• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
מים שאין להם סוף

מים שאין להם סוף

מאת מיכאל שיינפלד

הביקורת של אוהבת לקרוא

תמונה של אוהבת לקרוא
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
3.0
מים שאין להם סוף

מים שאין להם סוף

מאת מיכאל שיינפלד

הביקורת של אוהבת לקרוא

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
תמונה של אוהבת לקרוא
הוצאה לאור:משכל
שנת הוצאה:2008
סדרה:פרוזה
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
תַאלְיה~~
לפני 6 שנים

“אני עומדת עכשיו בנקודת מפנה בחיי. סיימתי שמינית, יצאתי מהאולפנה וממש עכשיו אני בסיומו של תהליך חיפ”

3/20
ביקורות על מים שאין להם סוף
הבאה
limor
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
2.0
לפני 16 שנים

“מה ההתלהבות מהספר?!?!?!... הרבה המליצו ,אישית לא התחברתי, הספר לא המריא לשום מקום, סגנון הכתיבה של ש”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

איך יודעים על ספר שהוא ממש טוב? אתה אוהב גם את מה שכתוב בו וגם את איך שזה כתוב... לכן מעטים הספרים המעולים בעיניי כי לרוב נופלים באחד מהשניים.
גם הספר הזה נפל באחד מהם.
כאן אהבתי את איך שדברים כתובים ולא את מה שכתוב.
כלומר העלילה עצמה לא התחברה לי כל כך. בחור בישיבת הסדר עובר כי מיני משברים בתהליך בעיקר עם עצמו ולא ברור למה.. מה הבעיה שלו כל רגע?
מצד שני אהבתי את האופן שהסיפור מסופר, החזרה אחורה בזמנים תוך כדי שהוא קורא מחברת/יומן שלו בזמן שהוא מאושפז בביה"ח אחרי תאונה.
תחום נערי הישיבות דווקא עיניין אותי ובאמת למדתי הרבה מהספר (מה גם שהוא באמת כתוב יפה ומיוחד) אבל מבחינה רגשית כל מה שעבר על הדמות הראשית היה בעיני ניסיון ליצור דרמה איפה שאין, לא אמין בעיני וחבל.
שורה תחתונה - תקראו אם הנושא מעניין אתכם, אם כתיבה יפה עושה לכם את זה.. אל תחפשו עלילה יותר מידי ובטח שלא אחת טובה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של שושי
שושי
תמונה של Saraiy ;) רק הכרת וכבר נדלקת :)
Saraiy ;) רק הכרת וכבר נדלקת :)
תמונה של כרובי
כרובי
תמונה של הדר כ
הדר כ
תמונה של נדיה
נדיה
תמונה של קוראת הכל
קוראת הכל
7קוראים|גיל ממוצע43|100%נשים

על המבקרת

תמונה של אוהבת לקרוא

אוהבת לקרוא

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
285 ביקורות•3 נבחרות•2,938 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של אוהבת לקרוא
אוהבת לקרוא
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות285
ביקורות נבחרות3
לייקים שקיבלה2,938
דירוג ממוצע3.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת144ספרות מקורית73מתח ריגול והרפתקאות50

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא

רגע אחד אתה כאן

רגע אחד אתה כאן

ליאן מוריארטי

הספר הזה השאיר אותי קצת בדילמה אם הוא טוב או לא.
יש בו לטעמי פער גדול בין איכות הכתיבה וההנאה ממנה לבין הסיפור העלילתי. היה לי קשה להחליט מה אני יותר: נהנית לקרוא את הדמויות או מחפשת תוכן ועלילה שתתקדם לאנשהו.
הסיפור עוסק לסירוגין במספר דמויות: כולן היו על טיסה אחת שבה אחת הנוסעות עברה נוסע נוסע ופשוט אמרה לו את תאריך וסיבת המוות שלו.
למה עשתה כך? לא ברור. הספר מספר גם את סיפורה האישי בצורה מפורטת לאורך תחנות חייה ואפשר להגיד שהיא בעצם הגיבורה הראשית בסיפור.
הפרקים שעוסקים בה מובאים בגוף ראשון בניגוד לשאר הפרקים על הנוסעים שמובאים בגוף שלישי.
(למה בתיאור הספר בכריכה האחורית בחרו להתעמק דווקא בדיילת? ממש לא ברור).

סיפור חייה כתוב יפה ואופן חלוקת הספר לפרקים מצויין: כל פעם מתמקד בנוסע אחר מהטיסה ובחייו האישיים ואיך אותה נבואה שניתנה לו בחייו משפיעה עליו ועל החששות שלו ועל אופן קבלת ההחלטות שלו.
יש הרבה מאוד דמויות יחסית ולפעמים אפילו הרגשתי שהם יותר מידי.

ועדיין לאורך כל הקריאה הכייפית הזאת כל הזמן חיכיתי שמשהו נוסף יקרה... טוויסט או התפתחות עלילתית משמעותית. העמודים עברו וכל הזמן אמרתי לעצמי שבטח מחכה פה עוד משהו ..
שלא יכול להיות שעד כמה שזה כתוב יפה ונעים לקריאה שזה הכל בעצם...

ומכאן הדילמה שלי. ברגע שדברים לא ממש זזו מבחינה עלילתית קצת נשארתי עם חצי תאוותי בידי.
אולי אם הספר היה קצר יותר זה היה פחות מפריע לי אבל בסוף מדובר בלא מעט עמודים.
מתקשה להחליט אם מדובר בספר של 4 כוכבים או 3. תחליטו אתם

אתמול•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
הסוד של עוזרת הבית

הסוד של עוזרת הבית

פרידה מקפדן

היה לי ברור שהספר הזה לא יוכל להיות טוב כמו הראשון בסדרה ולו רק בגלל שכבר אין לי את אלמנט ההפתעה.
כלומר ידעתי שנכונה לי הפתעה וחיכיתי לה.

ייתכן ואם לא הייתי קוראת את הספר הראשון (ואין בעיה מהותית אגב לקרוא את הספר הזה קודם) אזיי ההנאה מהספר הזה היתה גדולה יותר.
ועדיין לא הצלחתי לחזות בדיוק את אופי ההפתעה.
כלומר ידעתי שמחכה לי הפתעה ולא הצלחתי לנחש מהי תהיה. גם זה נחמד.

המשך סיפורה של מילי עוזרת הבית והפעם היא מגיעה לבית חדש ובו היא מתחילה להבין שיש משהו מוזר (שוב...:-)) ביחסי בעל הבית ואישתו .
היא מנזה לגשש ויחד עם זאת מבינה שעדיף גם לא להתערב וככה היא נקרעת בין התחושות שלה עד שהמציאות (או משהו אחר..) קובעת עבורה לבצע מעשה.

אני יודעת שיש ספר שלישי בסדרה .
מרגיש לי שדי הבנתי את הרעיון אבל אם יתגלגל לידיי יש מצב אקרא גם אותו :-)

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
אורחים

אורחים

איילת גונדר-גושן

אני מאוד אוהבת את הכתיבה של איילת גונדר גושן ואני מתכננת לקרוא עוד ספרים שלה. זה האחרון שיצא ואני נוטה לחשוב שהוא לא הכי טוב שלה.
הספר מתחיל מצויין והסיפור מאוד תופס וכתוב יפה.
אחרי אמצע הספר הסיפור קצת מתפזר והולך למקומות קצת אחרים ודווקא 30 עמודים אחרונים לטעמי גרמו לספר להיות פחות טוב
לא קורה הרבה שספר מתחיל טוב ודועך... לרוב אנחנו נתקלים במצב ההפוך אבל פה זה מאוד בולט.
הספר מתחיל בסיפור של אישה עם פעוט בבית הנמצאת יחד עם פועל ערבי בדירה.
בשוגג הפעוט מפיל פטיש של הפועל מהמרפסת וגורם למוות של בחור צעיר. תגובות שרשרת לארוע הזה מייצרים חצי ספר מאוד מושך... זורם וכתוב היטב.
מאוד נהנתי מהכתיבה והדמויות.
אבל כאמור מבחינתי לפחות לקיחת העלילה לאן שנלקחה בחציו השני של הספר מעט הורידה לי מתחושת ההנאה. הרגשתי התפזרות על פני כמה עלילות קטנות שאפילו יכלו להיות מתאימות לספר אחר לגמרי...
סך הכל ספר נחמד עם טיפה התפזרות מיותרת בסופו.

לפני חודש•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
ברגע אחד

ברגע אחד

סוזן רדפרן

אנו נוטים לחלק את עצם קיומנו לשתי קבוצות: חיים או מתים. פשוט לכאורה.
אבל יש את הקבוצה השלישית: אותם אנשים שלא מתו אבל הפסיקו לחיות.

הספר הזה עוסק בהם.
הוא עוסק גם ברגש האשמה ואיך הוא משפיע על אותם אנשים.
האם כל מי שחש אשמה בהכרח עשה משהו רע? ומה אם אדם טוב פשוט בחר בחירה נוראית? האם הוא עדיין אדם טוב?

משפחה עוברת ארוע מטלטל משנה חיים והוא מסופר מנקודת מבט ייחודית מאוד. היא בעצם עושה את הספר למיוחד וגם נותנת לו את המימד הנוסף שקשה להשיג אם לא היה דרך אותה נקודת מבט.
כדי לא לעשות ספויילר אני לא אפרט לגבי מהי אותה נקודת מבט אבל אין ספק שלא ראיתי את זה מגיע.

הספר הזה זרק אותי למשפחות הרבות של ה 7 לאוקטובר. לא בגלל הדמיון לגורם האסון משנה החיים אלא בגלל ההשפעה שלו על האופן בו פורקו משפחות שלמות. עולמות שלמים קורסים וגם השורדים בעצם לא חיים כבר.
לא פעם במהלך הקריאה התחלתי לבכות כי הספר הזה נוגע בך בהרבה משפטים ואמירות שהוא מביא איתו.
התובנות של הדמות הראשית (שמספקת את אותה נקודת מבט ייחודית) שוברות את הלב והדמעות פשוט זלגו.

יחד עם זאת הוא לא מושלם ולא חף מטעויות: לקראת הסוף הרגשתי שהוא נמרח דווקא וחלק מהדברים לא נסגרו בצורה מושלמת כפי שהייתי מצפה.
כמו כן היה משהו בהתנהגות של של אם המשפחה שמצאתי אותה קצת חסרת היגיון וזה די הפריע לי.

אם הספר לא היה מסופר מאותה נקודת מבט מיוחדת יש מצב אפילו הייתי מורידה לו עוד כוכב אבל בסוף הוא כן מיוחד ושונה.
מאמינה שלא אשכח אותו בשל כך אף פעם.

לפני חודשיים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
חתונה של אחרים

חתונה של אחרים

אליסון אספק

ספר די סתמי שאפשר גם לכתוב ב 300 עמודים ולא מעל 400 כמו פה.
הסיפור פשוט מאוד ואפילו צפוי בחוסר אמינותו ובקצ'יות שלו.
בחורה כואבת את גירושיה אחרי בגידת בעלה. הולכת למלון על מנת להתאבד.
באותו מלון בדיוק מתארחים אורחים רבים לכבוד חתונה מושקעת ורבת ארועים נלווים... הבחורה מתוודעת לכלה ולכל הסובבים אותה ובעצם כך היא נשאבת לארוע ותוך כמה ימים באופן הכי צפוי ולא אמין כמובן חייה משתנים : הרצון למות נעלם... התאהבות...חדוות חיים...הכל תוך 3 ימים לכאורה.
זה אולי עובד בסרט נטפליקס בינוני (וכשאני אומרת עובר אני מתכוונת נסלח) אבל בספר עם 400 עמודים איכשהו זה מכעיס יותר.
נכון הספר קריא וזורם אבל אני לא הצלחתי להתחבר לאף תחושה של הגיבורה: לא הדיכאון המוקצן עד כדי תיכנון התאבדות ובטח שלא היציאה ממנו תוך 2 מסיבות קוקטייל עם אנשים שאת לא מכירה.
גם את ההגיון של שאר הדמיות בספר לא הצלחתי להבין: חתן וכלה על שלל קבלת ההחלטות שלהם ושל האורחים. היכולת של כולם להיפתח לבחורה זרה לחלוטין שבכלל באה להתאבד ובשל כך תוך יומיים בערך לשנות את כל מה שחשבו, רצו או הרגישו עד כה.
אולי אם הדברים הכי נפרשים על פני תקופה ארוכה יותר ולא סופש של חתונה אחת היה יותר הגיון לסיפור.

גם הנסיונות של השיחות בספר להיות ציניות ומצחיקות לא עברו אותי. בדיוק כמו הניסיונות של הספר לרגש.
בסוף הוא סתם סיפר סיפור לא אמין בצורה מאוד שיטחית.

לפני חודשיים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

ספר מאוד יפה שאמנם לקח לי קצת זמן לסיים (תקופת מלחמה...חוסר פניות מחשבתית) אבל ידעתי כל הזמן שזה לא בגללו.
הספר כתוב מאוד יפה. מצליח לחבר אליך את הדמויות וגם לשזור עלילה מעניינת.
זהו ספרו הראשון שאני קוראת של ליאור אנגלמן והבנתי שזה נחשב גם לספרו הטוב ביותר.

סיפור חייו של יהודה טייב: ילד חכם , בן זקונים למשפחת פשע בשכונת התקווה, שהצליח כנגד כל הסיכויים לצאת מהגורל הצפוי לו.
בעזרת השקעה של אנשים טובים וגם של אמא אחת עקשנית הוא מצליח להיות משהו שאף אחד מבני משפחתו לא היה: איש חוק ומוסר עם לב גדול.
הספר מגולל את סיפור חייו עד הפיכתו למבוגר בעצמו המתמודד בין היתר גם עם העבר שלו ועם השלכותיו למרות כל הבחירות האמיצות שעשה בחייו.

לא הבנתי למה בתקציר הספר בכריכה האחורית מתעקשים לספר משהו שקורה רק ב 100 עמודים אחרונים של הספר בכלל. לטעמי זה היה מיותר וקצת הרס לי.
ממליצה להגיע לספר הזה בלי לקרוא את הכריכה האחורית.
הכתיבה האיכותית והסיפור העלילתי שזורים מאוד יפה אחד בשני והספר מומלץ בחום!

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
הפשרה של לונג איילנד

הפשרה של לונג איילנד

טאפי ברודסר־אקנר

ספרה החדש של הסופרת שכתבה את "לפליישמן יש צרות" סיקרן אותי וכאשר הוא הגיע לספריה מייד לקחתי אותו אבל לצערי הוא הרבה פחות טוב.
סגנון הכתיבה ה 'חופר' מעט עם הקריינות המעט צינית עדיין קיים אבל בניגוד ל "לפליישמן יש צרות" הוא פחות הומוריסטי יותר מנדנד...
סיפור העלילה אמנם יכל להיות מעניין ולרגעים הוא אכן כך אבל יש עוד דיברור של דמות המספר... עודף פרטים וצורת כתיבה שמתישה לפעמים.
כך הספר הפך ל 400 עמודים שחלקם הגדול (בעיקר בחציו הראשון) ממש מיותרים.

סיפורה של משפחה יהודית עשירה מאוד בלונג איילנד שארוע מרכזי בשנות ה 80 בו נחטף האבא לצרכי כופר מרחף על כולם גם לאחר 30 שנה.
האבא מוחזר לאחר שבוע חי ובריא (גופנית לפחות) אז נושא החטיפה הוא לא הסיפור.
הסיפור עוסק בדמויות המשפחה ולאן שהחיים לקחו אותם לאחר עשרות שנים.
שלושת הילדים גדלו והספר כל פעם מתרכז בילד אחר ואיך הוא 'נשרט' מהארוע המכונן הזה. ברקע יש את הנושא של ירידת המשפחה מכל נכסיה ובעצם איך זה משפיע בנוסף על כל ילד בהתחשב באופי שלו ולאן שהחיים לקחו אותו.
מה עשה הכסף והמעמד לכל ילד?
מה המשמעות של אובדן הכסף המשפחתי לכל ילד?

יש רגעים שהספר מאוד קריא ומעניין ויש רגעים שהוא חופר עם מלא שמות ופרטים של דמיות שוליות והקורא קצת טובע בפרטים שלא כל כך רלוונטים.
אם היו מורידים לפחות 150 עמודים ונצמדים לרעיון הכללי אבל עם פחות 'חפירות' הספר היה בהחלט מקבל עוד כוכב ממני.
לקראת הסוף כשדברים קצת מקבלים סיפור עלילתי הוא השתפר.

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
דוקטור בואי אצלי

דוקטור בואי אצלי

מירה מגן

אני מתה על מירה מגן. השפה... הכישרון..
כמעט כל ספר שלה פשוט ממתק .
היה לי ברור שאם יוצא לה ספר חדש אני אגיע אליו.
אז אין מה לדבר מירה מגן ממשיכה לכתוב בצורה מדהימה. כתיבה עשירה... כמו מנגינה מתוקה באמצעות מילים.
בקטע הזה היא לא איכזבה אבל כן אני מסכימה עם שאר הביקורות פה: ציפיתי ליותר.

סיפורה של גילה, המטו-אונקולוגית, מתחלק למספר רבדים ובעצם כל אחד בפני עצמו יכול להיבחן כי הם לא כל כך מתחברים או תורמים אחד לשני.
העלילה מעט מתפזרת למספר נושאים שאחד מהם לפחות לטעמי תלוש ולא אמין. (כל נושא הקשר של אחותה עם הבעל של אחותה השניה...). לא בטוחה למה בכלל צריך את כולם. מה התרומה השולית של כל אחת מהעלילות האלה לתוצר הספרותי המלא?
לא בטוחה .
אז הספר כתוב יפה. על זה התלבטתי בין 3 ל 4 כוכבים אבל בסוף נתתי 4 כי לא סבלתי בקריאה בכלל.
זה ספר טוב אבל היא פשוט מסוגלת ליותר.

מציינת פה לטובה את הביקורת של אפרתי המנומקת והמדוייקת כל כך. כל מה שהיא כתבה פשוט נוגע בול בכל מה שטוב ולא טוב בספר הזה. רוצו לקרוא גם אותה!

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
שקרים מחדר המיטות

שקרים מחדר המיטות

גרג אולסן

ספר מתח סביר אבל בהחלט לא משהו שאזכור בעתיד לדעתי.
ראשית השם שהוא קיבל בעברית ממש עלוב ביחס לשם במקורי באנגלית: LYING NEXT TO ME
משחק המילים עם המילה שקר היה יותר חשוב לטעמי בתרגום מאשר נושא חדר המיטות...
אז לטעמי זה כבר טעות ראשונה של הספר וזה בכלל לא אשמת הסופר.

הסיפור: גבר צופה מרחוק באישתו נחטפת בזמן שהם בחופשה משפחתית בצימר עם הבת שלהם.
הסיפור קופץ כל פעם ממספר נקודות מבט: של הבעל עצמו, של החוקרת ושל זוג נוסף שהיה בחדר לידם בצימר בזמן החופשה.
ככה בעצם מתגלים כמובן סודות... היסטוריה ותככים שמוכיחים כי רב הנסתר על הגלוי כמו שתמיד קורה בספרים מסוג זה.
עד כה הכל טוב. הספר כתוב סוחף...מושך..מעניין.
זה השלב בספר שהכל תלוי באיך דברים ייסגרו. אם הסוף יפתיע... או יחשוף משהו חדש הספר נחשב הצלחה בד"כ.
אבל פה אני מגיעה לבעיה השניה של הספר והיא כן אשמת הסופר: הספר מכיל ממש מעט דמויות. ממש מעט.
פתרון התעלומה כביכול מורכב מהן מן הסתם.
ברגע שהסופר בוחר כל פרק לספר מנקודת מבט של דמות אחרת אבל ממש מתוך רחשי ליבה בגוף ראשון לרוב הוא חייב אח"כ להצמיד את פתרון העלילה לקו הזה.
בלי לעשות יותר מידי ספוילרים זה לא המצב בספר הזה וככה הורדתי לו כוכב על חוסר אמינות וסתירה באפיון וקו פעולה של דמות מסויימת .
קשה להסביר בלי לעשות ספויילר אבל סגירת הסיפור לא תואמת לאמצע שלו. סתירה פנימית.

לא נורא. ספר זורם עם פאשלה של הסוף....
שכל אחד יחליט כמה זה קריטי עבורו.

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא

ביקורות נוספות על "מים שאין להם סוף"

מים שאין להם סוף

מים שאין להם סוף

מיכאל שיינפלד

פתיח- ערב שבת, כ"ב אלול.
'ואז....
"יאיר!"
התנפצות.
"לא! יאיר...."
שברי זכוכית וסיבובי מכונית, עשן ורעש וחריקה מחרידה, שקט איום וריח חריף, מכה מתפרצת וצעקה חנוקה. הכול שחור'.

לקראת סיום וסגירת מעגלים-
'מירב (האחות הצעירה) מגיעה לבר-אילן.
אני פותח את דלת המכונית, זורק את התיק על המושב האחורי ומתחלף עם מירב, מתיישב מאחורי ההגה בשתיקה. איתות ונקישת חגורה.
מכבה את הרדיו.
טרוד.
מה עם השנה הבאה?
ומה עם נורית?
שתיקה חמורה.
"קרה משהו"?
שיר ברדיו. עוד שנה, עוד שנה.
ילדים חוצים, ואז...
לאאאאאאאאאאאאאאאא!'

התאונה הטילה את יאיר שטיינמץ, צעיר דתי ותלמיד ישיבת הסדר, למערבולת רגשית. הפציעה בעינו אירעה שבוע לפני ראש השנה והוא מוצא עצמו מאושפז במהלכו בתל השומר. בין הטיפולים וטיפות העיניים הוא מביא את סיפורו- דילמות ובחירות קשות, חשיפה עצמית וזכרונות. הוא מחזיר את הקורא דרך רישומיו במחברת לימי לימודיו בישיבת פְּניאל לא רחוק מירושלים ושירותו בגבעתי. חבריו ללימודים, ההישגים והסיפוק שבלימוד בצד ההתחבטויות. האם זו באמת מהות הכל? לימוד תורה וגמרא? הסביבה המוכרת, האוהדת, חברים והרב הלל הידען או שמא לפרוש כנפיים ולפנות ללימודי ארכיטקטורה בטכניון לאחר שעמד בתנאי הקבלה?
בסיפורו האישי ומשפחתו- הוריו והאחיות יעל ומירב נשזרים סיפורי המאושפזים עימו. קשיש שעבר את גיל שמונים ואב לארבעה בנים שעם הצעיר יש נתק וסכסוך ממושך הקורע אותו. רוצה להשאיר את העבר מאחוריו ולהתחבר מחדש עם בנו טרם ילך לעולמו. אלמוני שנפצע בעיניו בפיגוע בתל אביב הממחיש באכזריות עד כמה יכולים החיים להשתנות בשנייה- להיות במקום ובזמן הלא נכונים-ואינו מתקשר בעברית או אנגלית. אי אפשר כקורא לא לרצות לדעת האם סיפוריהם יסתיימו ב'הפי אנד' או אכזבה מרה.
הקשרים הארעיים עם צעירות שהכירו לו חבריו עד שפגש בנורית, מדריכה בבית אולפנה לעיוורים שחולקת עימו רגעי סיפוק אמיתי בעבודתה בצד משברים קשים המביאים אותה לדמעות. חניכתה נאווה יצאה לראשונה לטיול קצר בירושלים בעצמה כחלק מתהליך הלימוד, נורית עוקבת מרחוק וזוג מבוגר נוזף בה "את לא מתביישת? להסתכל ולא לעזור, ועוד בחורה דתייה...." . איתרע מזלם ורצה הגורל והיא היתה בארוע משפחתי בארצות הברית כשנפצע.
ייסורי המצפון של יאיר עקב הפצועה הזרה בתאונה. הרצון להתנצל ולבקש את מחילתה בצד החשש מהטלטלה הרגשית ותביעה אפשרית לדברי סוכן הביטוח שראה דבר או שניים בחייו.
המחבר מוליך את הקורא לעולם שונה של בחורי ישיבה, רגעי התעלות ושמחה בהישגי לימוד, חגים וארועים, לימודים בחברותא בצד משברים. ההערכה הרבה לרב שהינו מורה ומדריך רוחני ואוזנו תמיד כרויה לחניכיו הצעירים שעדיין מחפשים את דרכם.
לעתים מפורט מדי והדעת מוסחת. הקפיצות בין הזמנים תכופות, לעתים מפִּסקה אחת לבאה. סיפורו של יאיר אורך שנים בהן הקורא מוצא עצמו בעבר וחזרה להווה, לשינויים משמעותיים בחיי הדמויות המרכזיות, שמחות ואכזבות. הסגנון השונה, הפיוטי לעתים. פלפולי גמרא, ציטוטי מקורות ודיונים שלא כל אחד יתחבר אליהם.
צוהר לעולם שונה. הסיפור האישי הנחשף במהלך קריאת הספר וחלקי הפאזל נופלים למקומם בסופו.
מובא בשבעה פרקים -ימי האישפוז.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•ראובן
מים שאין להם סוף

מים שאין להם סוף

מיכאל שיינפלד

אני עומדת עכשיו בנקודת מפנה בחיי.
סיימתי שמינית, יצאתי מהאולפנה וממש עכשיו אני בסיומו של תהליך חיפוש המקום שאעשה בו שירות לאומי, מה שבכללי ישפיע על דרך החיים שלי בשנה הבאה.
ההתלבטויות רבות, מכל הבחינות ומכל הסגנונות. ומה יעשה לי טוב? ואיפה אוכל עוד להתפתח, ומאיפה הכי טוב שאתן ואתרום?
ופתאום אני גם צריכה לחשוב על איך משמרים את מה שלמדתי באולפנה. איך אני ממשיכה בדרך שלי שסללתי לעצמי במשך 18 שנות חיי? ופתאום אני הולכת להיות אחראית לגורלי, לגורל האישיות שלי.
אז הספר הזה, שמצאתי אותו לגמרי במקרה אחרי ששמעתי עליו המלצות ממזמן, ונשמר לי בשבילו מקום פתוח בלב, בא לי בדיוק בזמן. בדיוק בתהיות של לאן מכוונים החיים שלי, קיבלתי כל כך הרבה תשובות באריזת מתנה בצורת ספר.
הספר הזה, מים שאין להם סוף, כתוב בצורה כל כך יפה. כל כך נוגעת וכל כך מיוחדת.
משהו מאוד מיוחד בו זה שהוא מציג את החיבור בין ההווה לעבר, ואיך שזה משפיע על ההחלטות לעתיד. לא פעם חזרתי עמוד או שניים אחורה כדי להעמיק שוב במה שקראתי, בשביל להבין יותר ובשביל שבאמת אלמד ואושפע ממה שקראתי.
יש משהו גדול בספר שמעניין וגם מלמד- ונוגע עמוק בנפש. הוא נותן מקום לחשוב ולהרהר, ולעשות חשבון נפש..

לפני 6 שנים•תַאלְיה~~
מים שאין להם סוף

מים שאין להם סוף

מיכאל שיינפלד

במשפט אחת שיקלע לרושם שהותיר בי הספר- מים שקטים חודרים עמוק.

קצת יותר בהרחבה:
היום בשעות הערביים של השבת עמדתי בחוץ מול הנוף הנפרש של רמת הגולן וניסיתי לסכם לעצמי את התחושות שעלו בי בעקבות הספר. אבל לפני זה קצת רקע, על הספר ועל הסיטואציה שבה קראתי אותו:

אז ככה: המקום- מוצב בראש החרמון. הזמן- ערב ראש השנה תשע"ה. אני- חייל מתוסכל מהעובדה שעלי לסגור שנה שנייה ברציפות את ראש השנה בצבא. לאחר ארוחת ערב טובה (אבל עדין לא אוכל של בית) מגיע חבר מחדר סמוך ודוחף לי את הספר. קראתי את התקציר- ברגע שהבנתי שזמן ההתרחשות הוא כמה ימים לפני ראש השנה חייכתי בלב על התזמון המוצלח, מה כבר יש לי להפסיד?

ועכשיו על הספר- הספר מתאר מסכת רחבה של תהיות והרהורים של יאיר, בן ישיבה שחווה תאונה כמה ימים לפני ראש השנה וכעת נותר בבית החולים להרהר בשתי החלטות גורליות לפני ראש השנה: האם להמשיך בלימודיו בישיבה או לעבור ללימודים גבוהים בטכניון, והאם הגיע סוף סוף הזמן להציע נישואין לחברתו נורית. את התשובה לשאלות האלו הוא מחפש דרך התבוננות מעמיקה בעברו מחמש השנים האחרונות ודרך מפגשים אשר הוא חווה בהווה עם באי בית החולים.

אז מה ההתרשמות שלי מהספר?
קשה לי לחשוב על ספר מוצלח יותר שהייתי יכול לקרוא במהלך ראש השנה. הספר הותיר בי רושם עמוק לאו דווקא בגלל עלילה מותחת (בכלל לא) או בגלל סצנות מרגשות וקורעות לב (היו כמה כאלו, אבל למי שציפה לטלנובלה בסגנון מודרני מצפה אכזבה). מה שהותיר בי את הרושם הייתה האווירה העמוקה של חשבון הנפש והתבוננות שאופפת את הספר. הדבר דומה לצפייה ממושכת בתמונת נוף מרהיבה- אתה לאו דווקא מרגיש נסער מהמראה אבל אתה לא מסוגל להינתק ממנו.

את סגנון הכתיבה של הספר עצמו מצאתי פיוטי למדי, לפעמים מעט יותר מידי אבל ברוב המכריע של המקומות זה פשוט תרם משמעותית. מיכאל שיינפלד מרבה לשלב בספר ציטוטים מהמקורות היהודיים באופן שהזכיר לי קצת את הספר "תיאום כוונות" של חיים סבתו. כבר הזכרי את העומק של הספר, מה שלא הזכרתי הוא את המוטיבים הספרותיים הרבים שמשתלבים זה בזה בצורה מרשימה. לא אפרט עליהם כאן, אבל מספיק לציין שיכולתי לדמיין את המורה שלי לספרות ואת כמות השיעורים שהוא היה יוכל לדבר על הספר.

הערה אחרונה: דווקא בגלל החיבור האישי שמצאתי בספר בתור אדם דתי ותלמיד ישיבה לשעבר, אני מתאר לעצמי שקוראים שיגיעו מעולם שונה במקצת עשויים ללכת לאיבוד בסבך הציטטים והמושגים האופייניים כל כך לעולם של הדמויות. אבל מי יודע? אולי קורא\ת שיגיעו עם ראש פתוח ונכונות ללמוד דברים חדשים עשויים למצוא בו צוהר לעולם שונה במקצת... קשה לי לדעת בעצמי.

נשארה רק שאלה אחרונה- למה החיפזון להעלות את הביקורת הזאת מיד במוצאי שבת שבמוצאי ראש השנה? הסיבה מאוד פשוטה- גם עם ראש השנה עבר כבר עדיין, יש כמעט שבוע ליום כיפור, יש לכם עוד זמן לקרוא....

לפני 11 שנים•
★★★★★
•רון.א
מים שאין להם סוף

מים שאין להם סוף

מיכאל שיינפלד

ספר טוב מגלה לציבור עולם חדש עולם של בחורי ישיבות ההסדר עולם של אידיאל לימוד תורה וכל המשברים שחובים באמצע דילמת נישואים מומלץ מאוד לפעמים הספר טיפ טיפה מאוד קצת חופר אבל שווה להמשיך ולקרוא שווה לקרוא עד הסוף

לפני 14 שנים•
★★★★★
•דידי
מים שאין להם סוף

מים שאין להם סוף

מיכאל שיינפלד

בס"ד

הספר מצויין! הוא מעניין מאוד ומיועד בעיקר לאלו שסקרנים להכיר את עולם הישיבות- לדעתי גם חילונים יאהבו אותו.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•Mo
מים שאין להם סוף

מים שאין להם סוף

מיכאל שיינפלד

ספר מיוחד מאוד. תיאורי הנפש של יאיר ממש מרתקים ולפעמים גם מעוררי הזדהות (כן, כן, לא רק לתלמידי ישיבה...). תיאור הפגישות שלו עם נורית מדהים לדעתי, יחסים מיוחדים במינם עם המון יופי ועומק.
מומלץ למי שאוהב קצת פסיכולוגיה, ומחפש לא עלילה אלא עומק.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•מירב
מים שאין להם סוף

מים שאין להם סוף

מיכאל שיינפלד

קצת מצחיק שדווקא שלוש בנות הגיבו על הספר ואהבו אותו, כי אתן לא אמורות להכיר את הרקע שעליו נכתב הספר.
מלבד פה ושם תיאורים מייגעים מדי, ואולי הקצנה של הדמויות - באופן כללי הספר מתאר די במדויק את חייהם של בני הישיבות (בני"שים). נוסיף את זה לעובדה שהוא הראשון שכותב על זה (עד כמה שידוע לי לפחות) - ומבחינתי זה הספיק ל5 כוכבים.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•הראל
מים שאין להם סוף

מים שאין להם סוף

מיכאל שיינפלד

פשוט תענוג שאין לו סוף...., הקריאה בו הייתה כ"כ מהנה עבורי שהיא הכניסה אותי להתלבטות:כמה לקרוא ממנו בכל פעם שאחזתי בו, מעט או הרבה, כי כייף לי לקרוא בו אבל מנגד אני לא רוצה שהטוב הזה יסתיים.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אליזבט
מים שאין להם סוף

מים שאין להם סוף

מיכאל שיינפלד

כתיבה קולחת, זורמת ועניינית. ספר שלא מופנה רק לכאלו שעוסקים בעולמה של תורה. כל אחד יכול לקחת את הספר הזה לכיוון של העולם שלו. אני אהבתי.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•orit