הספר - ובעיקר הנושא שבו הוא עוסק, נהדרים.
המחקרים, המובאות, הציטוטים וכל מה שיש בתוך הספר הגאוני הזה פשוט מדהימים.

אבל יש אבל.

והאבל הוא - שכבר שמעתי את זה קודם.

כי נושא המחקר הזה די חדש, ואין כל כך הרבה מחקרים, והסופרים משתמשים באותם נתונים ואותם מחקרים, אז כן, יש כמה פרקים בספר שלא היו בספרים האחרים, אבל יש גם הרבה שכן.

היה לי קצת קשה לקרוא את הספר הזה. לחזור שוב ושוב על דברים שקראתי מקשה מאוד את הקריאה השוטפת. אז פשוט קראתי את הפרקים שמדברים על נושאים חדשים לגמרי, ודילגתי על הרבה פרקים שכבר טחונים אצלי בראש..


אני בטוחה שאם הייתי קוראת אותו ראשון, הוא היה מקבל 5, כי מגיע לו.


ספר נהדר.

משלוש יורד לשתיים יורד לאחד.
מה יהיה בספר הבא???

ספר ערפדים טיפוסי לחלוטין.
אולי הוא יותר מעניין משאר חברו בסוגה, אבל ממש נגעלתי מזואי בספר הזה, אז לא יכולתי לקרוא אחרי ה..קטע המזוויע ההוא. וגם אובדנה של סטיבי ריי מעציב ומייבש.

מי שאוהב, שיקרא.

אני לא אהבתי.

קודם כל. הספר הזה קצר, לא מפתיע בהתחשב בנושא, אבל הוא כן יותר בצורת ספרון מספר.

לניקלס יש פה ושם יציאות ממש טובות; התבטאות של ניקי שגורמת לך קצת לחשוב מי אתה ולאן אתה הולך.

אבל (נכון שתמיד מגיע אבל??) הספר נותן תחושה שניקלס לא ממש ידעה מה לכתוב, אולי לא הייתה בטוחה בעצמה ובמה שהיא עושה, ממש כמו מייקל והתצלומים.

הרעיון נחמד, והאהבה בין ניקי ומייקל באמת מעוררת הערצה, אבל יש הרגשה של ילדותיות משהו. של חוסר חיבור בין קטעים , ממש כמו שכתבה כאן בתאל לפניי:''שנכתב כאילו חייב היה להיכתב''.

בתכל'ס, ספר חביב לקריאת אחה''צ, אבל אם יש לכם אחד טוב יותר בהישג יד, אל תבזבזו את זמנכם.

הספר הזה הוא יותר 4 כוכבים מאשר 5;
אבל פרגנתי, בגלל שהיה לי כל כך כיף לקרוא אותו.

הספר מקסים, בין הקליל למלא, בין לבין אפילו יש כמה מתכוני לחם שנשמעים נהדר, ובכללי נחמד לקריאה נינוחה.

רק אל תשכחו לאכול כשבעים, כי כמה מהתיאורים פה קצת מציאותיים...

שוב. שוב. שוב.
הסופרים הישראלים מכים שנית, ומוכיחים את מה שכולם כבר יודעים-ספרות ישראלית היא גרועה.
(בלום, תרגיע, אני לא מדברת עליך. אתה נס.)

ספר מטומטם, מיותר וחסר תכלית לחלוטין.
אין פה מילים חכמות, משפטי מחץ או התפלספויות (לבד מהמשפט - ''את רואה אנשים עם צידניות?לא?סימן שהחיים הם לא פיקניק.'')

מי שבכל זאת מוקסם מהרעיון של רומן שהוא לא פנים אל פנים, שילך לקרוא את 'טוב נגד רוח הצפון', והמשכו - 'כל שבעת הגלים'. גם אלה לא מושלמים, אבל שמה לפחות לא כל מילה שנייה היא על מין.

חוץ מהדמיון המחשיד לסרט ''הכי דומה לאהבה'' הספר יחסית סבבה לספר שמתקיים על 24 שעות בלבד והוא בן 200 עמודים.

ספר קליל ונחמד לקיץ, קצת לא מציאותי אבל עדיין חמוד.

שווה לקרוא, אבל לא חייב. לא תפסידו כלום.


(ואל תקנו אותו לבית, הוא לא יפה עד כדי כך, הוא קצר מדיי, ויש ספרים הרבה יותר טובים שכדאי שיהיו אצלכם על המדף.)

נחמד לקרוא את ספארקס.
הוא נותן לך מין הרגשת אשליה שגם אם זה לא נראה ככה, ואתה בטוח שהכל רע, תמיד יהיה בסוף הפי-אנד.

חבל שזה לא עובד גם בחיים האמיתיים.

אני אוהבת את הספר הזה.

אינני יודעת מדוע הוא תופס אותי ככה.
אני רק יודעת שאני יכולה לקרוא אותו שוב ושוב ושוב, ושוב.

אולי הספר נראה יבשושי מעט במבט ראשון, אבל לא סתם אומרים ''אל תסתכל בקנקן''. הספר הזה נהדר!

המכתבים המשעשעים, האנקדוטות המצחיקות, הסיפורים הנוגעים ללב, ההברקות הנהדרות וסיפורו של מועדון הספרות יכבשו את לבכם לחלוטין!

אז תתעלמו מהשם הארוך של הספר, תתעלמו מהעובדה שהוא כתוב בצורת מכתבים (שיש כאלה שסולדים ממנה)

ורוצו לקנות את הספר!

(לקנות, לא להשאיל מהספרייה. ספר כזה צריך שיהיה לך בבית)

קראתי את הפרק הראשון ועצרתי.

לא יכולתי להמשיך יותר.
ולכן איני מדרגת.
הצעתי-תנסו.אחרי הפרק הראשון,אם אתם רואים שזה לא זה.תפסיקו.