ספר קליל, אך יחד עם זאת מעורר מחשבה
הבחירה לכתוב אותו בשני קולות עושה אותו למעניין

ספר נהדר! כתוב כה יפה!
נשארתי עד השעות הקטנות של הלילה לקרוא אותו
ספר מותח, אנושי, מאיר את חולשותיהם של בני האנוש אך יחד עם זאת את מידותיהם האצילות
ואת אהבתם
יש בו שירה צרופה ויש בו דרמה, יש בו מתח ויש בו עייפות
יש בו טרגדיה וגם ילדות
אך אין בו רגע דל

מומלץ בחום

ספר ברמה של סרט פעולה. אין בו רגע דל, אין בו שעמום. הכל תזזיתי וסוחף. פעולה יחד עם היסטוריה ואגדה. אי אפשר להניחו מהיד. נהניתי. מומלץ

תארו לעצמכם שהייתם מקבלים הזדמנות חד פעמית- חרך הצצה אל מעבר לעולם המודרני שלנו- אל עבר עולם קדום יותר?זו ההרגשה שהייתה לי לאחר שקראתי את ספרה של נטלי מסיקה. הספר שופך אור על תקופה שלמה ומחייה אותה לעיני הקורא: תקופת חורבן בית שני הנשקפת מנקודת מבטה של אישה צעירה, בנה הבוגר וסנאטור רומאי-כל אלו חיים בנקודות זמן שונות ומשיקות מתקופת החורבן עד דור אחד אחריו. ישנו קשר ביניהם המתברר בצורתו המפתיעה לקראת סוף הסיפור.
ברם, לפי דעתי תיאורי הסנאטור הרומאי- ביתו, האווירה הסובבת, התככים של אנשי החברה הגבוהה מייגעים ומחטיאים במידה מסויימת את המטרה העיקרית- שפיכת אור על תקופת המרד הגדול ברומאים. אהבתי את הפרקים הסופיים והמרגשים שהשאירו בי חותם וחומר למחשבה עמוקה על התקופה ועל הנוף האנושי שמשולב בידע גדול ונרחב בהיסטוריה, ארכיאולוגיה ויהדות.

כמה מכם היו רוצים לשנות את החיים שלהם ולהפוך למישהו אחר, וזאת תוך כמה ימים?
כמה מכם היו רוצים לצאת מן המסגרת הנוקשה אל תוך עולם אחר, שונה ומסקרן?
זהו סיפורו של אהרון, תלמיד ישיבה חרדית מחמירה מירושלים שמנסה לעזור לחברו חסר הביטחון, הוא מגלה בספר עתיק כי אבקת נמר הנה בעלת סגולה ויכולה לעזור בכך.
הוא נמלט מן הישיבה ולאחר זמן קצר הוא מוצא את עצמו בלב הג'ונגל התאילנדי לומד רפואה סינית מפי רופא סיני, משתנה מן הקצה אל הקצה וקושר יחסים עם נערה סינית יפהפיה שלה עבר בעייתי. שם, בג'ונגל הוא לומד על העולם הסובב, על עולם הדתות ועל הרפואה הסינית. כל זאת בספר סוחף ומעניין שאין בו רגע דל וסופו פתוח לשאלות.
אהבתי את החשיפה אל עולמה של הרפואה הסינית, עולם השונה בתכלית השינוי מעולם הרפואה המערבי.
ברם, ניכר על המחבר כי הוא שופט את עולם הישיבות בחומרה, איני יודע עד כמה המחבר מכיר את העולם הזה, אך כנראה שאין הדברים שם עשויים כמונוליט אחד, או כמקשה אחת. ישנן ישיבות המתירות חופש מסויים לתלמידיהן וישנן כאלה המחמירות יותר. החרדים נראים מבחוץ כמקשה אחת אך מי שמכיר את העולם הזה יכול לומר כי אין הדברים כך. אך בהחלט ניתן לומר כי ככל שהמערכת קיצונית יותר כך הריקבון הפנימי גדול יותר והשבירה של הפרט גדולה אף היא. לא כל אחד מסוגל למשטר ולהוראות הנוקשות הנהוגות בחלק מן הישיבות.

קראתי לפני אולי עשרים שנה. הסיפור מחזיר אותנו אל עבר ימי הקדם, האנשים הפשוטים עם הטקסים המאוד ברורים. התיחום בין הגברים לנשים. החייתיות ומעט מאוד חמלה שנשארת זעיר פה וזעיר שם בכמה גרמים. ובגדול "כל דאלים גבר"

פתח תקווה על רקע ימי המנדט הבריטי והמאורעות.
קובץ אנשים המוזכרים בסיפור יורד אט אט מטה אל תהומות הטירוף ואי השפיות.
המחבר עושה עבודת אריגה ואמנות בתארו את הדמויות הייחודיות שיצר.

הספר שעקרונית סוגר את כל הקצוות.

מי שהתעסק עם הנערה ליסבת, גורמים בסוכנות הביון השבדית יחד עם עוד כמה אפסים, משלמים ביוקר. לא אחרי מאבק עז מצד ליסבת ובעיקר מצד אוהביה (מסתבר שיש רבים כאלו) הנאבקים למען חפותה.

תארו לעצמכם בוקר אחד בו אתם קמים מן המיטה לקול הלמות קריין החדשות, הולכים למטבח להכין משהו לשתות ולפתע מגלים בהצתה די מאוחרת שהמדינה נתונה בשלטון "מטעם". כלומר האדם בו בחרת לראשות הממשלה יחד עם ה"נבחרת" שלו הוא בעצם בובה מטעם אוליגרך. איך הייתה ההרגשה? על שאלה זו מנסה לענות עמיעד טאוב בספרו "מזימה" שיצא זה מכבר. העלילה מספרת על אודות מיליארדר יהודי צרפתי בשם חדד שמבקש להתנקם במדינה על היחס כלפיו בעת שירותו הצבאי. על ידי מזימה מתוחכמת ובשיתוף גורמים עבריניים הוא מעלה לשלטון צוות מטעמו. אלא מה, אדם יוצא שב"כ בשם עדן עולה על המזימה, באיחור מה ונלחם בו בדרכו הייחודית יחד עם עוד מפוכחים שהתעוררו. בצד כל זאת מתואר תהליך השתלטות של קבוצה איסלמיסטית קיצונית על צרפת. הללו מנצלים את החופש הליברלי של המדינה ובאמצעות כוחות מבפנים ומבחוץ (שיכיר חרב מארצות איסלמיות קיצוניות) תופסים את השלטון ומקוממים בה את "אל פראנסוויה" אלא שמשפט אחד בסוף הספר ממחיש את ההבדל, נאמר בו "על מנת להשתלט על המדינה צריך כנראה לבוא מבחוץ, כמו שעשו הערבים בצרפת- ולא מבפנים, כמו שעשה הצרפתי שלנו". בספר, בצד תיאורים הומוריסטים ומעלי חיוך, ישנם תיאורים של חברה ישראלית נהנתנית ושבעה, תיאורי מזון ובשרים (לאפה, אנטריקוט, פרגיות סטייקים) הייתי אומר שאלו בעצם מטונימיה (סמל מייצג) למותרות, חיים טובים, תאוות בשרים ופינוק שצורכת החברה השבעה שלנו, ברם ממולה ניצבת חברה אחרת- כזו ש"לא גומרת את החודש" הפרקים בספר מסודרים לפי מקומות בהם מתרחשת העלילה – פריז, תל אביב, ירושלים ועוד מקומות בעולם, הדבר מקנה לספר ארומה של עלילה קיצבית וסוחפת, ואכן לא יכולתי להניח את הספר מהיד עד שסיימתי לקרוא אותו. ובכל זאת הייתי שמח אם הספר היה ארוך יותר מ-185 עמודים, אורך העלילה היה אולי מעניק לה מימדים נוספים של עומק ועושר. ברם, טוב שהסצנריו המטריד והמפחיד אותו העלה עמיעד מעורר שתי מחשבות: האחת עולה בייחוד לאחר הרשעת הנשיא לשעבר, עד לאן יגיעו הסיאוב שבשררה וכן השחיתות הפושה בחלק מן המערכות ומעורבות בעלי ההון בקרב מוסדות שלטון במדינה. והמחשבה השנייה על ההגירה האיסלמיסטית השוטפת את אירופה המזדקנת ונשאלת שאלה לאן תוביל ההקצנה הדתית של מהגרים אלו מבחינת מדיניות אירופה כלפי ישראל ומבחינת הדמוגרפיה שתשפיע עליהן בעתיד.