במרכז ספרו הקסום של א.ב. יהושע ניצב המפגש המסקרן שבין מזרח למערב – בין הסוחר הצפון אפריקאי, על שתי נשותיו ושותפו המוסלמי, לבין משפחת תלמידי החכמים האשכנזית של אשת אחיינו האהוב. נקודות המבט ההדדיות מסקרנות ביותר, ומעניקות זווית הסתכלות מעניינת על כל המסע הזה: החשדנות והרתיעה של היהודים השונים אלה מאלה מלוות את הסיפור מתחילתו ועד סופו ומהוות מסגרת לעלילה כולה. על רקע מפגש התרבויות המרתק הזה ניצבת אירופה של ימי הביניים, המכינה עצמה לקראת סוף האלף הראשון לספירת הנוצרים.
בעדינות וברגישות אין קץ מצליח א.ב. יהושע ליטול את הקורא ממקומו ולהניחו אלף שנים אחורה. הדמויות הנוטלות חלק במסע, פרטי לבושן הצבעוניים, הסחורות העוברות מהמזרח למערב – כל אלה מתוארים בצבעוניות כה עזה, עד שניתן ממש להריח את שקי התבלינים מהרי האטלס, לטעום את עשבי התיבול המדבריים, לחוש את עדינות בדי הקטיפה, ולהרגיש את רכות פרוות הגמלמלים המצטרפים לנסיעה. לשונו של א.ב. יהושע זכה וטהורה עד כדי כך שכל קורא הופך להיות שותף קטן במסע אל תום האלף. יחד עם זאת, יש בסיפור רגעים מדהימים דווקא בזכות הישירות והכנות שבהם, וזה אחד הדברים שמעניקים לספר הזה את החיות המדהימה שלו.
הדמויות הלוקחות חלק בסיפור כולן דמויות מעניינות ומורכבות. כך בן עטר, הסוחר האמיד מטנגי'ר, שיצא לחדש שותפות עסקית עם אחיינו האהוב ביבשת אירופה הנידחת, ובדרך חושף פילוסופיית אהבה שלמה, סביב ריבוי הנשים הנהוג אצל יהודי המזרח; כך מרת אסתר-מינה, אשת האחיין, שרתיעתה מן הדוד בעל שתי הנשים היא שהולידה את המסע הזה, וצפונות ליבה נחשפים אט אט, דרך המפגש הבלתי אמצעי עם הצפון-אפריקאיים; כך הרב אלבז המתלווה למסע עם בנו הצעיר, וכך אפילו העבד השחור וחסר השם, משרתם של אדוני המסע, שהתוודע אף הוא לעולמות ולהתרחשויות שספק אם אי פעם דמיין.
ומעל לכל מרחפת דמותה של האישה – האישה באשר היא: אם, רעיה, מאהבת. נוכחותן של הנשים בסיפור הזה, הנשים החיות והנשים המתות, הוא קו דק שמחבר את כל הקצוות יחד ויוצר מכנה משותף גם בקרב הדמויות השונות ביותר.
נדמה לי שאחת מהצלחותיו הגדולות ביותר של יהושע בספר הזה היא היכולת להעביר לקורא את התחושות, את אורח החיים, הלך המחשבה והקונפליקטים של התקופה; על ידי מבטים, רמיזות, אמירות ורחשי לב נחשף עולם שלם של אמונות ודעות. ימי סוף האלף הנוצרי נותנים את אותותיהם על המצב באירופה ועל יחסי יהודים ונוצרים במרחב שבין הסיין והריין; חרם רבנו גרשום מאור הגולה, שהוטל כנראה סביב שנת האלף, לא נזכר בשמו אך מהדהד כל העת ברקע. התשתית היא היסטורית לחלוטין, אך ההיסטוריה משמשת במה בלבד להתרחשות מרתקת ומרגשת. מומלץ בחום!








![בעקבות הזמן האבוד [1]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/4255.jpg)
![מאדאם בובארי [מהדורת 2007 - תרגום חדש]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/6022.jpg)





![הזקן והים [מהדורת 2001]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/1615.jpg)