קראתי את הספר לפני המון המון זמן, אך הוא זכור לי כספר טוב. בתור מי שמכירה את החברה הדתית על גווניה השונים, הדילמה הזו שבין שידוך לבין רומנטיקה היא חדה כתער, היא זאת שמסובבת את העולם הדתי ואת המלחמה (הלא כ"כ מוכרת לחילונים) בין חרדים לדתיים לאומיים. כמויות הקנאות בין זרמים אלה הרבה יותר עמוקות מאשר בין חרדים לחילונים וגם בין דתיים לאומיים לחילונים.
ההבדל העיקרי בתחום זה הוא שאצל החרדים אין שאלה כזו של כן "ליגות" או לא "ליגות" זה ברור שזה קיים. לדוגמה: חוזר בתשובה זה סוג ב'. אפשר להיעלב אבל אפשר גם להסתכל על ההיגיון. זה לא מופרך לחשוב שלחוזר בתשובה יהיו יותר פיתויים, ונכון - אין לאף אחד זכות להניח שיתפתה על סמך זה שהוא חוזר בתשובה, בלי לבחון את הרקע שלו שלפעמים "נקי" יותר מחרדי מבית - אבל גם אפשר להבין את מי שבוחר שלא לבדוק אם החילוני לשעבר יתפתה או לא. אפשר להבין את מי שמראש יילך על חרדי מבית. בדיוק באותה מידה שאפשר להבין חילוני שמתחתן עם הבחורה שמוצאת בעיניו חיצונית ולא פנימית, זאת שהיא מעל הליגה שלו, כי יש יותר סיכוי שיהיה מרוצה ממה שהוא רואה...
אצל החרדים - ומי שראה את הסדרה מרחק נגיעה אז זה ממוחש שם טוב - הרומן של רוחל'ה החרדית עם זוריק העולה החדש מרוסיה לא כאן כדי להישאר (מה שבאמת קרה בין השחקנים במציאות. הנרי דוד ששיחק את זוריק אמר לפני מספר שנים בראיון שזו הייתה הפעם האחרונה שבה התאהב...)
לעומת זו אצל הדתיים לאומיים יש את המשחק הזה של השתלבות בחברה, הרבה פחות ברור האם האינטראקציה עם חילונים ועם תכנים חילוניים היא מבורכת או לא.
אצל החרדיים לא תמיד תשמעו משהו חוץ ממוזיקה חרדית ומקסימום חרדית מודרנית.
אצל הדתיים לאומיים ובעיקר החרדלי"ם יש נטייה "לגייר" שירים. זה די משעשע חוץ ממתי שהם מתנערים מהקרדיט ליוצריהם החילוניים או אפילו... הגויים (ה' ישמור!).
וכך גם בענייני הרומנטיקה. שבט מעורב בנים בנות או נפרד? בני עקיבא או אריאל?
לבנות מותר לשיר לפני קהל מעורב? מותר להתחפש למין הנגדי?
כל דבר הוא שאלה, והמגוון הוא הרבה יותר גדול וכך גם האפשרות לטעויות.

אבל מה קורה כשהשידוך החרדי לא מתבצע מסיבות של היגיון, אלא כדי לממש איזה חלום או התחייבות של אחד ההורים, בלי קשר לרצון הנערה?
הרי בתוך מערכת שכל כך מקובל בה ללכת לפי השכל ולא להקשיב לרגש, האם מישהו לא יכול בעצם לחשוב לנצל זאת כדי לתמרן אנשים, ואפילו את בתו?
שכל חטאה הוא ההקשבה לאביה???

הספר כמובן מתכתב עם סיפור בת יפתח התנכ"י, הנערה אשר יצאה בתופים ובמחולות, שהפגינה שמחה בפומבי - היא זו שנגזר עליה לא להתחתן לעולם ולא ללדת ילדים.
האבות יאכלו בוסר ושיני בנות תקהינה?

ואיך מונעים את כל הדבר הזה...
איך מונעים את ההשלכה של נדרים והתחייבויות על בנאדם אחר שכל חטאו הוא שיש לכם אותם גנים?
בקיצור ספר שמעורר הרבה שאלות על החברה החרדית, ובעיקר המיוחסת.
אצל עניים זה לא באמת משנה, הבית פתוח (אין מה לגנוב), ואולי לפעמים מרבה נכסים מרבה דאגה.

עוד ספר שהיה לי לא קל לדרג:
מצד אחד - נהניתי מקריאת הספר ואהבתי מאוד את הדמות של בת שבע: אשה צעירה מלאת חיים שנשארת נאמנה גם לעצמה כאדם וגם לדבקות שלה במצוות היהדות, והעלילה עצמה מרתקת.

מהצד השני - אדם שאינו מכיר את העולם החרדי מקרוב יכול בטעות לחשוב שמדובר בתרחיש שעשוי לקרות, ושמה שבת שבע חוותה בנישואיה זה חלק נדרש בחייה של אשה חרדית.
השילוב של אגדת החור בסדין בעלילה מאכזבת ממש: למי שלא יודע, לא קיים דבר כזה, מדובר באגדה אורבנית שנוצרה ככל הנראה בעקבות חילונים שראו ציצית תלויה על החבל. זה לא קיים ולא מקובל, גם אצל חרדים סקס מתבצע בעירום מלא, ור"ל מותר להם להנות ממנו (ואף רצוי).
רובן המוחלט של הנשים החרדיות לא נוהגות לגלח את הראש מתחת לפאה, יש מגזרים קיצוניים אצלם זה קיים (סאטמר, תולדות אהרון) אבל הגיבורות של נעמי רגן לא שייכות למגזרים האלו, והנשים נוהגות לטפח את השיער בשביל להיות יפות עבור הבעלים שלהם.
הבעל של בת שבע היה אדם קשה ואלים, וההימלטות שלה ממנו מזכירה לי נשים שבורחות למקלטים לנשים מוכות - היא נאלצה לעשות מעשה אחר, אבל מדובר בתרחיש חריג ובהתנהגות לא מקובלת בכל מגזר.
גם במגזר החרדי יש גירושים, אמנם הם נדירים יותר, אבל במקרים של בעל שמפגין אלימות אשה לגמרי יכולה לקום וללכת.

אהבתי את הסוף, כשבת שבע "חוזרת לחיים" כדי שתוכל לקבל גט ולהתחתן עם בחיר לבה, בת שבע למעשה מוכיחה שאפשר להיות יהודי מאמין ולשמור מצוות ולהמשיך להיות נאמן לעצמך, גם אם יש מי שטוענים שהדרך שלך היא לא הדרך הנכונה.

מגוחך בכמויות הסטריאוטיפים,הרמיזות המיניות המעוותות והדחף של הסופרת לגנות את הציבור החרדי בכל מילה ומילה בספר. ומכיון שרבות נאמר על הסופרת הזו ועל ספריה המגמתיים במיוחד...יבדוק מי שירצה.
מעבר לזה עלילה זולה,בנאלית,רדודה ומתיימרת לשווא.
כישלון של ספר.מודה שלא טרחתי להגיע לסיומו.

בת יפתח הוא סיפורה המרגש והנוגע ללב של נערה חרדיה מבית אמיד. הוריה מפנקים אותה ונותנים לה הכל ובבוא העת היא מתחתנת עם חרדי ועוברת לגור בירושלים.
שם היא נקלעת לחברה קשה וחונקת, מבקרת ומשפילה וכל כך שונה מכל דרך אחרת שבה התייחסו אליה לפני זה.
בעלה מתגלה כאדם רע ואכזרי ואביה מסיבות משפחתיות מסרב להאמין לה ולסייע לה. וכך היא נמצאת במשבר הנורא לגמרי לבדה. רק אמונתה ותחביב הצילום שלה עוזרים לה ומצילים אותה. היא נקלעת מהרפתקאה אחת לשניה והספר מאוד מותח.
הספר מעניין ביותר ומאוד מומלץ אך יש להבין שלא כל החברה החרדית מתנהגת כמו שמתוארת חלק מהחברה בספר.
יש מקרים כאלו אך לא הרבה ואין לשפוט על פי הספר חברה שלמה שמשתדלת לעמוד בביקורות החיצוניות הבילתי פוסקות עליה. לדעתי הספר מומלץ ביותר!
הוא נותן תחושת הזדהות עם הדמות הראשית, מותח, מעניין וכתוב בצורה קולחת ומרתקת!

לפני שלושה שבועות קניתי אותו מחנות יד שניה לפי בקורות ספרים בסמניה האמת לא עלה על הצפיות שלי כל הכפיה הדתית זה קשה לעקול כל נושאי הכפיה הדתית אותי זה מקומם בכל דת אשר תהיה.כמו כן אולי הספר תפס אותי בתקופא נורא קשה לכן הנחתי אותו ובטוח אחזור אליו על מנת לדעת מה קרא בסוף לבת יפתח.

כל התכניות והשאיפות שהיו לה בחיים נעצרו ברגע אחד, כדי שתלך בדרך שאביה הכתיב לה- להינשא לתלמיד ישיבה חכם וידוע מירושלים- וכל זה כדי למלא נדר שנדר. כמה שניסתה להשלים עם גורלה לא עזר לה ולא רמז לה על ההתמודדות הקשה וההחלטות הגורליות שתצטרך לעשות כדי להישאר בחיים - היא ובנה הקטן.
מראה על ההבדל המשמעותי בין חיי הקהילה הדתית בחו"ל לזו שבארץ- ואיך שניסיון לשמור הכל במשפחה(גם אלימות, התעללות והשפלה) עולה כמעט בחייה של הגיבורה.

הספר מראה איך הגיבורה הראשית מתמודדת לבד עם הגורל שנגזר עליה, וכיצד היא תופסת את עצמה בידיים ומחליטה לשים לזה סוף.
מומלץ מאוד!

אני חושבת שנעמי רגן היא סופרת גדולה אבל משום מה היא נוטה להשמיץ את החברה החרדית מידי בגלוי, ובאופן מגוחך אפילו.
מעניין אותי אם היא עושה זאת מהיכרות אישית או סתם השערות.

בכל אופן הספר "בת יפתח" הוא ספר ממש טוב.
בחורה חרדית אמריקאית שנקלעה לנישואים קשים שלא ברצונה.
היא מנסה למצוא לעצמה את הדרך אל החופש בלי לפגוע ביקרים לה- הוריה ובנה הקטן,
בדרכה היא נתקלת בקשיים,עד לסוף המפתיע בו היא מוצאת את האיזון בין הדת להגשמת חלומותיה.

ספר מצויין העוסק בעולם החרדי,היחסים בין גברים ונשים הפער בגישה לדת בין בחורה חרדית בארץ לכזו שבאה מהעולם החרדי בארה"ב.המציאות טופחת על פניה של בחורה המתחתנת עם יהודי חרדי וממאנת ללהסתגל לחיים הסגורים והתנאים הקשוחים הנדרשים ממנה בחברה חרדית ישראלית.
נעמי רגן באחד מספריה הרבים העוסקים בנושא,מסיטה וילון וחושפת את המתרחש בלב ליבה של חברה סגורה זו.
מומלץ מאד

נהניתי מהקריאה ומהביקורת החדה כלפי החברה החרדית, שבאה מצד אשה דתיה מתונה. גם המסר הפמיניסטי במקום.
העלילה קצת 'טלנובלה' מנגנת על הרגשות עם רשע מרושע וקורבן תמים.
קפיצת הדרך שעושה בת שבע באמצע העלילה נראתה לי קצת לא טבעית עבור נערה דתיה מסורתית.
לא אהבתי את תיאורה של הסופרת את החברה החילונית כדקדנטית וריקנית.