יהיה שם גם עוד חצי שעה בלעדי אבל הייתי חייבת להתכרבל עוד
טיפונת עם ארז בראון חוקר פרטי בלש מנומנם גרוש ממורמר וכועס על העולם שגם בלי להיות שיכור הוא חוטף מכות מדי פעם.

מה יש בחוקרי קולומבוס הללו שאנו כל כך אוהבים ? הם פתטים ,אפרוריים, "בכסח" עם עצמם
ועם הרגשות שלהם. לא מחייכים מספיק אל העולם. בדרך כלל זרוקים של החיים, צינים
אבל אממה מביאים אותה בגדול בסופו של דבר .
וגם ואם לא פתרו את הבגידות והכעסים של עצמם לפחות הם פותרים חידות חיים של אנשים אחרים.

אחד הדברים המיוחדים שמצאתי בספר והוא מבחינתי כמו "פנינה יקרה" זה העובדה שיש
אמירות שאנו אומרים אחד לשני ויש את הדברים שאנו אומרים לעצמנו בשקט כמו מצפן או DNA
של מחשבות ששייך רק לנו.
גלגלי החשיבה של ארז עובדים ללא הרף וכקורא שומעים את המחשבות שלו לעצמו לאורך כל הספר.

"למה אנשים מתגרשים?בגלל שהוא בוגד בי עם המזכירה והיא עושה טובה ופותחת את הרגליים פעם בחודש
הוא קמצן! היא קנאית!הוא כל יום בעבודה עד עשר בלילה ולא עוזר בכלום בבית. הפרה המשוגעת לא מפסיקה לאכול
,היא עלתה שלושים קילו מאז שהתחתנו.הוא אדיש!היא זונה!בקיצור אנשים מתגרשים כי הם מתחתנים."

היות וארז בראון גרוש ,הוא כל הזמן דש במחשבות באופן טבעי בנישואים וגירושים
ואיך זה שהוא היה ילד לא היה כסף להתגרש וזוגות סבלו אחד את השני לנצח
גם אם עלה ריח של עובש מהיחסים אבל זו הייתה העבודה שלו לחפש מי בגד במי לתעד
ולקבל כסף בסוף יום ולשרוד.

הספר נטול יומרות בגלל הפשטות שבו והחיבור בין הדמויות ,ההרגשה היא שמחר בבוקר
אני יכולה לראות בעיני את שלום המוסכניק שמקבל מכות כי הרביץ לאשתו ומשהו
היה חייב ללמד אותו לקח , לאה החסודה שחזרה בשאלה. סער עורך הדין שמנהל מועדון סאדו.
שוטרים שרוצים לראות את שמם מתנוסס בעיתון בהוד והדר.
זוג חרדים שמכסים את העיניים כדי שיהיה שלום בבית. הדמיות צבעוניות ומרקם החיים שעוטף את
הספר הוא בהחלט של רחוב תל אביבי טיפוסי והוא מנוגד לגמרי לשקט שארז החוקר מביא אתו .

החיים בחוץ שזזים במהירות של עיר סואנת והחיים המנומנמים של ארז כל כך מנוגדים אחד לשני
שהחיבור יוצר עלילה רגועה ושלווה שנעים לקרוא .
גם אם מאחרים קצת לעבודה...

ספר ישראלי קליל שנעים לקרוא.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•חני
פרידה מבבל

פרידה מבבל

דוידי רוזנפלד

ספר בלשי מקסים. כתיבה קולחת ושנונה, קצב טוב ועלילה פתלתלה. אהבתי גם את העובדה שלא הצלחתי לנחש את הסוף ממש בהתחלה וזה כבר נקודה לזכותו. גם זה שהבלש רחוק מלהיות סופרמן או ג'יימס בונד רק מוסיף לספר נופך אמין ואמיתי יותר.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•חלפה עם הרוח
פרידה מבבל

פרידה מבבל

דוידי רוזנפלד

ארז בראון הוא חוקר פרטי, גרוש טרי שמתעסק בעיקר במעקב אחר בני זוג בוגדניים. הוא ציני, לא מסופק וקצת מריר (מזכיר לי קצת את ג'וש שרמן של יאיר לפיד). במפתיע הוא לוקח על עצמו תיק קצת אחר, שקצת גדול עליו: לאתר אישה צעירה חרדית שברחה מהבית שלוש שנים קודם לכן. מכאן מתגלגל בראון בין סצנת הסאדו-מזו של תל אביב, דרך דירות חשוכות בדיזנגוף עד לבורסת היהלומים.
השפה מאוד קולחת, אפשר לסיים את הספר ביום-יומיים. אני הרגשתי שהסיפור הוא מאוד תל אביבי. מבחינתי, כאחת שמגיעה מהפריפריה הנידחת (מחוץ לגבולות גדרה-חדרה) היה מוזר כל כך לעקוב אחרי השמות של הברים, המסעדות והסמטאות, עד כדי שלפעמים חשדתי שאני קוראת ספר שעלילתו מתרחשת בחו"ל. אגב, באמת יש רחוב פינלס בת"א?

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
פרידה מבבל

פרידה מבבל

דוידי רוזנפלד

הפתעה!!!! לקחתי אתהספר ממדף הספרים החדשים בספריה, בלישום ציפיות וכל כך נהנתי. הטקסט קולח, הגיבור הראשי מעורר אמפתיה והסוף , כמו שסוף בפסרי מתח צריך להשאר.

ממליצה, תהנו.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•julia1
פרידה מבבל

פרידה מבבל

דוידי רוזנפלד

ספר קליל,עם הומור ישראלי.
בהתחלה נסחפתי בקלילות, הקצב המהיר כתיבה קולחת ו"אמיתות" על החיים.
אבל, כשזה נמשך בלי סוף, או בעצם זה כל הספר, הדבר מתחיל לשעמם קצת.
מסקנות ותובנות מהספר:
א.אם לא התגרשת , הרי בוודאי הינך מועמד פוטנציאלי לכך עוד בטרם נישואיך.
ב.במשטרה יש כמובן אידיוטים אלימים שלימזלים וחסרי בינה.
ג.החרדים זו קבוצת עב"ם שהמאפיין אותם הוא שפה חצי אידשאית, גמ"ח , הרבה כסף וגילוי עריות.
יש עוד כמה תובנות אבל כמות האנרגיה שיש להשקיע בספר אזלה לי.
טוב כספר טיסה או הנך חבר של הסופר.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אורי רעננה
פרידה מבבל

פרידה מבבל

דוידי רוזנפלד

עלילה בלשית מאוד תל אביבית, מסופרת מפיו של חוקר פרטי מאוד מצחיק. נהניתי מאוד מהשנינויות, לפעמים אפילו צחקתי בקול. העלילה עצמה לא מסובכת במיוחד, אולי בגלל זה היא אמינה ונוגעת ללב. בספרי מתח, יש לי לפעמים הרגשה שהסופר מתאמץ לזעזע אותי, כאן לא. החוקר, ארז בראון, עסוק יותר מידי בעצמו, אין לו שום עניין לזעזע או להרשים אחרים, לא את הדמויות סביבו ולא את הקוראים. חיסלתי את הספר ביומיים - חוויה נעימה:)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•שממית
פרידה מבבל

פרידה מבבל

דוידי רוזנפלד

ספר מתח כיפי שנוגע בכמה בעיות שאופייניות לארצנו,למרות הכתוב על הכריכה כי הוא כתוב לפי המתכונת האמריקאית.
הספר הוא הפוגה נהדרת מדאגות היום יום ויחד עם זאת אינו מנותק מהמציאות.נוגע בבעיות הורים וילדים,הבועה התל אביבית וישובים דתיים.ובין כל זה כמובן מתח.בקיצור כיף.

לפני 15 שנים•לוליטה
1.0
1.0
דירוג
5.0
לפני 13 שנים

“ספר בלשי מקסים. כתיבה קולחת ושנונה, קצב טוב ועלילה פתלתלה. אהבתי גם את העובדה שלא הצלחתי לנחש את הסו”

4/20
ביקורות על פרידה מבבל
הבאה
נתי ק.
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 15 שנים

“ארז בראון הוא חוקר פרטי, גרוש טרי שמתעסק בעיקר במעקב אחר בני זוג בוגדניים. הוא ציני, לא מסופק וקצת מ”