יאיר לפיד לקח על עצמו פרויקט לא קטן כשהחליט לכתוב על חיו של אביו.יחודיותו של הספר הוא בכך שיאיר כותב כאילו טומי האבא הוא הוא זה שכותב בעודו בחיים.הספר כתוב בגוף ראשון.
דמותו של יוסף-טומי לפיד היה תמיד שנוי במחלוקת .או שאהבו אותו או ששנאו אותו.
אני נימנית עם אלה שאהבו אותו.אני אחזור לזה אבל תחילה על הספר.
יאיר מתאר את אביו כלומר טומי מתאר את עצמו
מאז לידתו בנובי סאד יוגוסלביה ועד למותו
בבית חולים איכילוב בישראל.
הילד שראה את אביו נלקח לרכבות לאושוייץ,
הילד ששרד עם אמו בגטו בהונגריה ניהיה לציוניסט גדול אוהב ישראל אך נטול כל אמונה בה'.
טומי המשיך את דרכו של אביו עיתונאי ועורך דין וכיווה שגם יאיר ימשיך בדרך הזאת.
הוא אף הגיע להיות הראש של תנועת "שינוי"
שרצה בבחירות לכנסת ואף קיבלו הרבה מנדטים מן הצפוי.ניהיה בין היתר גם שר המישפטים.
אהבתי אותו כי הוא תמיד היה אמיתי ללא משוא פנים, אמר כל מה שחשב בלי להיתחשב באף אחד
{אולי דבריו נאמרו בברוטליות }אבל אני חושבת
שהביע את דעותיהם של רבים שלא השמיעו את קולם.
שנא חרדים ולפי דעתי בצדק ,וכל מי שזוכר את התוכנית פופוליטה ששבר בזמנו את שיא הריטינג לא ישכח את הויכוחים בינו ובין החרדים,והשמואלנים.אנילמשל לעולם לא אשכח את הויכוח שבו עיתונאי חרדי שאל אותו "טומי אם אתה לא מאמין באלוהים אז איך אתה יודע שאתה יהודי?" טומי ענה "היטלר קבע".
הערכתי את האמינות שלו ,מיפלגתו היחידה היתה שעמדה במילה שלה כמו לא לשבת בממשלה יחד עם חרדים, וכל מה שהם הבטיחו לבוחר הם קיימו.המיפלגה היחידה שלא חרגה מהתקציב שלה,
לעולם לא לקחו שוחד.
לא היו לו הרבה חברים אבל מי שהיה זכה בגדול..
כל מי שמעקם את פניו כששומע את השם טומי לפיד אני מאוד ממליצה לקרוא את הספר הנפלא הזה כדי שבאמת יכיר את האדם כבעל,כאבא,סבא
חבר ללא דופי, פוליטיקאי דגול בלתי נישכח.
לא חייבים לקבל את דעותיו אבל בהחלט ראוי להערצה.כמו שהוא אומר בספר "החיים זה לא זה או זה,החיים הם גם וגם."
מי שחושב שהוא היה שמאלני טועה,מי שחושב שהיה ימני גם טועה .
יאיר נעזר בכתיבת הספר בחברו הטוב של אביו אמנון דנקנר אשר הקליט שיחות עם טומי,בזוג אולמרט ובמשפחה.הוא טס גם לנובי סאד ולבודפשט.
טומי יחסר ללא מעט אנשים.
אני חושבת שהספר ינפץ הרבה מיטוסים שקשורים
לטומי לפיד.
אני מצדיעה לו!.....















