זוהי איראן של תקופת מוסדק, שרצה להלאים את חברות הנפט ולעשות רפורמה אגררית ( העברת אדמות לעניים), ונכשל בגלל התנגדות הממסד הכלכלי (סוחרי הבזאר), ו.. ארה"ב ומדינות בעלות חברות נפט.
עיקר הסיפור עובר לתקופת השה פאהלווי, וגולש אל חמינאי.
מרים היא בתו של קולונל בצבא הפרסי בשתי התקופות הראשונות, היא ילדה סקרנית ומרדנית עם רצונות להיות אחות ולא להתחתן כמצוות האב. היא לומדת אנגלית וידע כללי מעלי, המשרת הנאמן, שמוביל לאהבה שאינה מקובלת בחברה הפרסית זאת למרות הפתיחות היחסית ונדיבות גדולה של האב.
בנסיבות שצריך לקרוא בספר עוברת מרים ללונדון, ושם היא מקימה משפחה עם אנגלי, אדם מתחשב ועדין.
בתה שרה מקימה גם היא בית בלונדון.
והנה באה ההפתעה, יש כנראה מנגנוני תורשה שגורמים לדור הבא להתנהג בצורה לא נאותה, עד התעללות, תוך כדי מציאת צידוק "תיאורטי".
גם כשיש חרויות אומרת מרים :"יש הרבה סוגי חרויות וכל אחת תובעת מחיר: החירות לאהוב, החירות לנדוד, החירות להשתייך. עבור כל חירות שאנו בוחרים עלינו לוותר על אחרת."..."יש חירויות שניתנות בשנאה לא פחות מאהבה."
על המעבר ללונדון אומרת מרים.." בסך הכל החלפתי עולם אחד באחר. עולם שבו עלי ללמוד מסורות והרגלים חדשים, להעמיד פנים שהדברים פשוט מתנהלים..."
ואם היא משווה את עצמה לעלי שנשאר בפרס ושילם גם הוא מחיר יקר על אהבתו : "עלי האהוב נשאר במקום ויש לו רצף עם הילדים שהוא מחנך ומלמד".
זהו שלד העלילה שמסביבה מסתובבים משפחתה של מרים לדורותיה. כל אחת שומרת נתח אחר של מסורת , דעות קדומות ואמונות תפלות.
יחד עם האוויר של הכפרים ליד משהד, או לונדון, יש לספר יחוד משלו.
בספר מובאת האגדה על גוסמרבארט, ילדה שכבר בלידתה , בא החאן ובקש אותה לאישה. האם התחפרה בגילה הרך ובקשה ממנו לחכות לכשתגדל. כשהגיעה לפרקה( בגיל 14 למנהג המדינות והתקופה, הילדה נלקחת אל החאן, אולם כדי לא ליפול לידי החאן, הופכת הילדה לאבן.
לאגדה הזאת יש גרסה פרסית בשיר "גולי סאנגאם", פרח( אשת ) האבן, שאומרת בגדול .. אני מרגישה ואתם אינכם רואים אותי. שווה לשמוע ולעקוב אחרי התרגום של השיר במקורו הפרסי .
ורסיה הפוכה נמצאת באגדה של גלתיאה שמפוסלת על ידי פיגמליון והופכת ליצור אמתי, וכמובן אין לשכוח את אשת לוט.

המילים לשיר הפרסי

פרח מאבן זה מה שאני
הושארתי כאן לבדי
הצללים הכהים
גורמים לי לחוש קור
מלבד ריקנות
כלום כאן לא צומח.



מה לך אומר מלבי העורג
השמש עלי לא מאירה
עלי לא זורחת
אין בי חום ולא צבע.



כולי כואבת נאנחת
כמו סופה שמלאה באבק
כמו רוח סהרורית במדבר
אבודה
סובבת במעגלים סביבך.



אם לא תפול עלי כגשם
ואם לא תדע מה עובר עלי
אאבד את עלי הכותרת שלי כעבור יומיים

ביצוע על ידי מורין נהדר
https://www.youtube.com/watch?v=-YfRe7dJ3fA


https://lyricstranslate.com/en/gole-sangam-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A1%D7%A0%D7%92%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%97-

https://www.youtube.com/watch?v=wT1IWeqoz-s
עיבוד נהדר
https://www.youtube.com/watch?v=AhZeuwtJYGE

שילוב מרתק בין מערב למזרח במתח השורר באופן תמידי בינהם. מעניין לראות כיצד ישנן בחירות יוצאות דופן מהנורמה והכותבת בוחרת שלא לגנות את התרבות האירנית כמו שנהוג להשמיע בסוג כאלו של ספרים- איזשהו טון חבוי של ביקורת. המסקנה שאני תמיד מגבשת מקריאת הספרים הללו הוא כי העם האיראני הוא אומלל בשל האמונה הדתית של מנהגיו. אך יש בסיפור חשיפה פחות של המאורעות הכללים שמתרחשים כרקע שקט מסביב ויותר דגש על הרוע הטמון בעברה של האם. ניכר כי העבר נקשר בהוויותו להווה- אבות אכלו בוסר- אז הפעם זה בנות אכלו בוסר.. למרות עבר זה היא שבה על עקבותיה ומראה בתיאורים מלאים את האזור הכפרי באירן שנשמע לפי תיאוריה החיים כקסום. ממליצה - קריאה מהנה.

זעפרן הוא סיפורן של שתי נשים שאשמה וסליחה נשזרות בו על רקע הנופים הפראיים, ההיסטוריה הסוערת והעושר התרבותי של איראן. סיפור מרגש וסוחף על אם ובתה.

יסמין קראותר בספרה "זעפרן" מקבילה בדמיון הסיפור שמתרחש באנגליה ואירן, לויקטוריה היסלופ בספרה "האי של סופיה" שסיפורה מתרחש אף הוא באנגליה וביוון. נחמד לאוהבי הז'אנר.

כרכומים צומחים בחצר הם עולים מתוך העפר ניצנים ירוקים
שצומחים יש מאין,ואז יום אחד מופיעים פרחים סגולים ובתוך עלי הכותרת צומח צעפרן בצהע דם.לאחר מכן קמלים והאדמה הופכת לפסולת,צצע ללשלשת התרנגולות.זה החיים זעפרן לשלשת ,זעפרן לשלשת. זה המשל . הנימשל שגם מיסורים קשים יכולים לפרוח חיים חדשים ולמלא את הנשמה.

העלילה על אמא מרים וביתה שרה.מרים כל ילדותה חיה באיראן בכפר מאזרה, כפר בקצה העולם עני ,אין בו כלום.
כשגדלה ואביה ניהיה אדם אמיד ובעל כוח והשפעה גם בפוליטיקה עברו לגור בעירה משהאר.

מרים קיבלה חינוך מאוד נוקשה יחד עם אחיותיה,אך היא מרדה,פרצה את כל המוסכמות הפרפר שבתוך נפשה רצתה לעוף מעלה מעלה....לאחר שהתאהכה בעלי פועל פשוט שעם הזמן נהפך לעוזרו של אביה ואיש בעל דעות שאדונו היתיעץ עמו יום יום,אך כמובן שפער המעמדות נשאר כפי שהיה, גירש את ביתו רחוק כמה שיותר.
מרים היגע לאנגליה מקימה מישפחה וחיה כמו צל כי נפשה
היתה תמיד עם עלי.היא אף פעם לא הרגישה שייכת לאנגליה.

שרה רואה ומרגישה שאימה לא פה ולא שם כלומר כמהלכת בחלום
ולא מבינה את אימה מה רע לה עם מישפחתה באנגליה.

לאחר אסון שקורה לשרה וכתוצאה מכך מעשיה של אימה גורם למרים לעזוב הכל ולחזור לאהובה עלי לכפר מאזרה.
עלי מלמד בבית ספר שהקים שם ומתגעגע למרים ומרגיש שהיא תחזור אליו.יחד עוד בילדות לימד אותה אנגלית ודיקלמו ביחד שירים.

שרה לא מקבלת את המצב ויוצאת בעקבות אימה כדי להכיר ולהבין את עברה של מרים.
קשה לשרה לסלוח לאימה על שהרסה את מישפחתה באנגליה.
אז כשרואה את עלי ואת אימה מבינה שמרים תמיד אהבה את עלי
ואחרי שמרים מספרת לביתה את כל עברה ועוד מספר סודות
סוף סוף היא מבינה שמרים לעולם לא תחזור לאנגליה ושתמיד עשתה מה שרצתה .....הפרפר הפרפר תמיד רצה לעוף לעבר.
קשה לשרה מאוד אך היא סולחת וחוזרת למישפחתה לאנגליה בעודה משאירה את אימה מאחור.

אני, בתור מישהי שמאוהבת בתרבות האנגלית ובבריטניה בכלל, איך שקראתי בתקציר העלילה שההתרחשות במדינה הזאת - מיד השאלתי אותו. הספר מאוד מרתק ומעניין.

בגלל שאני מכירה את התרבות הפרסית אני שמחה שנפתח לקוראים צוהר לתרבות העשירה של אירן בטרם הפכה לשלטון האייטולות. הספר כתוב בשפה עשירה, זורמת ומקסימה. שילוב הסיפור בין מערב ומזרח מרתק לא פחות.
מקסים ביותר.

כתוב יופי, זורם מהנה מרתק, נקרא בקלות שוטפת.

נחמד. ציפיתי ליותר.