כשקראתי את הספר הזה בפעם הראשונה - זה היה מזמן - רותקתי לסיפור האפל על הכלה הצעירה הנאלצת להתמודד עם מפלצות ושדים השייכים לעברו של בעלה וללא כלים לעשות זאת פרט לאהבה. ראיתי לפני זמן מה את הסרט הנפלא שעשה היצ'קוק על בסיס הסיפור והחלטתי שהגיע הזמן לקרוא אותו שוב. מקסים דה וינטר, אלמן בשנות הארבעים שלו פוגש במונטה קרלו בת לוויה של אמריקאית מבוגרת, עשירה ודוחה. בת הלוויה שאין לה שם היא צעירה מאד, עם הערכה עצמית נמוכה ביותר, ניסיון חיים שואף לאפס ולמרבה ההקלה מחוסרת קרובים משל עצמה. תוך זמן קצר להפליא מציע מקסים המקסים נישואים לעלמה ומביא אותה למנדרלי, אחוזתו המדהימה באנגליה בקרבת הים, לתפקיד שהיא לא יודעת לגלם - כגבירת אחוזה ענקית, כרעייה, וכ"האשה השנייה" - שצריכה גם להתמודד עם אקסית מיתולוגית - בעיני כל מי שהכיר את האשה הראשונה.

דפנה דה מוריאה, שבעצמה חיתה בקרב אותה אוכלוסייה עליה היא כתבה, היתה סופרת מצליחה, שידעה לספר סיפור מרתק ולבנות מתח באמצעות כל הפרטים הקטנים. זה ספרה המפורסם ביותר. כשקראתי אותו עכשיו שמתי לב לעיצוב הסיפור באמצעות תאורים המתעוררים לחיים כשקוראים אותם: האחוזה הענקית שמי שלא מכיר יכול ללכת לאיבוד בין מאות החדרים וגרמי המדרגות החשוכים, המשרתים המקפידים לשרת, מביכים ומפחידים את גברת האחוזה החדשה, הדמות המפחידה של מנהלת משק הבית הנעה על הציר שבין דחייה ובוז לטרוף. אי ההבנות הנוצרות מהנחות שגויות ופחד, והטוויסטים ההופכים את העלילה מדי פעם על פיה.

כשקראתי אותו הפעם חשבתי על אותו משהו בתרבות שלנו המאשר קשר זוגי בין גבר עתיר נכסים וניסיון לנערה שהיא ילדה בעצם: היא צעירה, תמימה ובורה באופן מקסים. זה זוג שאין בו סימטריה: הוא חכם, מנוסה, בעל גינונים מלוטשים, והיא חסרת ניסיון, מגושמת, נבוכה וחסרת ביטחון. הסיפור הזה מופיע בעשרות ספרים כמו "ג'יין אייר" או "אבא ארך רגליים". אפשר להתלונן על תרבות שמקטינה נשים, על קישור משיכה רומנטית עם "היא יפה וצעירה והוא בוגר וחכם" אבל...את הספרים האלה כותבות בדרך כלל סופרות. והרבה נשים קוראות אותם ומזדהות. הספר כתוב היטב, הסיפור מרתק ודי אמין בהתחשב בשינויים החברתיים שחלו בחברה מאז 1938. דפנה דה מוריאה שבעבר נחשבה כ"סופרת של רומנים רומנטיים" שיפרה את תדמיתה והפכה ל"קלאסיקה". מעניין לקרוא אותו ולהחליט אם גם אנחנו השתנינו.

נערה צעירה וחסרת ניסיון נכנסת לנעליים גדולות שאינן מוכרות לה. מיתומה בת לוויה לאישה מבוגרת, היא הופכת לאשתו של מקסים דה וינטר,אדם בגיל העמידה, בעל אחוזת מינדרלי הענקית ונאלצת למלא את מקומה של רבקה, אשתו הראשונה ובעלת האחוזה המיתולוגית.

לפני הרבה שנים החלפתי מישהי מיתולוגית שיצאה לחופשת לידה. אני זוכרת את חוסר הביטחוןואת התחושה שלא משנה מה אעשה, תמיד "היא" עשתה את זה יותר טוב. בעוד אני נאבקתי על תשומת ליבו של הבוס, גיבורת הסיפור שלנו נאבקת על תשומת ליבו של בעלה ובמקביל, מנסה להשיג אחיזה בצוות המשרתים, בבני משפחה וחברים, כולםפ מעריצים של רבקה

המחברת מצליחה להעביר בצורה אנושית וכובשת את חוסר הביטחון, את התחושה של זרות בתוך בית שלך.
באחת הסצנות שוברת הגיבורה חפץ מהמכתבה שאמורה להיות שלה, ובלי לחשוב,מחביאה את השברים במגירה - מעשה של אורח, או גנב, המפחד שיתפסו אותו.

ייקח לה את רב הספר להיות בטוחה באהבתו של בעלה כלפיה, ולבחור להפגין נאמנות גם בנקודת משבר

קודר ואפל, ואפ אפשר - שובל של שמלות מרשרשות - ככה אני אוהבת את הספרים שלי.

ולמבינות ענין (היש גברים שקראו את הספר) - אל תחמיצו גם את פונדק ג'מייקה של הסופרת

אחד הספרים הגאוניים שקראתי.

כמו כל ספריה של דפנה דה-מוריה הוא משלב רומנטיקה של פעם עם מתח ומיסתורין.
דוגמה ומופת, בעיני, לכל סופרי "המתח בשקל" שכותבים היום.

הספר משאיר אותך מרותק במהלך כל הקריאה ומעמ' לעמ' אתה רק רוצה לדעת מה טומן בחובו העמוד הבא - לא יכלתי להניח אותו מהיד.

התיאורים הנפלאים של הסופרת והדמויות המרתקות שהיא יוצרת - הופכים את הקריאה לחוויה מאלפת.
קראתיו לפני שנים והוא עדיין שמור בליבי כספר מופת.
מומלץ!

אגב, ממליצה גם על "הדודנית רחל" ו-"פונדק ג'מקייה", שכן כל ספר של דה-מוריה הוא הנאה צרופה - הבעיה שקשה מאוד להשיגם, גם בסיפריות הותיקות כבר לא נמצאים עותקים.
למי שמצליח להשיג - לקפוץ על המציאה!

שבוע הספר, צומת ספרים, שלוש במאה או מה שזה לא ואז נתקעים על השלישי....
בתי בחרה שניים לטיול ואני הצעתי לה בנימוס שאוכל לבחור את השלישי והיא שמחה כי שלוש זה יהיה לה כבד מידי במזוודה.
שמחתי מיד בחרתי ברבקה שכבר בהיכנסי לחנות ליטפתי ברוך את שדרתו.
אל הספר הזה התוודעתי לראשונה לפני חודש לפני כן לא ידעתי בכלל על מה מסופר וגם את הסרט לא ראיתי בזמנו אבל את השם שמעתי.
ובכן, נהניתי מאוד והתענגתי עליו כל כך והוא לא אחר מרומן למשרתות ובהגדרה המדויקת "ספר של פעם".
התרגום החדש מעולה. בהזדמנות זו קרדיט ענק למתרגמים זה מרגיש כאילו הספר נכתב עכשיו ממש.
הסיפור על אישה שנכנסת בנעליה של אישה אחרת אגדתית כמובן יש בספר מכל טוב החל ממתח וכלה בתככים ומזימות ואהבה ומה לא?
תענוג אמיתי של של ספר לקייץ.
רוצו מומלץ באמת בחום רב.

מעבר לביקורת, הייתי רוצה לשתף בחוויית הקריאה שלי מהספר.
את הספר קיבלתי מחברה יקרה שהמליצה עליו בחום. מעבר לשם הספר ושמה של המחברת לא הכרתי אותו ולא ראיתי את הסרט.
ההתחלה איטית ואפרורית, עם הופעתו של דה וינטר חשתי שהנה אני הולכת לקרא גרסה נוספת של ג'ין אייר (שוב מטפלת צעירה ותמימה, שוב אלמן עשיר, מבוגר, מסתורי, בעל אחוזה. סוכנת בית לא חברותית. אשה שמתה בנסיבות לא ממש ברורות...אוירה של אפלה ומסתורין. המטפלת הצעירה כובשת את ליבו של האלמן...מוטיב השריפה) חשתי שאני כבר מנחשת את סוף הספר מבלי שקראתיו.
למרות הסתגויות ראשונות ובעידודה של חברה קרובה, המשכתי לקרא.
לאחר התנעה איטית ואפרורית מגיע ספור הנשף המהווה שיא בעלילה. מרגע זה נוצרים דריכות ומתח ואינך יכול יותר לעזוב את הספר עד לסיומו.
ולאחר הסערה...בא שוב המרגוע.
למרות שאין תאור מעמיק של הגבורים, חשתי שאני יכולה לכתוב "ספר" על כל אחד מהם. למרות שלא חשתי שום הזדהות עם אף אחת הגבורים - הבנתי
את מניעיהם.
הספר מעלה מחשבות, תהיות וסוגיות מוסריות.
קלאסיקה העומדת במבחן הזמן.
מומלץ בחום!

למען האמת לא קראתי את התרגום הזה, אלא את התרגום החדש שיצא לפני חודשיים בערך ותורגם על ידי צילה אלעזר הנהדרת. משום מה הספר בתרגום החדש לא מופיע באתר כמו שצריך, בלי אפילו תמונה של הכריכה. זה די מוזר בהתחשב בכך שזה ספר שיצא לאור מחדש בעברית, אפילו אם במקור הוא יצא לאור ב-1938... לו הייתה אפשרות לעריכה הייתי מתקנת זאת, כי אולי אנשים לא יודעים שיצא תרגום חדש בגלל זה (!!!1) אבל אין. באסה.

בכל מקרה, ב"רבקה" של דפני דה מורייה נתקלתי לפני חמש שנים כשצפיתי בסרט הנהדר של היצ'קוק. מאז ראיתי אותו עוד כמה פעמים, וכששמעתי לאחר מכן שזה עובד על פי ספר והשתוקקתי מאוד לקרוא אותו, אבל הוא יצא לאור לפני הרבה מאוד שנים ובלתי אפשרי היה להשיג את התרגום שלו (לכן זה כל כך חשוב שאנשים ידעו שיצא תרגום מחדש!!!). כמה שמחתי ששמעתי לפני כמה חודשים שהוצאת "מטר" מוציאה תרגום חדש, וכמובן ששמחתי עוד יותר שצילה אלעזר עשתה את מלאכת התרגום כי היא מתרגמת נפלאה וקראתי הרבה ספרים שהיא תרגמה. חשבתי בהתחלה שהעובדה שצפיתי מספר פעמים בסרט תהיה לי לחסרון מבחינת ההנאה, אך טעיתי. יש שינויים בין הספר והסרט, ושינויים מבורכים. הגיבורה במקור הרבה יותר חזקה ולא תמימה וחלשה כמו בסרט, וכמובן שיש פרקים שלא הופיעו בו, אז זה נחמד. אני חושבת שנדרשת פה השוואה, אז כן- הספר מתעלה על הסרט בהרבה מובנים. נהניתי מהספר מאד ולדעתי הוא ספר יוצא מן הכלל.

בקיצור, זה ספר שכל חובב מתח יכול לקרוא וליהנות, ואפילו חובבי רומנטיקה, במיוחד אם אהבתם את "ג'יין אייר" (הנהדר גם הוא). אם ראיתם את הסרט, אני ממליצה לכם בחום ללכת לקרוא את הספר בכל זאת, כי ההנאה לא תיפגם לכם!

בעיני הספר ממש יצירת מופת. קראתי אותו ביומים, ביום הראשון קראתי את שתי הפרקים הראשונים המספרים זכרונות ממנדרלי, ולצערי כי רב נשברתי. התיאור היה ארוך מדי ולא הבנתי מילה ממה שרוצים ממני כי למעשה הפרקים האלה היו אפילוג למתרחש אחר זמן העלילה ודי משעממים. יום לאחר מכן המשכתי בקריאה מתוך תקוה לשיפור, ואין מה לומר, פשוט גמעתי בשקיקה את כל הספר עד הסיום הדרמטי.
הסיפור בנוי מאד טוב ובהצלחה רבה רבים מהתיאורים על מחשבותיה של גיבורת הסיפור, המספרת מתהפכים, ולא כולם מצויינים בספר במהלך הגילוי אודות רבקה האמיתית.
נקודה מענינת שלא מוזכר שמה של המספרת חוץ מפעם אחת במהלך מסיבת התחפושות, שבו מוזכרת בשמה הפרטי קרוליין (דה וינטר), נקודה שללא ספק מוסיפה נופך לסיפור.
יש לציין שהספר יצא במהדורה חדשה בהוצאת מטר, ויש שם גם אחרית דבר עם ניתוח מענין של העלילה.
לסיכום מומלץ מאד

למען האמת לא קראתי את התרגום הזה, אלא את התרגום החדש שיצא לפני חודשיים בערך ותורגם על ידי צילה אלעזר הנהדרת. משום מה הספר בתרגום החדש לא מופיע באתר כמו שצריך, בלי אפילו תמונה של הכריכה. זה די מוזר בהתחשב בכך שזה ספר שיצא לאור מחדש בעברית, אפילו אם במקור הוא יצא לאור ב-1938... לו הייתה אפשרות לעריכה הייתי מתקנת זאת, כי אולי אנשים לא יודעים שיצא תרגום חדש בגלל זה (!!!1) אבל אין. באסה.

בכל מקרה, ב"רבקה" של דפני דה מורייה נתקלתי לפני חמש שנים כשצפיתי בסרט הנהדר של היצ'קוק. מאז ראיתי אותו עוד כמה פעמים, וכששמעתי לאחר מכן שזה עובד על פי ספר והשתוקקתי מאוד לקרוא אותו, אבל הוא יצא לאור לפני הרבה מאוד שנים ובלתי אפשרי היה להשיג את התרגום שלו (לכן זה כל כך חשוב שאנשים ידעו שיצא תרגום מחדש!!!). כמה שמחתי ששמעתי לפני כמה חודשים שהוצאת "מטר" מוציאה תרגום חדש, וכמובן ששמחתי עוד יותר שצילה אלעזר עשתה את מלאכת התרגום כי היא מתרגמת נפלאה וקראתי הרבה ספרים שהיא תרגמה. חשבתי בהתחלה שהעובדה שצפיתי מספר פעמים בסרט תהיה לי לחסרון מבחינת ההנאה, אך טעיתי. יש שינויים בין הספר והסרט, ושינויים מבורכים. הגיבורה במקור הרבה יותר חזקה ולא תמימה וחלשה כמו בסרט, וכמובן שיש פרקים שלא הופיעו בו, אז זה נחמד. אני חושבת שנדרשת פה השוואה, אז כן- הספר מתעלה על הסרט בהרבה מובנים. נהניתי מהספר מאד ולדעתי הוא ספר יוצא מן הכלל.

בקיצור, זה ספר שכל חובב מתח יכול לקרוא וליהנות, ואפילו חובבי רומנטיקה, במיוחד אם אהבתם את "ג'יין אייר" (הנהדר גם הוא). אם ראיתם את הסרט, אני ממליצה לכם בחום ללכת לקרוא את הספר בכל זאת, כי ההנאה לא תיפגם לכם!


(נכתב במקור לפני שבאתר הוסיפו את מהדורת התרגום החדשה (: )

זה מצחיק, איך החיים גורמים לנו להתייחס לאותו ספר ממש באופן כל-כך שונה...

זכרתי את הספר כהרבה יותר מוצלח -

זכרתי אותו כספר שבהחלט הייתי רוצה לקרוא שוב ושוב...

והיום אני מבינה שזה אחד משניים -

או שאני אחרת ולכן מתרגשת ממנו פחות (סביר להניח...)

או שזה ספר לקריאה חד-פעמית בלבד...

זה עדיין ספר טוב - או רק כבר לא מדהים בעיניי...