הסיפור הוא סיפורה האמיתי של אמת נודדת, שפחה שנולדה ב-1797, במדינת ניו יורק. גם הוריה היו כמובן עבדים, אם כי לא שפלה רוחם למרות שילדיהם נמכרו בילדותם הצעירה אף הם לעבדים. האב, ג'יימס בומפריי, ידע תמיד מה קורה עם שאר ילדיו בין אם רחוקים או קרובים הם. האם, מאו מאו בט, הטיפה תמיד לילדיה להיות ישרים ולעבוד קשה.

אמת נודדת היא איזבלה, לימים בל, ובימים מאוחרים יותר אמת נודדת, שם אותו העניקה לעצמה. את השם בל העניק לה אדונה, שרצה שם קצר כשרצה לקרוא לה ולא לטרוח על איזבלה.

איזבלה נמכרה לעבדות בגיל 10 לאחד ג'ון נילי, שהותיר בגופה ובנפשה צלקות עמוקות. זה היה לבן שסרב לדבר עמה בהולנדית שפת אמה, התעקש על אנגלית שלא היתה שגורה כלל על פיה, טרח על מבושיו לעיניה והתעלל בה ככל שהתאפשר לו והתאפשר לו רבות. מאוחר יותר נמכרה לאחד דומונט, שיחסו אליה היה טוב בהרבה, מה שאי אפשר לומר על אשתו. לא סיפור העבדות אצל אדון זה או אחר הוא סיפור הספר הזה, אלא הסיפור על אחת, שלמרות שלא כתבה וקראה, יכולת ההבעה שלה היתה יוצאת דופן, האינטליגנציה הטבועה בה גרמה לה להבין עד כמה העבדות משחיתה דווקא את הלבנים ובהגיע זמנה בנקודת התפר שבה בוטלה העבדות, היא בחרה להסתלק שנה מוקדם מהזמן שממילא היתה חופשיה בו. זה גרם לה להיות חופשיה, אולם ילדיה נותרו מאחור.

אמת מתה בגיל 86, בשיבה טובה. השיבה היתה טובה, אולם חייה לא קלים. היא אמנם שירתה אנשים אלה ואחרים, תמיד כאלה שנהגו בה היטב ותמיד שילמו. היא לא ויתרה לרגע על רוחה החופשיה, ידעה שהיא יודעת לכבוש לב אנשים בנאום ובעיקר בשירה, לא פחדה לרגע לעמוד מול כל קהל, בין אם עוין ובטח לא אם היה ידידותי והיה זקוק למנהיג/ה.

בשלב מסוים הפך שמה מאיז(בל)ה לאמת נודדת, כשהבינה שאת האמת בדבר העבדות והשחתת המידות שיש בעבדות יש להביא בפני שחורים, לבנים, צפונים מתעבי עבדות, דרומים שוחרי עבדות, וכמובן אנשי ממשל וקונגרס ואף הנשיא לינקולן עצמו, איתו לא הספיקה לשוחח די בטרם ירד מבימת ההיסטוריה.

ומה עם הספר מבחינה ספרותית? הספר כתוב היטב ומתורגם כיאות. המתח נשמר לכל אורכו, השפה גבוהה והוא שובה לב. תמונה ראויה ביותר מצטיירת לפני מי שעובדות העבדות אינן שגורות על לוח לבו. ז'קלין שיהאן היטיבה ליצור סיפור דמיוני סביב דמותה האמתית של אמת נודדת ואנו הקוראים יוצאים נשכרים מכך ללא שום ספק.

איך אפשר לתאר רומן מרתק, חשוב ונפלא כל כך?
דמיינו עולם בו ילדכם נלקחים מכם ביום בהיר אחד.
נמכרים כאחרון הסחורות בשוק למרבה במחיר.
נמכרים יחד עם עדר כבשים או עיזים ונלקחים הרחק מכם.
אינכם שומעים עליהם שוב.
עולם בו ניטלת מכם החירות לבחור אפילו את שמכם.
הנכם אלא מטבע עובר לסוחר, סוסי עבודה.
כל עוד אתם מניבים עמל אתם משעובדים לעבודה ללא לאות, למכות, השפלה, הרעבה, ניצול מיני.
ובהילקח מכם כוחכם והגיע עת זקנתכם אתם מושלכים ככלי אין חפץ בו עוד.
מתים בגסיסה איטית, מבדידות ורעב. נמקים בעודכם בחיים.

המיוחד בספרה של זיקלין שיהאן "אמת" שהוא רומן חצי ביוגרפי, חצי בדיוני
כתוב בשפה מיוחדת, ציורית מלאת רגש והבעה.
ומתאר את חייה של איזבלה, בת למשפחת עבדים שידעה סבל רב.
עברה בין אדונים אכזריים יותר ופחות.
ידעה חיים ומוות ועוד חיים.
חוותה ניתוקים אכזריים מאחיה, מהוריה ומילדיה.
אך למרות כל הקושי לא איבדה את רוחה האיתנה ונלחמה למען חירותה וחירות אחרים.

הספר נקרא אמת כי באיזה שלב בחייה שינתה איזבלה את שמה לשם " אמת נודדת" והפיצה את משנתה ברחבי ארה"ב.
הספר חושף גם בפנינו אמת מחליאה ואכזרית.
בספר מגלה איזבלה את האמת על העולם, על עצמה, על הבריות ועל מהותה של הנפש האנושית.

זה סיפור על אכזריות שלא יודעת גבול.
על קיום חיי הרוח והגוף גם בתנאי מחסור מהגרועים ביותר.
סיפור על מלחמתה של הרוח האנושית לשרוד.
על המאבק בין הטוב והרע.
סיפור אנושי, היסטורי כואב ומרתק.

כמה מביטויים בספר על הסתכלות האדון הלבן על עבדיו:
" אל תנסי ללמד אותה דברים שהיא לא מסוגלת ללמוד.
נפשות הצבעונים נשארות לעד כשל ילדים."
" האדון צ'רלס קיבל את משפחתי בירושה כשהייתי תינוקת .."

על מכירתה לעבדות בהיותה בת תשע:
" שמלתי הוסרה מעל ראשי במשיכה מהירה. מתחת הייתי עירומה. שמעתי את נשימתה של מאו מאו נעתקת.
עמדתי בעוד החרקים הטורדנים מנסים להיכנס לעיניי...." היא לא מסומנת" אמר קול זעוף מהקהל.
מה שבטוח, הרדנברג לא ידע לטפל בצבעונים שלו, אמר אחר."


על תנאי חייהם בבתי הלבנים:
" פיטר ואני ישנו על שק ממולא בחציר, כמו בומפריי ומאו מאו. החיים במרתף קלים ביותר לצפרדעים אשר משגשגות בבוץ
וברקבובית. היו פעמים שיכלנו לשכן אצלנו דגים. אם ירד גשם כששכבנו לישון ידענו פיטר ואני לבטח שבטרם יעלה הבוקר יחלחלו המים ויגיעו אלינו."

על הנתק מילדיה:
" שאלו כל אם מה היה הדבר הקשה ביותר בחייה, ולא יהיה זה שהתהלכה רעבה או הוכתה או איבדה את אהבת חייה, אף כי באותו זמן היו אלה כאבים איומים בלבה. לא, הדבר שכל אם תאמר לכם הוא מותו של ילד, היינו הך אם בן שלוש היה או בן שלושים."

לקריאה נוספת על הדמות האמתית שהיוותה השראה לסיפור זה ראו :
https://he.wikipedia.org/wiki/סוג%27ורנר_טרות%27
https://en.wikipedia.org/wiki/Sojourner_Truth

מקצת מהנאמר עליה שם:
סוג'ורנר טרות' (באנגלית: Sojourner Truth; ‏1797-‏1883) הייתה אחת הנשים הפעילות הידועות והחשובות ביותר בארצות הברית במאה ה-19. היא נולדה בשם איזבלה בומפרי, ובגיל 46 לאחר שחוותה לדבריה התגלות אלוהית, שינתה את שמה לסוג'ורנר טרות'. בנאומיה היא נאבקה למען זכויות לעבדים משוחררים ולמען זכויות נשים. חכמתה ושנינותה, נאומיה ששילבו שירה עוצמתית, המראה המרשים שלה - גובהה היה 1.80 מ', וקולה הנמוך - הפכו אותה לאגדה, ומיתוס של אישה שחורה וחזקה. כנגד כל הסיכויים: היותה אישה שחורה בחברה לבנה, היותה אישה בחברה פטריארכלית, עונייה, מעמדה הנמוך ואי ידיעתה קרוא וכתוב, הצליחה טרות' להפוך לפעילה חשובה במאבק למען זכויות אדם ונשים, ללוחמת חופש ולמטיפה דתית ידועה. היא הונצחה בשמו של רובר קטן ששימש במשימת הגשושית מארס פאת'פיינדר במאדים בשנת 1997.

לסופרת המופלאה שכתבה את הספר על אמת יש עוד מספר ספרים באנגלית:
Tiger in the House
http://www.jacquelinesheehan.com/the_center_of_the_world2016128529.htm

לסיכום: מומלץ ביותר.

הספר"אמת" כשמו כן הוא. סיפור כה אמיתי כאילו מדובר בביוגרפיה של הסופרת, שכן הוא כתוב בגוף ראשון בסגנון קולח ונדמה כאילו הסופרת מספרת על עצמה. הנושא המרכזי הוא עבדות והסופרת מתארת אותה בכל כיעורה ואכזריותה בלי לייפות דבר. ילדים נותקו מהוריהם בהיותם צעירים בשנים והיוו נכס לבעליהם .הסופרת מגוללת בפנינו את מסכת חייה האומללים של ילדה בת תשע שנחטפה מהוריה לעבדות יחד עם עדר צאן תמורת 100 דולר ,בתקופה שלכושים לא היה כול ערך אנושי . ההתייחסות אליהם הייתה כאל חפץ שמוכרים או קונים מיד ליד ומעבירים ממעביד למעביד וממקום למקום. החיים מבחינתם של הכושים היו כמעט בלתי אפשריים. אמת, היא נערה בעלת תעוזה , אומץ ואמונה באל הצליחה לאחר שנות סבל רבות להימלט ממעבידיה כשהיא כבר אם לילדים ומתפרסמת בזכות נאומיה שנקלטו בהערצה באוזני מאזיניה . קשה להאמין שהייתה תקופה שבה "טבעי" היה שלבנים "אדוני העולם" ישלטו בצבעונים שנחשבו כבהמות עבודה לכל דבר ועניין. זהו ספר קשה ומרתק כאחד. אני ממליצה לכולם לקרא אותו כדי לקבל יותר ממושג על ימים אפלים בתולדות האנושות.

אמת / ז`קלין שיהאן
הוצאת אג`נדה
301 עמודים


פחדתי פחד מוות מהספר הזה והוא היה אצלי על המדף כחודש עד שאזרתי אומץ לקרוא אותו. כשאני יודעת שספר הוא על נושא קשה - אני מראש נרתעת.
מאיפה בכלל מתחילים לכתוב סקירה על הספר הזה??
זה בדיוק מסוג הספרים שגורמים לי להרגיש שגדלתי בבועה מפנקת, בבית נורמטיבי עם שני הורים, אח וכלב והצרות הכי גדולות שלי נראות כאין ואפס לעומת מה שעברה איזבלה.
מדובר בספר מטלטל וקשה על תקופה חשוכה בתולדות ארצות הברית של אמריקה - תקופת העבדות.
זה הספר הראשון שאני קוראת על התקופה ולמדתי ממנו הרבה, כי הוא טומן בחובו הרבה נקודות ציון חשובות ביציאה לחירות של האנשים האלה, שלא עשו רע לאף אחד מלבד היותם שחורים. שונים.

הסיפור הוא כאמור על איזבלה. בת למשפחת עבדים בניו יורק של המאה ה-19. היא גרה עם הוריה אצל משפחה עד שהיא מועמדת למכירה פומבית יחד עם אחיה, פיטר. הם נמכרים למשפחות שונות ואיזבלה מוצאת את עצמה נודדת בין משפחות כאשר הסיבה למכירתה בכל פעם היא פשוט - כדי לקבל עוד כסף.
על מנת להבין כמה זה קשה - במכירה הראשונה היא נמכרת בעבור 100 דולרים, כשגם עדר כבשים נכנס באותו המחיר...
היו משפחות שהתייחסו אליה בצורה מחפירה, היו כאלה שבהן המחייה שלה הייתה סבירה אבל בכולם הייתה שפחה ולא הרבה יותר מזה.
כקוראים, אנו גדלים איתה ועוברים תחנות חשובות בחייה הקשים, אובדן אנשים יקרים, לידת ילדיה ומאבק בלתי פוסק נגד הגורל הקשה שהוא מנת חלקה היומיומית.
מדהים איך אליזבת מצליחה לאורך שנים כה ארוכות להיות כל כך נאיבית, למרות כל האסונות שפוקדים אותה. לבסוף, מגיעה ההתפכחות.
אפשר להגיד שהחצי הראשון של הספר מתייחס בעיקר לחייה כילדה-שפחה והמעברים בין האדונים השונים. החצי השני הוא על תקופת השחרור שלה. בגיל 29. שנה לפני יציאתה החוקית לחירות היא מחליטה לעזוב, יחד עם ילדתה הקטנה ביותר (בשלב הזה יש לה כבר ארבעה, שאותם היא משאירה מאחור כפי שהחוק קבע) ולצעוד לעבר החופש המיוחל.

אין הפתעות גדולות בספר, שכן כבר מהכריכה האחורית אנחנו מבינים לאן כל זה הולך, יחד עם זאת הספר נקרא בנשימה עצורה (ומזועזעת).
על העטיפה כתוב שחלק מהסיפור מבוסס על סיפור אמיתי ואני אומרת לכם שגם אם רק שמינית ממנו נכון - עדיין מגיעות לאישה הזו מחיאות כפיים סוערות, כאלה שגם עומדים בהן.
הכתיבה קולחת, הספר בהחלט נקרא בנשימה עצורה, ומתאר טוב את הלכות חייהם של העבדים, השפה שלהם והמנהגים שלהם.
לטעמי זה ספר לא קל לקריאה אך יחד עם זאת חשוב מאוד. הוא לימד אותי דברים רבים שלא ידעתי על אותה תקופה ובאיזשהו מקום (בפן האישי יותר) גרם להכל לקבל פרופורציות. ופרופורציות עדיין לא הזיקו לאף אחד.
מומלץ.

דירוג הקואלית:
ארבע קואלות מתוך חמש

פינת העטיפה:
האמת שאין כאן משמעות כל כך לעטיפה כי לכל הספרים בהוצאת אג`נדה יש כריכות דומות, מעוטרות בצורות גרפיות כאלה ואחרות. יכול להיות שזה המקום לשאול האם זה עושה טוב לספר? עצם זה שהוא הופך להיות חסר ייחוד מבחינת העטיפה, והופך ל"חלק מסדרה" של ספרים, למרות שאין בינהם שום קשר.
נקודה למחשבה.

ציטוטים:

"הענקת שם היא הענקת משמעות וחיים. נטילת שמו של אדם כמו כביקוע גופו והשארת הדם להתנקז החוצה. עד מהרה לא נותרים בו חיים."

"היות שהייתי כחושה כמקל, הייתי כמו חדר ובו רק כיסא אחד ושולחן. כשהריתי היו פתאום בחדרי ארבעה כיסאות ומזנון."

"אני תמיד זוכרת את הפעם הראשונה של דבר חדש, ולהנקה הראשונה הייתה תחושה כביכול להקת פרפרים נחתה על חזי וכולם תופסים ומושכים זעירות".

"נכון מה שאומרים; אנו זוכרים בעיקר את הזמנים הקשים ואת הפעמים הראשונות. רוב החיים הרגילים חולפים - עוברים כאילו אנו ישנים."

ציטוטים נוספים בבלוג.

מעניין וחשוב לקרוא אותו