בסך הכל, נהניתי. אבל היו רגעים שגיחכתי מול הדפים ואמרתי, נו באמת...
וגם, אמנם נתתי 3 כוכבים, אבל זה בגלל שאין חצאי כוכב, בתכלס זה 2.5 .
אז מה היה לנו פה?
פרופסור להיסטוריה, אלמן שמגדל בת בגיל ההתבגרות להלן הטינאייג'רית המעצבנת, מנהל רומן במחשכים עם מזכירת המחלקה.
יום אחד הוא מקבל פריט היסטורי רב משמעות, בתנאי שרק הוא יחקור אותו. מפה לשם מסתבר שהפריט הוא בעל משמעות נפיצה מבחינה גיאו פוליטית,
והפרופסור מגלה שכל העולם ואשתו מאחוריו...
מה אהבתי?
שלא כמו בספר האחרון שסקרתי, בתיה גור- "רצח מוסיקלי" שבו ניסו להאכיל את הקוראים לא בכפית כי אם במצקת ידע מוסיקלי,
כאן ההיסטוריה התנכ"ית ניתנה במשורה ובאופן שיקל על הקורא להבין ולהמשיך לקרוא. אהבתי במיוחד את מילון האירועים ההיסטורי בסוף הספר.
אז מה לא אהבתי?
הפרופסור להיסטוריה- מתואר כטיפוס דיי סולידי, אפילו משעמם הייתי אומרת-
מגלה שהבת שלו מכורה להימורים, ובגללה יש לו חוב עצום לבנק, והוא פשוט מדלג על זה כאילו כלום? סורי לא הגיוני בכלל.
כמו כן, אני יודעת שיש תסמונת פסיכולוגית של "התאהבות במורה\ מדריך\ מרצה" אבל ה"רומן" שמלבלב בין הפרופסור
לאחת מהדוקטורנטיות שלו פשוט לא אמין בעיניי...זה נראה כאילו הכניסו את זה כדי להכניס קצת אירוטיקה בגרוש לספר.
גם העולם הפנימי של הדמויות לוקה בחסר, אין לבטים, אין התחבטויות- תיאורים דיי פלקטיים ומלאים בסטיגמות-
הערבי ישראלי שעושה דוקטורט טוען שבמילא לא יתנו לו עבודה באוניברסיטה, לבחורה המזרחית יש אבא מהמר ואמא מוכה, הצעיר העשיר שוכר מישהי שתכתוב את הדוקטורט במקומו...
שורה תחתונה- נקלע לידיכם- ויש לכם טיסה בקרוב, הלא השמיים נפתחו;-), קחו אותו לטיסה. אחרת, אפשר לוותר.

אני לא קוראת ספרות עברית, אבל יצא שמחלקת שימור לקוחות שלחה לי תלוש לספר בתנאי שלא אעזוב אותם (בעברית - שוחד) וזה היה הספר היחיד שלא קראתי. עקרונות עקרונות, אבל אני לא מאלה שמוותרים על ספר. מיד התיישבתי לבדוק את שיניו של הסוס שניתן לי במתנה.

זהו ספר מתח, שעלילתו היא חידה מההיסטוריה הקדומה של עם ישראל. גיבורו הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, שמנסה לפתור את התעלומה ההיסטורית, ובד בבד לסדר מחדש את חייו שהלכו לאיבוד.

בשביל שיהיה מתח אתה (טוב, אני) צריך להזדהות עם הדמויות. צריך שיהיה איכפת לך מה קורה להם, אתה צריך לדאוג להם כשהם נמצאים בלילה לבד, כשמשהו מאיים אורב... זה לא קרה לי: הדמויות כה פלקטיות, שאפילו בתאטרון בובות הייתי מרגישה יותר הזדהות. ובנוסף הדמויות (הישראליות, כן?) כה לא אמינות, שזה גובל בגיחוך: פרופסור באוניברסיטה חסר כל הבנה בפוליטיקה של המוסד בו הוא עובד וכולם מתגייסים לגונן עליו. באמת. אם הייתי קוראת את זה בספר, נגיד, איסלנדי, הייתי אומרת לעצמי "מה אני יודעת? אולי באיסלנד זה ככה?"

יש בספר הזה הכל: שב"כ, יחסי יהודים-ערבים,חרדים הזויים, עשירים מופלגים הבוחשים בקלחת, ואפילו אנורקסיה. אבל הוא מוכיח שלפעמים השלם הוא פחות (הרבה פחות) מסכום חלקיו.

כמו שהבנתם כבר: ממש לא אהבתי והחלטתי נשארה בעינה - להמשיך לקרוא ספרות מתורגמת.

*

אהבתי את הספר שמשלב בין היסטוריה, תנ"ך (גם אם המחבר המציא מקומות ואירועים) ובין שפה שהיא בגובה העיניים (לא חייבים תמיד לכתוב בשפה גבוהה), כך שלא משעמם אם היה לדוגמה מדובר בספר עיון (לאלה שלא אוהבים לקרוא ספרים כבדים מבחינת התוכן).

ניתן לסלוח לפעמים על העברית הקלוקלת רק שאמנון ז'קונט רצה להעביר לנו דיבור כמו שמרבית האנשים מדברים (לצערי) ולא כולם מדברים בשפה תיקנית וכדי להוציא את הדמויות אמינות.

בתור תלמידת תיכון, תמיד אמרתי שאני שונאת ספרי הסטוריה, לא הייתי מוכנה לקרוא ספרי הסטוריה וגם ספרים שניסיתי לקרוא לא מצאתי בהם עניין.
הספר הזה לא רק שמכיל מידע הסטורי אלא גם מידע הסטורי שנכלל בבגרות בהסטוריה א שלמדתי לפני שנה, למרות הצלחתי בבגרות לא אוכל להכחיש ששנאתי את הלמידה אליה.
פניני ההסטוריה שבספר הזה מובילים לסיפור בלשות מרתק לצד סיפור אהבה וסיפור על נערה מתבגרת מבולבלת שללא ספק יעורר הזדהות של כל אחת. שילוב רבדים אלה יוצר ספר מסתורי, מותח ומעניין שהקריאה בו בלתי נפסקת עד השעות הקטנות של הלילה.
ספר מומלץ לכל הגילאים ולאוהבי כל הסגנונות, ספר המשלב את כל העולמות ויוצר סיפור נפלא.

מותחן מרתק שבו מגיע לידי הגיבור סוד בעל משמעות דתית שמחזיר אותנו לימי התנ"ך ונותן תחושה של אפלוליות קסומה
הספר מכיר לנו דמות תנ"כית בשם גדליהו בן אחיקם אשר נרצח רצח פוליטי בידי עמו, רצח ראשון מסוג זה בעם היהודי.
הצטערתי שהספר לא סיפר יותר על הדמות ולא תיאר יותר אתת מהלך ההתרחשויות שקרו באותה תקופה קדומה, אמנם, בסוף הספר יש איזשהיא סקירה היסטורית אך היא קרה ועניינית והיה יותר נחמד אילו שני הסיפורים היו מתוארים מקביל.... אבל, זוהי רק דעתי 
ספר נעים לקריאה (קראתי בשלושה ימים) והמתח נבנה באופן מושך
סך הכול מומלץ !

בזבוז משווע.
בזבוז בשני מובנים: בזבוז זמן של הקורא (החלק היחידי שהיה שווה הוא התוספת בסוף הספר, על הרקע ההיסטורי של תקופת צדקיהו) ובזבוז כשרונו של אמנון ז'קונט.
אין ספק שלז'קונט יש יכולות לכתוב סיפור מתח בלשי ואם יש גם היסטוריה בעניין, מה טוב. רק חבל שז'קונט, ברצונו, כנראה, לרצות את המכנה המשותף הנמוך ככל האפשר, נסחף לכתיבה נחותה, רלוונטית לזמננו באופן מעצבן ואפילו מעליבה, לקורא שמחשיב עצמו אינטליגנט.
המסקנה העיקרית מהעלילה ודלות הכתיבה היא שהספר נכתב בעצם כתסריט, מתוך כוונה להפוך גם לב-מכר וגם לסרט שובר-קופות (לפחות בישראל).
כתבו כבר לפני על הדמויות הפלקטיות וחוסר האמינות שלהן, דוגמא בולטת במיוחד היא הפרק שבו מודיעים לגיבור (המוצג כפרופסור פשוט עם משכורת צנועה מאוד) שיש לו חוב של 70,000 ₪ בבנק, שנמשכו בויזה שלו. מה תגובתו? "כנראה שזו טעות", ומיד ממשיכה העלילה כאילו כלום. נו, באמת, הרי כל אזרח היה מתחיל להשתגע ולבדוק מה קרה כאן, אבל ז'קונט מושך את העניין ללא טיפול עוד כמה פרקים, כשהחוב עולה ל-80,000 ₪ ואז מתגלה הסיבה למשיכות מהויזה (לא אגלה כדי לא לקלקל למי שבכל זאת יקרא את הספר), ומה תגובת הפרופסור? הוא יספוג את החוב, פשוט מאוד...
אני מודה - נשברתי אחרי 120 עמודים, כך שלא הגעתי אל הסוף (המפתיע?). פשוט החלטתי שיש גבול לזמן שאקדיש ליצירה הזו.

סיימתי לקרוא בזמן קצר.
הסופר מצויין.הכתיבה מעולה.מומלץ לחובבי כתבי חידה.
מתח משולב בהסטוריה יהודית.קולח,ומרתק.כדאי מאד לקרוא.
דן-1

כבר מקריאת הדפים הראשונים חשים את כובדו של הניסוח , מייגע וממש לא פוגע. גם הרעיון המרכזי של הספר כבר חבוט ומשומש (לאוהבי הז'אנר - צופן דה וינצ'י אנד קומפני ). הדמויות פלקטיות כאילו נוצרו אך ורק על מנת למסור מידע שיהווה למעשה את תוכנו של הספר , כן הדמויות מראות סימני חיים וחשיבה מידי פעם אך זה לא ניראה אמין ולא מצליח לייצר איזה שהוא קשר של הקורא (קרי אני), אליהן . קניתי אותו כי המוכרת בחנות המליצה , וכן יש להודות ששם הספר באמת מגרה את התיאבון , למרות שגם הוא לא ממש מקורי - אני זוכרת שבשנות השמונים המאוחרות היה סרט שניקרא :" מי רצח אותי?" או משהו דומה לזה . ולבסוף גם סופו של הספר , מאכזב כמיטב המסורת של הז'אנר - כנ"ל, אם כי אני חייבת להודות שלעומת שאר הספרים מהז'אנר הזה הוא נשאר עדיין מחובר למציאות .
בקיצור לא משהו , ולא ממש מומלץ , אלא אם כן באמת אין משהו אחר יותר טוב לעשות .

ספר מתח חביב, זורם פחות בהתחלה אבל ברגע שנכנסים לסיפור עצמו הוא מדהים בתיאורים ובמקומות. לקראת הסוף שוב פחות זורם אבל בגדול ספר חביב לקריאה בסופ"ש לאוהבי החידות והמתח.