מקסים :) ספר ארץ ישראלי המכיל קובץ סיפורי אהבה/תשוקה, עם חוטים קטנים שלעיתים מקשרים בין לבין. נהנתי מאוד.

כגודל הציפייה.....קראתי את כל הביקורות וציפיתי לספר מרתק. אף פעם לא הפריעה לי רמת השפה וגם לא הפעם אז זאת לא הסיבה לאכזבה. העלילה מתחילה יפה ואף אומר מעניינת מאוד אך המשך הספר לטעמי, ירידה תלולה, השתעממתי קשות. השיחות בין הדמויות היו משעממות ומצאתי את עצמי שוקלת האם להמשיך או שלא? כמובן שהמשכתי אך באכזבה. תהיתי: האם אני מפספסת משהו? אולי בכלל זה עניין של תיזמון וזהו לא הזמן המתאים בשבילי לקריאה של ספר כזה, יכול להיות.

ממש כפי שניתן להבין מהתקציר בכריכה. ספר קשה ומזעזע לקריאה מעצם הנושא שעליו מדובר. יחד עם זאת פותח את עינייך תרתי משמע למציאות שבה אנו חיים בעולם זה. מומלץ למי שאינו רוצה לטמון ראשו בחול ויחד עם זאת מסוגל להתמודד עם הכתוב.

זהו ספר שאפשר לקרוא בכמה שעות-אם אפשר לפנות כמה שעות ולדעתי כדאי. הכתיבה של משה זיו קולחת, מעניינת, מזווית ראיה של ילד החייב לחשוב כמבוגר. התיאורים מעבירים את המציאות ההיא-כפי שרק ניתן להעביר על ידי כתיבה/קריאה. מי שמתעניין בנושא השואה-הספר מומלץ בהחלט.

זהו ספר שרציתי לקרוא ולא הזדמן עד עתה.קראתי אותו רצוף ונהנתי מכל רגע שרמז על דו משמעות והיו הרבה כאלה, משפטים לפה ולשם על עולם בעליי החיים ועולם האנשים.

ציטוט נבחר:
"וזו תורת הגזע (על שלוש רגליים): מצא את הגזע המשובח ביותר והקשת לעברו סילון שתן חמים"

אכן נקודה למחשבה.

הביקורת שלי קצרה: הספר כתוב בצורה טובה, קולח ומעניין מבחינת עלילה ודמויות. ספר מתח מומלץ לאוהבי מתח :)

הכי כיף בעיניי זה לקרוא ספר שלא רוצים להניח. זה לא חייב להיות ספר משנה עולם או רציני ביותר, פשוט ספר קולח קליל ובהחלט אפשר למצוא בו תובנות.
לדעתי הכתיבה של אילן הייטנר נהדרת, מעניינת ושנונה.
ממליצה בחום וגם את ספרו "מלך החומוס ומלכת האמבטיה"

"ובכו השמיים:יומנה של יורדנה"- סיפור חיים נוסף, שקראתי ביום אחד, עצרתי לרגעים, מופתעת מחדש שזה לא סיפור דימיוני-אלו חיים אמיתיים!! כל נושא השואה קשה לעיכול ולי נראה שלעולם לא ממש יתפס בתודעתי לא משנה כמה אני קוראת או צופה-זה כמו לראות סרט ולהיות מוכרחים לעצור ולהבין שלא-זה לא סרט זה אמיתי כמו שאני נושמת עכשיו. לסיום-מומלץ בחום למי שרוצה להבין עד כמה קשה להבין את הדבר המורכב ביותר שהוא האדם.

לצערי היה לי קשה לזרום עם ספר זה.הספר גדוש בתיאורים וזיקות לתנ"ך שכתובות בצורה שמכבידה על הקריאה. ניק קייב כותב שירה בחסד-לטעמי ובספרו הבא (באני מונרו) הכתיבה קולחת יותר ואפשר להתחבר.
השורה התחתונה, בינינו: כל מי שמעריך את ניק לא יוכל לפספס את ההזדמנות לקרוא משהו שלו בכל אופן....:)