בתור ילדה קיבלתי את הספר במתנה כשההורים שלי עשו לי מנוי ל"אותיות" שהיה עיתון לילדים.
אני זוכרת שהיה לי מאוד קשה לקרוא אותו (נראה לי שזה היה הספר הראשון שקיבלתי שלא נראה כמו ספר ילדים- מבחינת האיורים כריכה וכו'). בתור בולעת ספרים, מאוד הציק לי שהיה ספר בבית שאני לא קוראת אותו.
מה שהכי זכור לי לגבי הספר הוא שאחרי מס' נסיונות וויתורים, החלטתי לדלג על העמודים הראשונים ולנסות לקרוא משם ואז הספר תפס אותי (וזה הפטנט שלי עד היום בספרים שקשה להתחיל אותם).
זהו ספר מקסים וכ"כ תמים (יחסית להיום) ונקי בהחלט מומלץ לקריאה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
