הספר היה דיי מאכזב.
בספר השני היה סוג של רמיזה מה יהיה עם אליוט, יש סצנה שלמה בספר השני שהם במכירה פומבית והוא רוצה את הציור של אומנית שהוא אוהב והוא רואה בחורה בלונדינית יפה שמושכת לו את העין והייתי בטוחה שזה הבסיס לספר השלישי. ואז מגיע הספר השלישי ואין שום קשר.
קייט לנדון עובדת במחלקת התמיכה הטכנית במיילס מדיה בלונדון, אליוט מיילס הוא המנכ"ל במיילס מדיה בלונדון.
הנה כמה דברים שהפריעו לי בספר:
- הם שונאים אחד את השנייה, לא ברור בכלל למה ואין תשובה לזה בספר. ופתאום ביום אחד הוא נדלק עליה, מחליט שהוא נמשך אליה ורוצה אותה. היא מבולבלת מזה, וגם אנחנו הקוראות כי זה מעבר חד מדי.
- בנוסף לזה יש דמויות משנה שלא תורמות לעלילה, רבקה השותפה שלה והחברה שלא מופיעה יותר מדי ומשפיעה על העלילה, גם לציין שהיא מאורס/יש לה חבר לא ברור מה זה נותן.
- דניאל השותף שהגיע ועושה לה מהפך ומבלה איתה כאילו הם בסטי אבל הוא לא גיי בכלל. ויש שיחה בהתחלה על הנטיה המינית שלו, מה קשור ולמה זה חשוב בספר. לא ברור הקשר הזה ומה הוא תורם לעלילה. אפשר היה לוותר עליו, ושהחברה תעשה לה את המהפך, לא צריך לדחוף בחור חדש.
- לאורך הספר מזכירים פה ושם שהיה לה חבר רציני והם נפרדו לפני שש שנים וזה כאב לה, וזהו, אין תיאור של מה היה שם, למה נפרדו, מי זאת אליזבת שהוא אהב אותה יותר. כלום!
- היא איבדה את ההורים שלה בתאונה לפני שש שנים, אין שום שיחה ביניהם על זה, עיבוד של האבל, התמודדות יחד, שיתוף, שום דבר.
- עוד קו עלילה מיותר, הם מתכתבים ביניהם באתר היכרויות אבל כביכול לא יודעים שזה הם, היא באיזשהו שלב מגלה שזה הוא וממשיכה להתכתב איתו כשהוא לא יודע שזאת היא. לא ברור מה זה תורם לעלילה.
- אליוט מיילס אמור להיות מנכ"ל, גבר אלפא קשוח והכל, אבל הוא ממש לא מצטייר ככה ולא לטובה, הוא דמות מעפנה וגם ההתנהגות שלו בסוף מעצבנת ממש.
- בסוף הספר מתגלה הקשר של הציורים לאליוט ולקייט וזה קשר כל כך תלוש ולא ברור.
נראה שהסופרת לקחה רעיון מסויים, זרקה לפח, החליטה על רעיון אחר אבל הוסיפה עוד קווי עלילה לא ברורים שלא תורמים ומצד שני החסירה מידע שכן מעניין וחשוב.












