הספר הכי פחות טוב של ליאת רוטנר (אני אגיד את זה בעדינות).
קניתי אותו, מלאה בציפיות, וסיימתי בטעם מר של אכזבה.
העלילה?
תדמיינו לכם בראש את הארי פוטר, קיץ אחד ביחד, וארתור בארץ המנימונים - באותו הספר.
כן, בדיוק ככה. רק שבמקום שהתוצאה תיהיה יצירת מופת, התוצאה יוצאת מסורבלת ומבולגנת, חסרת טעם ופשוט משעממת ונמרחת!
הניסיון של ליאת רוטנר להשתמש בשפה גבוהה ועם זאת להשתמש בסלנג פשוט, צורב מאוד, ומתגלה ככישלון גמור, שלא כמו בספריה הקודמים (קיץ אחד ביחד, מעורב ירושלמי, הרמת מסך).
כדי לכתוב ספר פנטזיה, צריך הרבה תיאורים ופרטים, כדי שהקורא ידע להתחבר אל המצב. סופר צריך לדעת למצוא את הגבול הדק שבין שני ההפכים. לא הצלחתי להתחבר אל המצבים ולדמיין אותם, כי הפרטים היו פשים דלים, והעלילה הייתה בעיקרון מאוד בנאלית - היא לא חידשה לי דמויות חדשות (שדונים, ענקים ועוד...), והיא גם לא טרחה ממש להסתיר את דעתה על המצב הפוליטי.
למשל:
העיר שבילים - היא בעצם שדרות, שכמותה גם כן מופצצת.
ונראה כי היא גם לא טורחת אפילו להסתיר את דעותיה לגבי המחבלים והמפוצצים, ככה שאנחנו מבינים על המקום שמדובר בערבים!
שלא לדבר על העובדה שדויד צרויה - הוא בעצם גלעד שליט!
ועוד נקודה לרעתה: גם הפעם, העלילה מתחילה להתרחש בפניימיה! כל מה שעבר לי בראש היה "למען השם, היא לא יכולה ליצור סיטואציה אחרת, שלא מתרחשת בפניימיה?" בדיוק כפי בסדרת ספריה (קיץ אחד ביחד!) אין לה קצת מקוריות?
שורה תחתונה
ליאת רוטנר בסה"כ סופרת טובה, אבל היא פשוט זינקה גבוה מדי. כתיבת פנטזיה, זאת מלאכה קשה ומתישה, והיא פשוט לא הצליחה לעשות את זה טוב! אני לא ממליצה על הספר בכלל, אני ממליצה לדלג עליו ולא לקנות אותו ולהשקיע בו 90 שקלים, שעם כל הכבוד לרוטנר (כבודה במקומה מונח!) בכלל לא שווים את זה!!

















