לווייתן ברוחחיים באר4גם אני סבור שחיים באר הוא מן הסופרים המעולים שלנו, וידיעתו בנבכי המסורת היהודית על כל שנותיה ותהפוכותיה מדהימה. ספרו: "אל מקום שהרוח הולך" הוא מן הספרים הטובים שקראתי בכלל. בשמחה גדולה ובצפייה גדולה חיכיתי לחוויה ורכשתי את ספרו החדש: "לווייתן ברוח". אך לצערי, ולאכזבתי הרבה נאלצתי לנטוש אותו לאחר כ 50 עמודים, למרות כל המאמצים להמשיך, בצפייה שאולי ישתנו דברים.הספר גדוש במקורות יהודים לעייפה, והם כיסו על ייעודו - סיפורה של קהילה יהודית בעיר הגרמנית רגנסבורג. אני מכיר ומוקיר את התרבות היהודית לדורותיה, אך בספר הזה המלל על אגדות ומדרשים הלך ותפח עד שהתעייפתי. צר לי, אלא לאמר, שהספר אולי נועד ליחידי סגולה בלבד. וחבל. כי כגודל ציפייתי כך גודל אכזבתי.
גוטפרוינדשאול אולמרט8ספר עצוב, על יחסי חברות עמוקים של שני חברים - זוהר ויפתח - מילדות ועד לסיומם הטראגי. יחסים המגיעים לידי אהבה הומוסקסואלית ביניהם. הסיפור מסופר בשני קולות: האחד מסופר בגוף שלישי (כתוב באותיות שמנות) על חייו של זוהר בבוסטון, והשני המסופר בגוף ראשון (אותיות רזות), יומנו של של זוהר על ימי ילדותו ועד בגרותו והתפתחות יחסיו עם יפתח. הספר ריתק אותי בשל הכתיבה המושכת, האופן שבו מסופר על ידידות מיוחדת, ודרכו הטראגית של יפתח הגאון המרתק באישיותו.מומלץ מאוד.
הילדים הם מלכיםדלפין דה ויגאן5והפעם בקצרה !!סיפור המציג את אחת הבעיות של חיי העולם כיום: הטלפון הנייד. משפחה, שהאם מחליטה להפוך את ילדיה לכוכבי "סטורי", ומצלמת אותם בכל שעה ובכל מצב (חוץ משירותים ומקלחת), והופכת אותם לכוכבי רשת, ואת חייהם לאומללים. התוצאות יישארו חרוטות בנשמתם בימי בגרותם. הספר כתוב היטב, מעניין ומושך ומתאר את חיי המשפחה "מאגרא רמא לבירא עמיקתא". יש בו אזהרה חמורה ביותר לתופעה הנוראית הזו. הספר מאוד מאוד מומלץ.
איפה הביתשרה אהרוני3פיניתי את זמני, עד שסיימתי את הספר. תוך יום וחצי קראתי אותו בשלמותו. מרתק, מעניין, ומושך הלאה הלאה, אפילו סוחט דמעות בסופו.
אגדת עטרהדפנה ברשילון3מלבד העובדה, שהספר קריא ומעביר זמן, לא מצאתי משהו שיתאים לדברי ההלל שעל הכריכה האחורית או בדברי השבח של קודמיי. היתה לי צפייה להכיר את עטרה שטורמן, שאיננה מוכרת, כפי שמוכרת משפחתה או בעלה בטרגדיות שפגעו קשות במשפחה. אך שסיימתי את הספר, לא ידעתי יותר, ממה שהתחלתי לקרוא בו. גם סיפורה של שחר - עובדת המוזיאון המהווה כ 95 אחוז מן הספר, אשר מנסה להחיות ללא הצלחה את דמותה של עטרה שטורמן, אינו שווה עלילה כתובה.
רגשות מעורביםליעד שהם3"ספר טיסה" בנוי היטב, מרתק ומלאכת מחשבת של הסופר. בנוי כמיטב המותחנים: הטעיה עד העמודים האחרונים בתעלומה: מי הרוצח ? וכמובן, מפתיע. קראתיו כמעט ללא הפסקה.
סימנים כחוליםאמילי מואטי3לאחר שסיימתי לקרוא את ספרה המצויין: "קוראים לזה חיים" (ראה ביקורת), פניתי לאחור אל ספרה הראשון: "סימנים כחולים". בקצרה מצויין. הוא לא רק מצויין רק בסיפור העלילה המרתק, אלא גם מהווה אתגר ספרותי: שפה נהדרת, כתיבה משולבת של עבר ועתיד המהווה אתגר לקורא, ושליטתה בנושאים שונים כ: פסיכולוגיה - טראומות, ומשברים נפשיים, מערכת החוק הצרפתי, העיר פריס שהיא מקום התרחשות העלילה. זכייתה בפרס "ספר ביכורים" מוצדקת בהחלט.
לינדנברוקירמי פינקוס3נטשתי את הספר באמצע.כל הכתוב על הדף האחורי של הכריכה מלמד, שכותבו קרא חלק קטן מהספר. הכותב מכיר רק דמות אחת מתוך הספר!! אבל ככל שמתקדמים בקריאה התחילו להתווסף עוד עוד דמויות. וכולן נקשרות לשדה התעופה השכוח "רודולף שול" בלינדנברוק אשר בגרמניה. אי אפשר להתעלם מיכולתו הספרותית הנהדרת ומעוצם דמיונו של הסופר, כשהוא יוצר לכל דמות ודמות חיים מורכבים משלה. מלבד אותו מיקי לוינסון, שהוזכר על הכריכה האחורית, אנו פוגשים את אביו ואמו של מיקי, את שמעון השמן, מוניקה מיור השדכנית, 7-8 עובדות הניקיון בשדה, המוזג בבר אולם הנוסעים - ועוד כאלה, שטרם פגשתי בהמשך, וכל אחד עם סיפור חייו, חלקם מסופרים בגוף ראשון וחלקם בגוף שלישי. הייתי זקוק לנהל רשימה שמית עם ציון תפקידו בעלילה של כל אחד, כדי להשתלט על המשתתפים... בשלב מסויים חשתי שאין כיוון ואין מטרה. נפרדתי מהספר.
נתן ועמוסאסף ענברי7מ צ ו י ן !לבוגרים שביננו - בני גילה של המדינה, צפוייה חווית זיכרון על כעשרים שנותיה הראשונות של המדינה. לצעירים שביננו, שלא חוו את הימים ההם, שיעור בהיסטוריה של המדינה, על האנשים שעצבו את פניה.וכל זה דרך חייהם של שני ענקי הרוח - נתן אלתרמן ועמוס עוז. האחד שנולד בבית שמאלי והפך לימני בדעותיו הפוליטיות, והשני שנולד בבית ימני קלאסי והפך את דעותיו לשמאלי. סיפורן של הדרמות הפוליטיות הגדולות ביותר בימים ההם.ספר מרתק ומעניין .
קוראים לזה חייםאמילי מואטי5אחרי שקראתי את ספרה הראשון והמופתי סימנים כחולים של אמילי מואטי, לא יכולתי שלא לקרוא את ספרה השני קוראים לזה חיים כי אמילי כותבת רגש מופלא שנוגע בתוך נימי הנשמה. שוב הכריכה המסתורית והמעולה שלו עשתה את שלה ביופי , בפשטות ובמסתוריות שלה המרמזת לבאות לאחר הקריאה ..." בספרה של אמילי מואטי יום ההולדת של הגיבורה בסיפור אינו נגמר בעוגה . אלא הוא מתחיל בהתפרקות ומסתיים בגילוי עצמי שמטלטל נשמתה ...."בכתיבה יפה ורגישה , נוגעת ויחד עם זאת לא מרוככת , ומאפשרת הצצה ישירה ועמוקה לתודעת הגיבורה מואטי מספרת את סיפורה של רונה , רווקה , על סף גיל ארבעים . רונה מחליטה שאת יום הולדתה ה40 היא תחגוג שונה ומיוחד ומתכננת את היום לפרטי פרטים . היא מזמינה מקום לחדר הטיפולים במלון הרצליה למסאז' מפנק , ובזמן שתמתין במרפסת לעיסוי שהזמינה, יגישו לה קוקטייל ורוד מבעבע , ואחרי הטיפול תאכל ארוחת בוקר. ולסיום גם תטבול בבריכה הקרירה ותנמנם על אחת ממיטות השיזוף שיהיו רכות ומזמינות.בבוקר יום ההולדת היא מתעוררת מוקדם ונרגשת וכמו ילדה שמתלהבת ומתרגשת מיום הולדתה , היא מתארגנת ונוסעת להרצליה שם קבעה לעצמה להתחיל את החגיגות יום ההולדת במסאג' מפנק .כשקוראים לה להיכנס לחדר הטיפולים משהו אצלה קורה . שם גם הכל מתחיל .... אירוע מטלטל מכמיר כואב ושובר לב שהיה בחייה מילדותה עולה ומציף אצלה זיכרונות שמשתלטים אותם מיטיבה לתאר מואטי בעומק רגשי ובכישרון רב דרך התמודדותה בטראומה. בדידות משתנה למרחב של תחושת אובדן . והסוד של רונה הילדה שומרת נפרש לו דרך סיפור חיים הרוחש לו כביצה פראית שמכשף שולט בה תרתי משמע ....ספר חשוב ונוגע , עמוק וישיר קשה ומרתק כאחד , שלמרות שהיה לי לא קל לקרוא , הוא נכנס עמוק עמוק לנימי נשמתי וחדר לליבי .