קופסה שחורה [מהדורת 1996 - כתר]עמוס עוז0גם אני הלכתי שווי אחרי הספר הזה. ספר שכתוב ברגש, חיבבתי גם את צורת הכתיבה.ספר שכתוב מכתבים מכתבים ודרך המכתבים מתגלה עלילה שלימה. אני ממליצה בחום לקרוא את הספר. זה אחד הספרים שקראתי וחזרתי וקראתי שלוש פעמים.
אחוזת דג'אניאלון חילו0אהבתי את צורת הכתיבה.. מעין ספרות תנ"כית. האמת שלא גמרתי לקרוא אותו כי לקראת סוף הספר מאבדים עניין.. יותר קראתי אותו בגלל צורת הכתיבה (שהצחיקה אותיי לפעמים)
הערפל המתפוגגקייט מורטון17אל הספר הזה הגעתי דרך המלצה שקראתי פה (תודה, שוקולדה!) והסתקרנתי. הסיפור מסופר מנקודת מבטה של משרתת לשעבר באחוזה, שהגיעה לגיל 98 המופלג, וזיכרונותיה מתחילת המאה ה - 20 מהווים את סיפור העלילה. מה שבולט בספר הזה הוא סיפורי נשים. המספרת היא משרתת בת משרתת, שנולדה בסוד (ובחטא...) והשתלבה כילדה בת 14 בחיי המשרתים של האחוזה. בעלילה שתי אחיות בנות אצולה, שמתמודדות כל אחת בדרכה עם החיים להם נועדה (ולפחות בספר הזה לא נראה שלהיות בת אצולה הבטיח חיים מספקים יותר מלהיות משרתת, אם כי ברור שתמיד עדיף להיות עשיר וצעיר מזקן עני...) והמון סודות שנשמרים בקנאות כי אם אין סודות - אין חיים...יחסי קירבה נוצרים בין משרתת וגבירתה, אך לא בין אמהות לבנותיהן. המערכת החברתית מתוארת נפלא (ומפורט) בספר: המצב בו אנשים יודעים את מקומם החברתי, ברור להם שהם נועדו לשרת אנשים אחרים, ברור להם שהם נחותים מאנשים אחרים, פיסגת שאיפתם - להיות "משרת ראשי" או "משרתת אישית". תוכניות אישיות - להתחתן, ללדת ילדים או סתם להתפטר מגונות על ידי סביבתם, ולעניים אין שום רשת ביטחון: לא קיצבה, לא פנסיה, ואפילו לא מי שיבטיח פחם לחימום בחורף המקפיא. זה ספר מהנה לקריאה: העולם דרך עיני המשרתת אמין ומעניין, הסיפורים מרתקים, והעולם הישן שהתקיים פעם, לפני שהמלחמה הגדולה הרסה את יסודותיו והותירה אותו טרף למלחמה נוראה עוד יותר. מי שאוהב, כמוני, סיפורים - יהנה. *
הערפל המתפוגגקייט מורטון13אז גם אני הגעתי לספר הזה בעקבות המלצה פה בסימניה ולא התאכזבתי. אז תודה yaelhar וקדימה, מי הבא בתור בשרשרת שפתחנו פה? מדובר בסיפור חייה של משרתת אחת ,גרייס, אבל היא כל כך הרבה יותר ממשרתת... עבורנו - היא העיניים והאזניים לסיפור מסתורי שהתרחש בשנת 1924 שבעצם מעולם לא סופר. עבור הדמויות בספר – היא כנראה הדבר הכי טוב שקרה להם. צריך לדעת איך לשלב בין זמנים שונים (הווה ועבר) בספר. הרבה ספרים נכשלו בכך לדעתי ,עיין ערך "אות מאבשלום" ו"המפתח של שרה" בהם רק תקופה אחת מעניינת והשניה היא טרחנית ומיותרת. כאן זה לא המצב וזה כנראה בגלל שהספר מספר את אותו סיפור של אותו אדם רק בתקופתו שונות בחייו ולא קופץ בין גיבורים שונים. הסופרת משאירה לנו בכל פרק איזו קריצה לעתיד לבוא. מוסיפה עוד אלמנט של מיסתורין לתעלומה הגדולה ועל הדרך בונה עוד המון סודות קטנים שנחשפים מולנו לאט לאט. דרך עינה של גרייס אנו למדים על כל התקופה הזאת בה שימשה כמשרתת של משפחה אצילית אחת. משפחה שלומדת על בשרה הרבה כאב ובעיקר מהווה את הבסיס לסוד הכי גדול שגרייס שומרת כל חייה. נכון, לפעמים זה היה יותר מידי. התעלומה נבנית ונבנית כמו רכבת הרים שעולה ועולה ועולה…ואתה לא רואה את השיא מגיע. היו קטעים שאמרתי לעצמי: "יאללה, זה לא נמרח קצת? עברתי 200 עמודים ואני עוד לא קרובה להבין מה בדיוק קורה שם" אבל אז עניתי לעצמי (פיצול אישיות קטן, אני מודה) שאני לא ממהרת לשום מקום, הסיפור כתוב נורא יפה והתקופה כל כך מיוחדת. צללתי בהתמסרות מוחלטת לתחילת המאה ה-20 - עולם של משרתים, אדונים, נשפים, שמלות, סודות, בגידה, אהבה ו...מלחמה אחת נוראית. סמכתי (ובצדק) על הסופרת שתוציא אותי מהמסע בשלום. אני לא חסידה גדולה של להפוך ספרים לסרטים אבל זה ללא ספק אחד המועמדים הבטוחים לסרט מוצלח (יחד עם "פרש הברונזה"). צריך להתייחס לספר בדיוק כפי שהוא מתיימר להיות – רומן תקופתי אפוף מיסתורין. הכתיבה המעולה והעלילה המסקרנת כבר יעשו את שלהם וההנאה מובטחת!
הערפל המתפוגגקייט מורטון9מעטים הספרים שאני מסיימת בדמעות של ממש. אינני יודעת מה מצער אותי יותר - הסוף העצוב, הנוגע ללב, של סיפור אהבה טראגי ואחיות כואבות ואשמה שהיא רגש מוכר, או הידיעה שעליי להיפרד מגרייס ומהאנה ומרובי, שסבבו את ימיי בשבוע האחרון. הספר מופלא. כתוב בצורה שלא מאפשרת להניחו מהיד, בקולה של גרייס שמגלה כל פעם עוד רמז ועוד סוד ועוד טפח מהסיפור, שמשתרע על פני מאה שנים משמעותיות בהיסטוריה. מאחלת לעצמי להיתקל בעוד הרבה ספרים כאלה בעתיד.
הערפל המתפוגגקייט מורטון5ספר מקסים. ישאר בליבי עוד המון זמן. קצת כבד בהתחלה, אחרי בערך מאתיים עמודים כבר אי אפשר לעזוב את הספר. הסוד הגדול שחשבתי שעליו מדובר, אביה של המספרת, התברר כרק אחד מיני סודות רבים ולא הוא הסוד הטרגי. בסופו של דבר הספר לא יוצא לי מהמחשבות כבר הרבה ימים והוא פשוט חוויה.
הערפל המתפוגגקייט מורטון4הביקורות כאן אמרו הכל אבל לא אמרו כלום. מילים רק יורידו מערכו של הסיפור! ההבדל בין כל ספר לבין ה"ספר" הוא בידיעה- בכל ספר- אתה יודע או לפחות יכול לנחש מה מצפה לך (ובדרך כלל אתה גם צודק). בה"ספר" אתה חושב שאתה יודע- אבל אין לך מושג!
הערפל המתפוגגקייט מורטון4הסיפור בבסיסו של הספר, סיפור טוב, חבל רק שהוא עטוף בכל כך הרבה "ערפל שלא ממש מתפוגג"...הכוונה שהעלילה מתמוססת בהרבה דברים טפלים ומשעממים. בסיפור שני ממדי זמן - האחד ההווה - משעמם למדי. השני העבר - בו מתרחש הסיפור האמיתי. הדמויות די שטוחות. חסרים פרטים. ספר ארוך ודי מייגע, שהיה לו פוטנציאל להיות ספר טוב.
הערפל המתפוגגקייט מורטון3התחלתי לקרוא את הספר בעקבות המלצות כאן באתר. לאמיתו של דבר בתחילה הספר לא ממש סחף אותי והמעבר בין העבר המעניין להווה הנוסטלגי קצת עיצבן, אך בהמשך כבר לא יכולתי לעזוב את הספר ודמות ההווה של המשרתת המספרת את הסיפור נכנסה ללבי. מעבר לסיפור המרתק והעצוב אותו היא מספרת ממרומי שנותיה, יש כאן מעין חדירה לראשה של אשה קשישה מאוד החוזרת אל חייה בעבר, ומודעת למצבה כיום, בו אינה מתפקדת כבעבר ותלויה בחסדי אחרים, היודעת שקיצה מתקרב, ורוצה, בטרם פרידתה מהעולם, להספיק לספר את הסיפור האמיתי בטרם מותה, אך גם חוששת מכך. ספר יפה, מרתק ועצוב, משאיר פתח למחשבה ובהחלט מומלץ.
הערפל המתפוגגקייט מורטון3רומן טוב עם נוסטלגיה של המספרת הסיפור קשישה חביבה שעבדה כמשרתת באחוזת ריוורטון במאה הקודמת יש בספר הזה הכל מתח,אהבה,ומיסתורין....
הערפל המתפוגגקייט מורטון3ספר מקסים, על תקופת חיים בשנות ה-20 של המאה הקודמת באנגליה בה חיו בגינונים אחרים, אם בעלי אחוזה או משרתים, עשירים או בני מעמד הפועלים. נכתב בלשון נקיה ויפה, בלי תיאורים ארוכים ומייגעים. מומלץ ובמיוחד לתקופת החורף.