• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הולדת ונוס

הולדת ונוס

מאת שרה דוננט

הביקורת של תמיד אוהב אותו

תמונה של תמיד אוהב אותו
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
הולדת ונוס

הולדת ונוס

מאת שרה דוננט

הביקורת של תמיד אוהב אותו

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של תמיד אוהב אותו
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2007
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
dyona
לפני 14 שנים

“לסופרת שרה דוננט התוודעתי בקריאת ספרה האחרון "לבבות במנזר" אשר למדתי ממנו הרבה וגם נהניתי. אהבתי את”

12/30
ביקורות על הולדת ונוס
הבאה
נסטיה

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

הספר הוא ספר יפה .
הגיבורה הראשית לא נכנעת ובתוכה זוהר בעוז ניצוץ התקווה ואהבה ,היא חווה בחייה תהפוכות רבות הגורמות לה להתבגר ,
להבין ולסלוח .
אהבתי

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של מרינה מ.
מרינה מ.
תמונה של חלבי
חלבי
תמונה של נדיה
נדיה
3קוראים|גיל ממוצע56|67%נשים

על המבקרת

תמונה של תמיד אוהב אותו

תמיד אוהב אותו

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
64 ביקורות•99 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מקור (נוער)•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של תמיד אוהב אותו
תמיד אוהב אותו
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות64
לייקים שקיבלה99
דירוג ממוצע4.7 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת35מקור (נוער)5מתח ריגול והרפתקאות4

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של תמיד אוהב אותו

מרכבת היהלום

מרכבת היהלום

בוריס אקונין

בהתחלה, אם לומר את האמת, חשדתי. אקונין אומנם יודע לבנות עלילה. הבעיה אצלי.
הייתי יכולה להפריך טענה זו, אך היא אמיתית. הייתה לי בעיה עם מר אקונין. בעיה שערכה שנים.
הכל השתנה כאשר לקחתי את הספר והתחלתי לקרוא. הספר הנ"ל הוא הטוב מבין סיפורי 'תיבת פנדורין'.
פנדורין שלנו בוגר יותר, הוא כבר יועץ טיטולארי מכובד שיודע 'מה הוא שווה'. זה לא אותו 'נער' בן 20 שרק מתחיל את הקרירה שלו.
האווירה של יפן, הדמויות המעניינות עוררו עניין רב בעת הקריאה והשאירו בי תחושה מעורבת-אותה לא אפרט בשל קלוקלנים למיניהם.
אם ישאלו על פנדורין אמליץ להתחיל דווקא מספר זה.
מסעו של ארסט ממשיך, והיד עוד נטויה.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•תמיד אוהב אותו
פרש הברונזה

פרש הברונזה

פאולינה סיימונס

סליחה על שגיאות מכיל ספוילרים
התחלתי את הקריאה שלי כמו רבים אחרים בעיקר משם שרציתי לדעת מה כ"כ מלהיב המונים .
קראתי,הפנמתי,הנחתי אם לתאר את חוות הקריאה שלי .
נתחיל בצדדים החיוביים של הרומן:

אהבתי את שני החלקים הראשונים של הרומן שעסקו בלנינגרד,ברעב ובגורל משפחתה של טניה ושלה עצמה .
טניה מוצגת(לפחות בעיניי) כדמות נדיבה מדיי, על גבול קדושה מעונה ממש, אך שוב פעמים מצאתי את עצמי מעריכה אותה על כוח ההקרבה שלה .

הצדדים השליליים לדעתי ברומן:
בעיקר קטעי יחסי האישות של גיבורי הרומן שלאחר כמו שנאמר תלאות,מוות,גיהנום מוצאים את דרכם אחת אל השניה .
לדעתי המספרת נסחפה רחוק מאוד אם התיאורים מעוררי הגיחוך והסלידה, זה הרס והפחית מערכו של הספר שהיה יכול להגיע ל לציון"מעולה" אך בסופו של יום לטעמי יוכל להיות רק טוב, גם לא רע נהנתי בסך הכל

לפני 13 שנים•
★★★★★
•תמיד אוהב אותו
נערה מברלין

נערה מברלין

ג'ייק ווליס סימונס

מכיל ספויילרים
כשהתחלתי במלאכת הקריאה ציפיתי לסיפור מיוחד.
ובהתחלה הספר אכן התנהל "כמתוכנן ".
ואז הגיבורה מגיעה למשפחה מאמצת .
ומנקודה זו, מחשבה אחת ויחידה לוותה אותי אישית במשך כל הקריאה, הסופר רוצה "רומן מלחמה רומנטי " כשהדגש לפי הערכתי הוא על הרומנטי . והחלק הכי הזוי היה כשהתגלה שהגיבורה הצעירה בהריון! (איך בדיוק, מתי , איפה הייתי בתקופת הזמן בה שהתרחשה הנשיקה לבין החלק שכתוב "אבל הם עוצרים בעצמם לפני שמתרחש אקט מיני..." לבין החלק שרוזה מציינת בפני הורי סמואל שהיא בהריון? ואיך יכול להיות ש"הרופא המעולל" ביצע "הפלה" כזו . חוסר האמינות הוא שהכריע את הכף ולכן גם הופסקה הקריאה .ציפיתי ליותר, המחבר מזלזל לדעתי בהבנתו הבסיסית של הקורא את המציאות.
אליי לציין שלא הכל שחור, למרות שיכול להיווצר רושם כזה .
החלק הראשון, שעוסק בקשיי המשפחה ובהברחתה של רוזה מגרמניה
כתוב טוב, אם כי נראה שהסופר "חוסך " מן הקורא שוב את הפרטים
(דעתי האישית בלבד ) . ושוב לדעתי הסופר יכל "להתאמץ" יותר .
(לא קראתי את הרומן במלואו,על כן ביקורת זו מתייחסת אך ורק לחלקים שנקראו )

לפני 13 שנים•
★★★★★
•תמיד אוהב אותו
שדים [מהדורת 2003]

שדים [מהדורת 2003]

פיודור דוסטויבסקי

ספר נפלא, כיאה לפיודור מיכאילוביץ.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•תמיד אוהב אותו
שלום לך, עצבות

שלום לך, עצבות

פרנסואז סאגאן

"שלום לך , עצבות " כה פשוט וכה גאוני שלוש מילים ש"מפענחות " את כל היצירה . יצירה נטולת תמימות ומלאת כאב .
גאונית , ססיל "הילדה " אשר בעצם מראה כי אין מקום לתמימות ולערכים בעולם כגון נאמנות ותמימות . ססיל מראה כמה נוראה יכולה להיות בדידות וכמה עולמנו קר ונטול אידיאלים , שמה שחשוב זה היום ועכשיו . אביה כמו בתו גם הוא נטול כל רגש מחויבות או הוגנות כלפי הנשים בחייו ומסלול חייהם נע בין
הנאה אחת לאחרת . לעיתים אתה מוצא את עצמך כמעט מרחם עליהם ועל כך שהם אינם רואים כמה הם באמת בודדים . זעם שוטף אותך כאשר אתה מבין למה הובילו המעשים שנקטו בדרך אבל כמו אחרי התפקחות ילדותית אתה מבין במקצת שלא הייתה דרך אחרת , אחרי קריאת רומאן זה התמימות נעלמת . אתה רואה את כאבם ומצר על כך שבסופו של יום לא באמת היה שינוי אך במידת מה זה מציאותי לא ? .

לפני 13 שנים•
★★★★★
•תמיד אוהב אותו
צופן דה וינצ'י

צופן דה וינצ'י

דן בראון

אני זוכרת שאנשים סביבי כ"כ התלהבו כשהספר יצא , בספרייה הייתה קשימת המתנה ארוכה ביותר של כמה חודשים קדימה ובסוף הספר הגיע אליי . הייתי כ"כ שמחה לעובדה זו שהתחלתי לקרוא , עוד עמוד ועוד אחד ואז .... ואז הבנתי שלהתלהבות שחשו קוראים אחרים לא היה כל קשר אליי , אולי אני האכזב כמה מאוהבי הספר, אך זוהי דעתי . יותר מדיי
רוח וצלצולים חסרות ביסוס לדעתי

לפני 13 שנים•
★★★★★
•תמיד אוהב אותו
התלמיד

התלמיד

הנרי ג'יימס

גיליתי ספר נפלא זה תודות ל"סימניה " . תודה על גילוי כה נפלא . אהבתי את הספר מאוד , את עדינותו טוהרו .
במיוחד את הסיפור .
כמו שאמרה "בת שבע מירושלים " שלא יכלה לנסח את הרגשתי טוב יותר במהלך הקריאה ועל כן אני מודה לה:" אהבה שנרקמת בין מורה צעיר ותלמיד שלו. ותיאור האהבה נעשה בדרך עדינה ועקיפה, על ידי טיולים משותפים ומגעי ידיים מהססות." אינך רוצה להגיע אל הסוף , כמו שרוי בתוך קסם עתיק .
תודה הנרי ג'יימס על שחלקת איתנו את יצירת מופת זו.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•תמיד אוהב אותו
שם הורד [מהדורת 2011]

שם הורד [מהדורת 2011]

אומברטו אקו

נהנתי כ"כ מהספר .
נהנתי לא רק מן החקירה והמתח אלא גם מן הנושאים התיאולוגייים שהופיעו בספר .
במשך כל הקריאה הגיבורים הובילו אותי וכ"כ התצטערתי
כשזה נגמר.
יצירת מופת לדעתי הן מבחינת מתח והן מבחינת העשרת אופקים
תודה אומברטו אקו
ואיך לא להודות לתרגום המופלא של עמנואל בארי
להוצאה ,ולאמיר זרטל על הכריכה המדהימה לדעתי
תודה

לפני 13 שנים•
★★★★★
•תמיד אוהב אותו
למי צלצלו הפעמונים [מהדורת 2006]

למי צלצלו הפעמונים [מהדורת 2006]

ארנסט המינגוויי

נהנתי לקרוא את הספר הנפלא הזה !
הגיבורים ליוו אותי במהלכו בנאמנות,
ועל כן אני משחררת אותם בסיומו של המסע .
בטוחה כי סיפורם ישאר חקוק עמוק עמוק בתודעה .

לפני 14 שנים•
★★★★★
•תמיד אוהב אותו

ביקורות נוספות על "הולדת ונוס"

הולדת ונוס

הולדת ונוס

שרה דוננט

מי פעם אני מצליח להשיג את המטרה שהצבתי לעצמי לפי 12 שנים ולהעלות לכאן לביקורת כל ספר שקראתי.
אני לא מצליח.
אחרי שייחלתי פה לסדר עדיפויות טוב יותר אתייחס קצת לספר הזה.
ובכן זהו ספר ישן, מהז'אנר "הויקיפדי" (שם שלא המצאתי) שנולד סביב "צופן דה וינצ'י" ודומיו.
המתריסים נגדי יקראו לזה "רומן תקופתי" אבל זהו לא רומן ולא תקופתי, כאן עלי לציין בפירוש שיכול להיות שאם אתם קשורים לזן האנשים שקוראים ספרים על פי ביקורות שקראתם פה עליכם להספיק
יכול להיות שבשטף הדברים אחשוף כאן כמה חלקים מהעלילה אבל מוסיף שזה לא יהיה דבר שיגרום לעלילה להתבהר אם טרם סיימתם לקרוא.

נתחיל עם שם הכותר, הרמז לציורו המפורסם של בוטצ'לי לא קשור לסיפור, וכאן גם מתחילה האכזבה, מה שמשך אותי בכותרת זה אולי חשיפת נדבכים מעניינים או מומצאים מאותה יצירת מופת רנסנסית, ובכן, כלום, ונוס מוזכרת, וגם בוטצ'לי ואין קשר בניהם, וגם הקשר לסיפור מקרי בהחלט.
חבל.

למרות שהסיפור עוסק בתקופת הרנסנס ומביאה כמו עובדות טובות (שוב, זה הז'אנר הויקיפדי) הדמיות מתנהגות כאילו נלקחו מפרבר אמריקאי בן זמננו, לפעמים אפילו ההתנהגות שלהם מזכירה קצת את אחת העונות של "היפים והאמיצים" (מישהו אמר פרק 8562?)
הילדים קמים מהשולחן, נערה סוררת שגונבת את הכרכרה, באמת? עוד שנייה יקרקעו אותה, משתמשים בכלל בעונש הזה היום?

החלק המביך ביותר בסיפור לדעתי לא מסתכם באמינות הנמוכה של התנהגות הדמיות, אלה בעובדה המעוררת רחמים של הכנסת עובדות היסטוריות מאולצות לתוך העלילה, כמעט ללא שירות עלילתי ורמז
אז יש את הקטע שהצרפתים משתלטים על הרפובליקה ,אוקי זה ברקע נניח, משפיע על בניית הדמיות, ואת הקטע שהנערה המרכזית הופכת לנזירה, טוב בסדר זה בהחלט אפשרי תקופתית, אבל מכאן לגלות שהיא עשתה סטוץ עם גודל האומנים של כל הזמנים? נו באמת! זה עלבון לאינטליגנציה של הקורא.

מי לא אהב את פורסט גאמפ, איך הוא מסתובב בסרט שלו ואיכשהו נכנס לכל סצנה היסטורית, אבל זה איכשהו מעורבב עם עלילה, אפקטים, מתח.

מה שממש לא נכון להולדת ונוס
אם מצאתם את הספר הזה בתחנת האוטובוס , כמוני, וזה סביר להניח המקום היחיד שתוכלו להשיג אותו כמי הוא משנת 2005 ובינוני למדי, תעשו לעצכם טובה ותקראו אותו ממש לפני הנסיעה שלכם לפירנצה, זה יגרום לכם קצת להרגיש טוב עם תופעת "תיירות היתר" שאתם חלק ממנה.

גם אני לפעמים מדמיין איך זה לצאת מצדפה
הספר לא עזר לי להגשים את הפנטזיה
אולי יום אחד

לפני שנתיים•עומרי
הולדת ונוס

הולדת ונוס

שרה דוננט

"הולדת ונוס" הוא רומן היסטורי שנכתב על ידי שרה דוננט ויצא לאור בשנת 2003. הספר מתרחש בעיר פירנצה באיטליה, בתקופת הרנסנס, ועוקב אחר סיפורה של אלסנדרה היפהפייה, בתו של אמן, שהתעסקת בתחומי אמנות הבמה והתמסרה לקשרי אהבה, במהלך שהתרחש ברקע של שינויים דתיים ופוליטיים מרובים.

הסיפור מתמקד בנושאים כמו אמנות, רצון, דת והציפיות החברתיות המוטלות על נשים בתקופה ההיסטורית הזו. הכותרת של הרומן מתייחסת לציור המפורסם של סנדרו בוטיצ'לי, "הולדת ונוס", המשמש גם כחלק חשוב מהעלילה.

אם את מחפשת רומן היסטורי מרגש המספק מבט מרתק על התקופה הרנסנסיסטית, "הולדת ונוס" עשוי להיות בחירה מושלמת לך.

לפני שנתיים•
★★★★★
•DR.Nofar Sarori
הולדת ונוס

הולדת ונוס

שרה דוננט

יש לי רומן רומנטי עם ספרים היסטוריים.
היגעתי לספר מההמלצות של חברי בסמניה.
בתחילת הספר קצת לא התחברתי ,אבל בכול זואת המשכתי,ויש לציין,
שנשבאתי לעלילה היוצאת דופן.
אלכסנדרה שמתחתינת נורא צעירה,מוצאת את עצמה נשואה לגבר חוטא,לא אפרט עה החטא"""""""""
ספר מומלץ למי שאוהב רומנים היסטוריים.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•ג'יהאן
הולדת ונוס

הולדת ונוס

שרה דוננט

אם אתם אוהבים רומנים היסטוריים, לבטח תהנו גם מהולדת ונוס. פירנצה במאה ה-15, התקופה בה פועלים בה גדולי האמנות כליאונרדו דה וינצ'י וסנדרו בוטיצ'לי, והעיר תחת שלטונו של לורנצו המפואר ממשפחת מדיצ'י. אולם הפריחה הזו בתרבות לא נעשתה בזמן שלום, אלא כשאיטליה שקועה עד הצוואר במלחמה. ארץ המגף הייתה מחולקת לערים ולנסיכויות קטנות שעסקו בלכבוש האחת את השנייה: מילאנו חמדה את שטחיה של וונציה, האפיפיור ברומא רצה להרחיב את שטחיו ואף צרפת וספרד לא היססו לטמון ידם בצלחת; בקיצור, תקופה מרתקת ובה גם עלה לשלטון בפירנצה הכומר הדומיניקאני ג'ירולמו סבונרולה. כשקבע היינריך היינה כי במקום שבו שורפים ספרים, שם ישרפו בסופו של דבר גם בני אדם, הוא הסתמך כנראה על המקרה של סבונרולה.

אך לא באתי כדי לספר לכם כאן את סיפורה ההיסטורי של פירנצה, אלא רק כדי להמליץ לכם על הולדת ונוס למרות שלוקח קצת זמן עד שהסיפור מתחיל להמריא. מומלץ במיוחד אם אתם נמנים על אלו שפירנצה עושה להם את זה (כמוני). אני לבטח אקרא גם ספרים נוספים של שרה דוננט.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•בנצי גורן
הולדת ונוס

הולדת ונוס

שרה דוננט

ספר מצוין! אחד הספרים המרתקים
והמסעירים שקראתי לאחרונה!

כבר מהפרק הראשון הבנתי שהעלילה סבוכה ומרתקת,
הספר מתחיל דווקא בסוף הסיפור אשר מעורר סקרנות
רבה בנוגע לסיפור עצמו.

מומלץ בחום!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•marina_st
הולדת ונוס

הולדת ונוס

שרה דוננט

ספר נחמד אומנם התאורים היפים של פירנצה קיימים אך הסיפור לצידם ארוך ויגע. תאורי הציורים על הקירות נאים. גם אז פחדו ו"נכנסו לארון" אותם גברים והציגו מסכת חיים כפולה. וכרגיל הנשים מנצחות

לפני 15 שנים•
★★★★★
•רות
הולדת ונוס

הולדת ונוס

שרה דוננט

״הולדת ונוס״ הוא קצת כמו חטיף 200 גרם של במבה אסם.
גדול מדי, נאכל במנות קטנות, מרגיש לגמרי תקוע בגרון, ואחריי שהוא נגמר-
כל שנותר הוא טעם הלוואי.

התיאורים יפים מאוד , מכניסים היטב לאווירת הוינטג׳ המדוברת.
עם זאת, יוצרים מעין חצץ להמשכיות הסיפור, ומשמשים כמכשולי דרך לקו העלילה.
כל סיטואציה , ולו היומיומית שבינהן- מתוארת בקפידה ובאריכות יתרה.

על מנת שהביקורת תהייה מהימנה ככל הניתן אוסיף כי סיפור החיים הנקרא, בהחלט מעניין.
מרגש ואפילו נוגע. הכתיבה רהוטה ומדוייקת, אך הביצוע מפיל את הספר אל מרתפי הטלנובלה.

שלושה כוכבים ועוד אחד בונוס בגלל אהבתי הרבה לזאנר.

לפני 11 שנים•נועם
הולדת ונוס

הולדת ונוס

שרה דוננט

נראה שהתקציר על גב הספר לא עושה לו טוב.
עם כל פתיחה של הספר נדמה כאילו פירנצה היסטורית מיניאטורית עולה מן הדפים ונבנית לנגד עיני הקורא - עד כדי כך כשרונה של הסופרת להעלות באוב את העולם הזה גדול. כמעט ניתן להביט באמנות הנוצרת, מוצגת, נשרפת ונגנזת. נראה שהיה צורך במחקר רב על מנת לכתוב ספר זה והסופרת לא התרשלה בתפקידה ולו במעט.
העלילה מצויינת - מרתקת, סוחפת וכתובה במומחיות. נעה בצורה מעניינת בין שאלות של דת ואדיקות, יצירה וחופש, אהבה ומשפחה, טוב ורע. למרות החסרון של גילוי הסוף כבר בפרק הראשון נראה, כמו שכבר כתבו כאן, שגורם המתח לא לגמרי נשבר מכיוון שהסוף נראה כ"כ תלוש מהלך העלילה והדבר יוצר סקרנות לגלות כיצד הוא מתחבר אליה ומה האירועים הספציפיים שהובילו אליו. הבעיה העיקרית איתו, לעומת זאת, היא שהוא מאכזב. מצאתי אותו דווקא כחלק הכי פחות אמין בעלילה, למרות שלא קורה בו יותר מדי לעומת שלל אירועים משמעותיים וגדולים מהחיים שקורים לפניו.
בגדול 'הולדת ונוס' הוא בעיקר סיפור למרות שהוא יכול לספק דלק לכמה הרהורים משמעותיים, בפרט לכאלה העוסקים בדת; אך הוא סיפור טוב מאד, כמעט חי, שבאמת נותן לקורא אותו לחיות לזמן מוגבל בתקופה אחרת, במקום שונה.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•עתליה
הולדת ונוס

הולדת ונוס

שרה דוננט

לסופרת שרה דוננט התוודעתי בקריאת ספרה האחרון "לבבות במנזר" אשר למדתי ממנו הרבה וגם נהניתי. אהבתי את כתיבתה והלכתי לחפש את ספריה הקודמים. כך הגעתי ל"הולדת ונוס" אשר גם הוא גרם לי הנאה מרובה.

שרה דוננט היא סופרת בריטית המתגוררת לסירוגין בלונדון ובפירנצה. ספריה מתמקדים באיטליה של הרנסנס, סוף המאה החמש עשרה וראשית המאה השש-עשרה. בתקופה סוערת זו, שבה שלטה הכנסייה שלטון כמעט ללא מצרים, התרחשו מאורעות רבים וחשובים אשר חלקם מופיעים בספריה.

"הולדת ונוס" כתוב בגוף ראשון כיומנה של אלסנדרה צ'קי, בתו של סוחר בדים עשיר בפירנצה. הסיפור נפתח עם הגעתו של צייר לבית המשפחה. כדי להפגין את עושרו ומעמדו, בנה האב קפלה משפחתית והביא צייר ממנזר בצפון איטליה על מנת לעטר את קירות ותקרת הקפלה.

אלסנדרה בת ה-14 היא נערה גבוהה, לא יפה, דעתנית, מלומדת ואחוזת תשוקה גדולה לציור. בואו של הצייר ועבודתו מושכים אותה אליו בחבלי קסם. זה, כמובן, מתנגש עם מוסכמות וחוקי התקופה שהחמירו מאוד עם נשים וצמצמו את חייהם להקמת משפחה והולדת ילדים בלבד. אלסנדרה אינה מוכנה להשלים עם יעוד זה ומחפשת דרכים לממש את כישרונה.

בפירנצה זהו סוף שלטונה של משפחת מדיצ'י המפורסמת. פלישת הצרפתים ושלטונו של הקנאי הדתי סברונלה מחוללים טרגדיות רבות, גם במשפחת צ'קי.

הגיבורים הראשיים בסיפור הם אלסנדרה ובני משפחתה, המשרתת החכמה שלה ארילה, הצייר, כריסטופורו ואנשי המנזר.

למרות שאין זה ספר מתח במובן המקובל קראתי אותו בשקיקה וממש לא יכולתי להניחו מידי עד לסיום המעניין והלא-צפוי. אני ממליצה עליו בחום.

לפני 14 שנים•dyona
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 16 שנים

“ספר מעניין ,מרתק, מכניס לאווירה של אירופה במאה ה15 ושואב אליו את הקורא.”