קודם כל. הספר הזה קצר, לא מפתיע בהתחשב בנושא, אבל הוא כן יותר בצורת ספרון מספר.

ל<mark>ניקלס</mark> יש פה ושם יציאות ממש טובות; התבטאות של ניקי שגורמת לך קצת לחשוב מי אתה ולאן אתה הולך.

אבל (נכון שתמיד מגיע אבל??) הספר נותן תחושה ש<mark>ניקלס</mark> לא ממש ידעה מה לכתוב, אולי לא הייתה בטוחה בעצמה ובמה שהיא עושה, ממש כמו מייקל והתצלומים.

הרעיון נחמד, והאהבה בין ניקי ומייקל באמת מעוררת הערצה, אבל יש הרגשה של ילדותיו