שם מוזר. בזה צריך להתחיל. שם מוזר לספר, מילה שהיא חלק מסמיכות ובוודאות מתורגמת. שם מוזר, וכריכה מוזרה, כמעט פרועה לחלוטין. ומוטו מוזר - פסוק מספר הושע שמיוחס לספר מהברית החדשה.
זהו ספר שיצא בהוצאת הספריה החדשה ולכן הכריכה האחורית לא מהווה תקציר ומבוא לספר אלא סוף דבר וניתוח ספרותי שלו. כן כן, מנחם פרי, ככה לא עושים, זה לא יפה ולא חברי.
אז מה בספר? ארצות הברית, המאה התשע עשרה, אי שם בין הצפון לדרום. בבית מבודד וכמעט מנודה מתגוררות שתיים, סת' שהיא שפחה לשעבר, והבת שלה. וגם רוח שבאה ומפריעה להן כל הזמן. לסת' עבר טראגי כי על אף שברחה מהעבדות, היא שילמה מחיר יקר מאוד, בגוף שלה, בחיי ילדיה, בנפש שלה, במוניטין שלה ובזהות שלה. לסת' לא נשאר כמעט כלום. היא נושאת איתה את שם הבת שלא בגיעה לגיל שנתיים, הבת שעל המצבה שלה נחרת רק "חמדת" ולא המשך השם.
ואז באחת, הרוח נעלמת מהבית ומגיעה כאילו משום מקום נערה בת 17 והיא חוברת לסת' ולביתה, רק שלא ברור אם הנערה קיימת או שהיא מופע אחר של הרוח. הספר נותר עמום בנוגע לזה, כמעין מראה להתפוררות המנטלית שהעבדות וסיומה יצרו אצל סת'.
זה ספר חזק, לא קל לקריאה, גם כי הוא מתאר מציאות קשה וגם כי הכותבת לא עושה לקורא חיים קלים. להבדיל מספר עלילתי סתמי על אותה תקופה כמו מחתרת המסילה למשל, הספר הזה מצריך הרבה זמן לקריאה ולקריאה חוזרת, ונשאר בראש הרבה זמן אחרי שהסתיימה הקריאה. מומלץ למי שיש כוח נפשי לקרוא.


















