ספר מהנה ומשעשע.
הומור מתוחכם שמצחיק בלי להתאמץ מדי כמו ספרים אחרים.
משלב בתוכו אמיתות גדולות בלי להטיף וזה הסוד הגדול שלו.

זה הספר הראשון של אלונה קמחי שקראתי, וכנראה שהוא יהיה האחרון.
אני בדרך כלל מגלה סבלנות לסופרים,
אבל כשסיימתי את הספר הזה הרגשתי שהיא גזלה את זמני.

יפהפה.
ספר שקוראים שוב ושוב,
ואחר כך - שוב.
אין מי שלא ימצא דמות להזדהות איתה.
ספר ההמשך - גברים קטנים - אף הוא חודר ללב בקלות מפתיעה.

אכן, כל מלה נוספת מיותרת.
קניתי אותו בהזדמנות, ומאז קוראת וקוראת...

ספר שנכתב מתוך נקודת מבט מעניינת ביותר.
יש שיאמרו שזה "מאניש" מדי את הרוצחים, אבל הסיפור לדעתי דווקא מעצים את הזוועה, בכך שהוא מדגיש את חוסר ההבנה של הילד ואת התמיהות שעולות בו נוכח העובדה שהוא מסתובב חופשי ומישהו אחר אנוס להסתובב בפיג'מה בין גדרות....
חוש הצדק הטבעי של הילד, שרואה דברים שמבוגרים ממנו אטומים לראות, מדגיש את הטירוף שהתחולל באירופה בזמן מלחמת העולם השניה.
לדעתי ספר מצוין כדי להתחיל להסביר את השואה לילדים.

במלה אחת אפשר לסכם את הספר הזה - אכזבה.

ספר אמיתי.
קיימות המון תמונות אמיתיות, התלבטויות שכל אחד מתחבט בהן... ספר על הטוב והרע שבאדם, והכחות שיש בנו.

הסיבה שהתחלתי לקרוא את הספר הזה היא כיוון שהרבה גמרו את ההלל על הסופר הזה, ולא הצלחתי למצוא בספריה את ספינת הדגל שלו: "האלכימאי".
הסתפקתי בספר הזה וכעת אני מתלבטת האם לנסות בכלל לקרוא את האלכימאי או שספר זה גם הוא בזבוז גמור של רגעי חיים...

אחד הספרים הטובים ביותר שיש!
זימל הוא סופר טוב מאד וזהו הספר הטוב ביותר שלו.
הפליאה היחידה שלי היא שלא עשו סדרת טלוויזיה מהספר הזה.