לגמרי מפוספס.
למרות הפוטנציאל שבסיפור האמיתי של האי גרנזי בתקופת הכיבוש.
חליפת המכתבים הזאת לא ממוקדת, ולא מרגשת.
כך שמלבד החשיפה לחלק קטן בהסטוריה שלמלחמת העולם השנייה , היה קשה ביותר להזדהות עם הדמויות.

לא ספר סוחף,לא סיפור מרתק
אבל מה שמעניין זה איך שסיפור שנכתב ב1899 עדיין כל כך יכול לדבר אליי.
יש דברים שלא משתנים-מחוץ לספר יש פוליטיקה קדמה טכנולוגיה ותרבות.
אבל מה שבפנים הוא הרגש משיכה התאהבות -וזה נוגע לכל אחד ואחת בכל זמן ומקום בעולם.

מעניין לעיתים, מיוחד
מישהו כאם השתמש במילה גימיקים
וזה נכון.
זה כבר לא כל כך נקי כמו ספרו הראשון של הסופר.
על חלק רפרפתי כי ההתרחשות לא מרתקת אבל בכל זאת יש בו משהו
לראות את האסונות והטרגדיות הגדולות מנקודת מבט אישית,אישית מאד של ילד מיוחד.

ספר חזק על אימהות
הקשר בין אם לבן
לא אהבתי את הסוף חיכיתי לעימות


אבל הספר סוחף סיימתי ביומיים
ובא לי לבקר בפינלנד
לחוות את הסאונות והקפה...

ספר חזק ומעניין
על נשים חזקות ונשים חלשות
על גברים אכזריים
ועל הטירוף שבאהבה

הספר חושף אותנו לעולם רחוק ולא מוכר
כפר באסטוניה
ולפוליטיקה שמתערבבת בחיים הפרטיים