התקשיתי להתלהב מהספר. אולי זו הכתיבה הרזה, העיתונאית, אולי הסצינות המפורטות שנוטות לשעמם ואולי החסר בדמות להזדהות - בכל מקרה, לא חשתי בסיוט הנוראי.
המכר מהעבר שרואה בלוונטל, גיבור הספר, את הסיבה לכל צרותיו, נראה לי רוב הזמן סתם נודניק פתטי ולא מסוכן. ולוונטל עצמו - גם הוא נודניק לא קטן. אפילו האנטישמיות שנמצאת איפהשהו מתחת לפני השטח ומרימה ראש לפעמים לא נראית מסוכנת במיוחד - ואנחנו רק כמה שנים אחרי מלחמת העולם.











