“"אף אחד לא צופה באישה בדרכה למותה"
זאת השורה הראשונה שהתגלתה אלי כשפתחתי את הספר בחנות הספרים. היא הייתה מספיקה, הספר נקנה.

מאז ומתמיד הייתה לי חיבה בלתי מוסברת למאות ה-16,17,18.
אני נמשכת אל התקופה ואל הקסם שבה. הגינונים, ההליכות, הלבוש. הכל קוסם לי.
חשבתי לעצמי, מה היה קורה אם הייתי נולדת בתקופה הזאת?
הייתי בטח אומללה. הכללים החברתיים הנוקשים, המוסכמות, הבדלי המעמדות, היחס הלא שווה לאישה. אולי בכל זאת טוב שנולדתי במאה ה- 21.

אני אנסה לתאר לכם את הסיטואציה:
יש לנו את X ו- Y. X ו - X והם מאוהבים מאוד.
אבל הם לא יכולים פשוט לנהל מערכת יחסים במסגרת שהיא לא נישואים זה יהיה לא ראוי (לאישה יצא שם לא טוב), ולכן עליהם להינשא. נשמע פשוט לא? ישנם כמה נורמות פשוטות שעליהם למלא, לא משהו רציני. ראשית, X ו- Y צריכים להיות במעמד אקונימי וחברתי שווה, שנית הם לא יכולים פשוט ללכת ולהתחתן גם אם הם אנשים בוגרים ועצמאיים. הם צריכים לקבל את האישור של ההורים שלהם. וכדאי מאוד ש- Y תעשה אחלה של רושם על ההורים. כדאי שיהיה לה את המעמד המתאים הכלכלי והחברתי המתאים ואת ההשכלה והחינוך המתאימים או שהיא יכולה ללכת לעזאזל. כי אלה הפרמטרים על פיהם Y יכולה להשיג את X. זה ממש לא משנה אם היא אישה טובת לב או אם היא אוהבת באמת ובתמים את X.

הספר כתוב לפעמים מנקודת מבט של אחת הדמויות שמדברת אלינו הקוראים, ולפעמים מנק' מבט כללית משעשעת וסרקסטית הצופה בדמויות שלנו ומתארת את העובר עליהן.
העלילה כתובה בסדר כרונולוגי - מהילדות של הדמויות עד לסופן. הספר עוקב אחרי 4 נשים (האהובות עלי הן אוגוסטה לי וליידי קרוליין לאמב) שסיפור חייהן נקשר זו לזו.

הספרים לפעמים קצת יותר מדי גדוש בפרטים, זה לפעמים קצת מייגע אבל זה שווה את זה - אני ממש נהנתי. ממליצה.”

“אני נורא אוהבת רומנים היסטורים. פשוט מטורפת על סיפורי אהבה ישנים ועל הסתבכויות מהעבר. אך הספר הזה, שמנסה לתת כל כך הרבה - כל כך אמביציוזי בתחילתו- נכשל בדרכו להעביר אליי את הרגשות.
הסופר מנסה לתת לקוראים קריאה משלושה נק' מבט- מסתבך לקראת אמצע הספר, העלילות מסובכות ולא מובנות וקשה להבין מי זאת מי. בקיצור. איבדתי את העניין באמצע הספר.”