• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
ארטור

ארטור

מאת דן-בניה סרי

הביקורת של סהר9

תמונה של סהר9
ארטור

ארטור

מאת דן-בניה סרי

הביקורת של סהר9

תמונה של סהר9
הוצאה לאור:כנרת זמורה-ביתן
שנת הוצאה:2011
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
עומר ציוני
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 9 שנים

“דן בניה סרי אינו קל לקריאה. הוא שייך יותר לאותם סופרים הכותבים ספרים אמנותיים ולאו דווקא ספרי מתח או”

5/9
ביקורות על ארטור
הבאה
אחד
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

אני קוראת עכשיו את הספר. טרם סיימתי. אני מעריכה את הכתיבה הלשון הציורית וההומור, אולם הדמויות הפולקלוריסטיות דחו אותי. אולי מציאות כזו הייתה מעוררת בי סקרנות אם האמור היה בארץ אחרת. בספר הבורות דוחה והדמויות הצבעוניות והשפה הציורית הכל חוזר על עצמו. ומעייף.עדיין לא הגעתי לקונפליקט ממש ולארטור. עם כל אהבתי לססגוניות ומיסטיקה אני לא מתלהבת. היו שהשוו את השפה לעגנון אוי לנו שלכך הגענו.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
ק
קיקלמינו
תמונה של ציפי
ציפי
2קוראים|גיל ממוצע53|100%נשים

על המבקרת

תמונה של סהר9

סהר9

חברה מזה 15 שנים
25 ביקורות•58 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•ביוגראפיות
תמונה של סהר9
סהר9
חברה באתר מזה 15 שנים
ביקורות25
לייקים שקיבלה58
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת19ספרות מקורית5ביוגראפיות1

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של סהר9

יורי

יורי

גבי זיו

אני חושבת שהספר מדהים. עלילה מרתקת ושובת לבבות. תודה על חוויה בלתי נשכחת.

לפני 10 שנים•סהר9
ריקוד הצללים המאושרים

ריקוד הצללים המאושרים

אליס מונרו

בסיפוריה הקצרים מונרו מצליחה לגעת.לא תמיד כל הסיפורים טובים בעיני. בספר הזה ריקוד הצללים אהבתי את הסיפור תמונות. אהבתי גם את הסיפור שמלה אדומה. מונרו מרבה לכתוב על ילדותה, על האדם הקטן וחויותיו. ספורים כל כך ריאליים ואנושיים. מונרו לא נסחפת לדמיון או לאפסורד. (מה שאני דוקא אוהבת). היופי בסיפוריה משתקף דרך החיים עצמם על פשטותם והאנושי והמרגש שבתוכם.

לפני 11 שנים•סהר9
הזריחה

הזריחה

ויקטוריה היסלופ

חיכיתי, כל כך חיכיתי לספר החדש של ויקטוריה היסלופ. קצת התאכזבתי.אהבתי מאוד את ספריה הקודמים ביחוד האי של סופיה וחוטים מקשרים. הספר הזה מענין וקריא. ללא יומרות ספרותיות. התחקיר על היונים והתורכים בקפריסין הוא טוב עם כי לעיתים טרחני. העלילה לא סוחפת והדמויות די בנליות ושטוחות. בסך הכל שווה קריאה אבל עם פחות ציפיות.

לפני 11 שנים•סהר9
הבשורה על-פי יהודה

הבשורה על-פי יהודה

עמוס עוז

הספר של עמוס עוז מאוד מענין וכתוב יפה . הדינמיקה בין שלושת הגבורים שמואל וואלד ועתליה מרתקת. נסחפתי למתחים הרגשיים והרעיוניים שביניהם. פחות ברור לי ענין הבגידה המקורי. הרעיון של הבגידה מענין . ההולך נגד הזרם , העוצר במרוץ הקולקטיבי , החי את האמת שלו יחשב לעיתים כבוגד(ומי כמונו מודע לכך בימים טרופים אלו). לבגידתו של יהודה בישו לא כל כך התחברתי . מין נושא שמתחבר פחות. אולי כל חלקי הספר בוגדים זה בזה .מהבחינה הזאת הספר לא אחיד , אבל בהחלט שווה קריאה.

לפני 11 שנים•סהר9
איש ושמו אובה

איש ושמו אובה

פרדריק בקמן

ספר שונה ומיוחד. לפעמים רוצים לקרא משהו אחר ושונה. אוהבי הספר יבינו לרוחי. איש ושמו אובה,איש עקרונות מחוספס , נוקשה, איש מוסר, לא זורם וכ"ל. עם זאת מקסים, תמים, הגון וטוב לב. רומן מרגש וחכם, לא יומרני ומיוחד. דמות אנושית שנוגעת בך.

לפני 11 שנים•סהר9
מ. וילדת הירח

מ. וילדת הירח

גבי זיו

כתבתי ספר בשם מ וילדת הירח. אינני יודעת איך להוסיף אותו לרשימת הספרים החדשים. אני כמובן שלא יכולה לכתוב בקורת על עצמי. הספר נמצא בשתי החנויות של תולעת ספרים. שם גם התקיימה השקה. פרטים על הספר בסמניה. אשמח לשתף אתכם בחוויה ולשמוע את דעתכם. בתודה סהר 9.

לפני 14 שנים•סהר9
מתי תבוא אלי

מתי תבוא אלי

יהודית רותם

שולמית ועמנואל זוג חרדי מירושלים נאלצים בגלל חובות לעזוב את משפחתם הענפה ולעבור לגור ולעבוד מספר שנים בבית אבות יהודי בגרמניה.
מפגשה של שולמית עם העולם הגדול מהווה שינוי גדול בחייה, הופך עולמה ונוגע ברבדים סמויים ומודחקים שבנפשה. ספר נהדר רגיש ומענין מאוד. יהודית רותם מפגישה אותנו עם העולם החרדי הזר, המוזר, המרתיע, הדורס והדוחה הסובב סביב הלכות ישנות שלא השתנו כלל עם הזמן. חיים של נשים שלא ממשו את עצמן חיות בפחד ובתחושת החמצה.
על אף העובדה שיהודית מתארת את העולם החרדי בבקורת נוקבת יש בה אהבה למסורת היהודית המוחמצת. היא מביעה הרבה כאב חמלה רגישות ואמת פנימית עמוקה. ספר מומלץ ביותר- לקרוא

לפני 14 שנים•סהר9
1Q84

1Q84

הרוקי מורקמי

טנגו סופר אלמוני נענה לבקשת העורך לשכתב ספור שהגתה נערה בשם פוקה הרי. עם עשיה זו משתנים חייו והוא נשאב למציאות אחרת של לא מודע אפל. הוא פוגש באאוממה שהיא רוצחת שכירה. דרכיהם נפרדו כשהיו ילדים. רק במציאות נוספת של 1Q84 הם עשויים להפגש.
אהבתי מאוד את הספר. אני מעריצה גדולה של ספרי מורקמי יסוד האבסורד, התת מודע, והסוראליזם. השלוב של תרבות המזרח והמערב יוצרים אכות מענינת מאוד ומורכבת מאוד. המציאות המוכרת לנו היא דינמית משתנה ועל כן סוביקטיבית. אף אנו נוגעים פעמים רבות במציאויות שונות. כל כך הרבה ניתן לדבר על ספר זה שעדיף אולי שכל אחד יגיע אליה מהמקום שלו. מומלץ מאוד.

לפני 14 שנים•סהר9
סטונר

סטונר

ג'ון ויליאמס

סופר אמריקאי. ספורו של נער חווה עני המדשדש בהווה דל כלכלית ותרבותית שהופך למרצה בספרות אנגלית.
איש, שתמיד נאמן לעצמו ומתמודד בכנות ובחמלה עם המציאות האקדמית. תסריט חיים המורה על התנהלות עדינה של הגבור עם מציאות אכזרית מניפולטיבית ובלתי ניתנת לצפיה. התחושה היא של אנטי גבור שהאכויות שלו חסומות . עם ההזדהות שלי עם הדמות קימת התחושה של הצורך לנער אותו כדי להקל על גורלו. ספר המעורר חמלה רבה ,ספר נהדר. לקרוא, לקרוא , לקרוא.

לפני 14 שנים•סהר9

ביקורות נוספות על "ארטור"

ארטור

ארטור

דן-בניה סרי

הפעם סרי ממש הגזים. התחלתי לקרוא את הספר הזה כי זכרתי לסרי חסד נעורים, אבל באיזשהו שלב פירגנתי לעצמי את החסד של להרפות מהספר הזה.
הספר לוקה, בעיני, בתסמונת של מרוב עצים לא רואים את הסיפור: העלילה קבורה מתחת לערימות זבובים, פרעושים, כינים, יתושים, נפיחות, קללות, מכות, סיפורי מקרא וחוזר חלילה שוב ושוב.
היתה לי תחושה שאני קוראת פרודיה על סגנון הכתיבה הזה ולא את הדבר האמיתי, שאמור לרגש, ליצור הזדהות, לעניין, בקיצור - שאמור לעשות לי משהו חוץ מלעצבן...
סרי הלך רחוק מידי עם הסגנון האנתרופולוגי, המתאר חברה על מנהגיה, אמונותיה, צבעיה וריחותיה וכל הבלה בלה הזה.
קחו את כל ה"עצים" האלה, הוסיפו להם דמויות שלוקות בפרימיטיביות נוראה ובבורות עמוקה עד כדי טמטום, הוסיפו שפה מוגזמת אפילו למה שהרגיל אותנו סרי, ותחליטו אם אתם רוצים להתמודד עם כל הדיסה הזו. אני, כאמור, ויתרתי, והיה לי נורא לא נעים כלפי סרי...

לפני 14 שנים•
★★★★★
•ציפי
ארטור

ארטור

דן-בניה סרי

דן בניה סרי אינו קל לקריאה. הוא שייך יותר לאותם סופרים הכותבים ספרים אמנותיים ולאו דווקא ספרי מתח או רומנים. שפתו קשה, עברית משובחת גם כשהיא מצוטטת מפי דלת העם.
כמו סופרים אחרים העוסקים בהוויה המיוחדת של עמם (גארסיה מרקס למשל), כתיבתו של בניה סרי היא עירוב של דימיון ומציאות והקורא נדרש לשאול את עצמו לא פעם באיזה עולם הוא נמצא. לשוא יחפש קישורים היסטוריים או הגיוניים. טבעם של סיפורים אלו הוא שהם מתקיימים במציאות מסוימת, שהקשר שלה למציאות הוא רופף. עובדות לא מענינות אותו.
וכן אנחנו מוצאים את ירושלים העתיקה באמת, כשגיבורה הראשי הוא אוסף הזבל, לכאורה הנקלה במקצועות, אבל בסיפור הוא הגיבור הראשי. האדם קטן הקומה והמעוות הוא מרכז נוסף ואפילו גסיסתו רבת היסורים הופכת למשהו שניתן להתרכז בו. כך אנחנו מוצאים שבירושלים ההיא המעמד העליון הוא התימנים, לעומתם העיראקים הם יצורים מכוערים ומוזרים, ההונגרים הולכים על עננים והאשכנזים הם סמל המוזרות והטיפשות, שלא לומר הבגידה בעם. ותל-אביב זה "המים המלוכלכים".
מי שהולך לקרוא את בניה סרי צריך מראש להיות מוכן להכנס לעולם זה, לדעת שצריך לקרוא את הספר לאט ולהנות מהשפה הכתובה לא פחות מהעלילה.
ואולי כל מה שכתב דן-בניה סרי היה אמת לאמיתה ואנחנו אלו שלא רואים את המציאות כפי שהיא?..

לפני 9 שנים•
★★★★★
•עומר ציוני
ארטור

ארטור

דן-בניה סרי

מהספרים הגרועים, הלא-מפוקסים והפחדניים (במעטה של חשיפה אמיצה, כך על הכריכה) שקראתי מימי. זבל מעורפל שבו ארטור, כביכול דמות מרכזית ברומן מופיעה רק בעמוד 265 (פלוס מינוס, אל תתפסו אותי בשעת צערי). ספר זה והחוויה האיומה שעברתי איתו הם הם הסיבה לכך שנרשמתי בסימניה, חשבתי שחייבים לדווח על מפגע שכזה (למרות שמישהו אולי צריך היה גם לדווח על ג'ירפה לא עפה).
יצא והייתי זה עתה שבוע בחו"ל ולאחר יומיים חליתי ושכבתי עם חום במלון עד תום השהות. לקחתי עימי ספר זה (ואחד נוסף שהספקתי לגמור כבר בתחילת המחלה)ולכן הייתי תקועה איתו, לבלוע ולא להקיא. אם הייתי בבית הייתי זורקת אותו כבר בהתחלה.
מי שיראה את רשימת הספרים הקצרה שדרגתי היום יבין שאני אוהבת כמעט כל ז'אנר ולא יבין אולי למה יוצאת חמתי על ספר זה דווקא; הסיבה כנראה, מעבר לכתיבה הגרועה, היא ירושלים ודרך הסיפור על תושבי שכונת ילדותו. אני יודעת שהוא גדל בשכונת בית-ישראל בסמוך לבית אבי ולמרות פער השנים אני יודעת בודאות שתאורי האנשים והמקום חוטאים מאד לאמת. מעבר לכך, זכותו של כל אחד לזכור את ילדותו ונופה לפי נקודת המבט הפרטית שלו אבל מה מסופר בספר בעצם? שהוא גדל בבית עניים מרודים והיה רעב כל ימיו, מוזנח,יחף ומכוסה כינים? גם זה לא נאמר ישירות ובאומץ. כל רמז להזנחה הורית מכוסה מיד בהכחשות ודברי קילוסין לאימו ואביו. כל דבר נאמר בחצי פה, נידון בעיקר דרך פרוט הסמרטוטים ואחר כך חוזר בו.
אחותו התינוקת, האם מתה מהזנחה? ממחלה קשה? ערפל, כאמור.
מה שכן יש בלי סוף בספר הם יללות, בכי, לכלוך וקרעי בגדים. התבכיינות עם העבר ולא מבט אמיץ, שופט או סולח בעבר הזה. בקצרה - בזבוז זמן מוחלט, אבל את/ה הרי לא תקראו אותו עד הסוף בכל מקרה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•קיקלמינו
ארטור

ארטור

דן-בניה סרי

ספר מיוחד, תיאור חייהם של עולים חדשים בשכונה ירושלמית (שכונת הבוכרים)משפחה מטורפת שהסופר מצליח להכניס את הקורא לאוירת התוהו ובוהו של השכונה עם החשיבה צרת האופקים של דייריה. הסיפור מתייחס לתקופת שלטון הבריטים השנואים, אוייבי העם, והצ'כנזים החילונים, לא עלינו, מחוסר ברירה נתקלים כולם זה בזה ומשרתים זה את זה. סיפור על דעות קדומות גלותיות, דרך עיני ילד קטן ונבון בתוך השיגעון הגדול.

לפני 14 שנים•נירה זכאי
ארטור

ארטור

דן-בניה סרי

כתיבה עברית מעולה היתה הדבר היחיד שאפשר לי לצלוח את ראשית הספר. אחר כך כבר היה קל יותר... צריך להתרגל לכתיבה של הספר, שמייצגת הסתכלות על העולם דרך לפחות שני מסננים: מסנן אחד הוא דרך ההסתכלות של ילד, מסנן שני הוא ראיית העולם של אביו, סבו וסבתו הבוכריים של הילד, מהם הושפע רבות, המנתחים את העולם מתוך השקפות העולם השמרניות שלהם. נוסף על כך החשיבה האסוציאטיבית של הילד גולשת לא פעם לעולם החלום וההזייה. עלילת הספר מתרחשת בתקופת המנדט הבריטי, ומעניין גם ללמוד על ההשקפות והחלק שנטלו בני השכונה הדתית מסורתית בהתנגדות לשלטון הבריטי, דבר שלרוב לא נלמד בבתי הספר. הניגש לקרוא ספר זה גם צריך לקחת בחשבון שעלילת הספר הינה סיפור חיים קשה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אחד
ארטור

ארטור

דן-בניה סרי

ספר חלש ומיותר, סיפור שלא מתרומם, חלקים שלא קשורים ולא מתחברים זה לזה, שימוש בשפה בוטה ותיאורים קיצוניים שכולם לא מתחברים ולא יוצרים סיפור. לדעתי האישית ספר עלוב. שחבל לבזבז זמן על קריאתו.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•אבי
ארטור

ארטור

דן-בניה סרי

- הכתיבה משובחת; הקריאה - כמו שחיה בביצה של עליבות. (אלדה)
- הפסקתי באמצע (אפרת)

לפני 14 שנים•ספריית מגדלים
ארטור

ארטור

דן-בניה סרי

לא אהבתי את סגנון הכתיבה. אחרי 2 פרקים הפסקתי

לפני 15 שנים•רות
דירוג
3.0
לפני 14 שנים

“כתיבה עברית מעולה היתה הדבר היחיד שאפשר לי לצלוח את ראשית הספר. אחר כך כבר היה קל יותר... צריך להתרג”