אם יש ספר, שאיתו צריך מכונת הנשמה או בלוני אויר, בזמן הקריאה, זה שאטר איילנד.
מתחילת הקריאה, זה כאילו שהעלילה לופתת אתכם מהגרון, אתם לא יכולים להפסיק לקרוא גם אם תרצו, הדמויות בולעות אתכם פנימה, אתם ממש שם. איתם.
טירוף מוחלט, מירוץ ללא מעצורים, חסר פשרות, ההרגשה שאתם רוצים לעזור לדמויות ולהזהיר אותם, וקורים כל מני דברים הזויים ואתם אומרים לדמות :" לאאא!!! אל תקשיב להם!! אתה לא מבין מה הם עושים ??"
מותחן פסיכולוגי-בלשי, זה ממש כמו לעלות על רכבת שדים, עם שדים אמיתיים !!!!
התפניות החדות, מטלטלות אתכם ברמות שמעבר לקריאה, אתם כבר מתחילים להציץ מעבר לכתף ושואלים את עצמכם, רגע, זה אמיתי כל זה ????
במהלך הקריאה התחלתי לחשוב על עניינים ברומו של עולם, למרות שהספר לא נותן לכם זמן להרהר, כל רגע קורה משהו. מלא בדילמות אסיר. מלא בשאלות מוסריות.
אתם מתחילים לחשוב על שטיפות מוח, וממש לפחד מהם.
אתם מתחילים לחשוב על תעתועי המוח, ולתהות מה אמיתי ומה לא, בעולם שלנו. ממש עכשיו. כמו שהוא היום.
אם אתם רוצים אקשן, לשבור שגרה, הספר הזה מומלץ לא רק לאוהבי המותחנים שבניכם, גם לאוהבי הפסיכולוגיה, הפילוסופיה, כי העלילה משלבת כל כך הרבה אלמנטים, אתם הולכים לאיבוד, אבל רק בשביל להבין דברים.
השפיע עליי ברמות שאני לא יכולה לתאר אפילו.
תקראו, ואולי תרגישו את מה שהרגשתי.
עד עכשיו הבטן מתהפכת.
אחד מהטובים שקראתי בזמן האחרון ובכלל...
מומלץ במתח רב, יש סכנת התחשמלות, אז תזהרו :)
