4.5⭐️

בעקבות הקריאה הגעתי לשתי מסקנות:
‏1. All men do is disappoint
‎2. ג׳יין אוסטין היא אלילת הספרות ואין צודקת יותר ממני כשאני אומרת להתחיל עם הספרים שלה אם אתן רוצות לקרוא קלאסיקות

הספר עוקב אחרי בחורה בשם קתרין המתלווה אל זוג חברים של משפחתה לעיר בשם באת׳ בה יבלו שישה שבועות בעונת הנשפים, קתרין היא לא חכמה במיוחד למרות שהיא חכמה ולא יפה במיוחד למרות שהיא בהחלט נאה - היא לא מיוחדת אבל היא בחורה נהדרת.

בביקורה בבאת׳ נרקמות כמה מערכות יחסים שמשנים את חייה בצורה דרמטית-
איזבלה וג׳ון ת׳ורן שעם אחת היא מתחברת ומאחד היא נמנעת
ואלינור והנרי טילני שהתחברה איתם במשך החופשה והוזמנה לבלות בביתם את שארית הקיץ לאחר ששת השבועות בבאת׳

הספר כתוב נהדר, שזה אנדרסטייטמנט לדעתי - הכתיבה של ג׳יין כל כך צינית אבל עדיין חכמה ומלאה בהומור ובחוכמה שרלוונטית עד היום.
(באמת, אם אתן רוצות לקרוא מיקרו פמיניזם - כל מה שאתן צריכות לעשות זה לפתוח ספר של ג׳יין בעמוד רנדומלי)

לסיכום: נהניתי מאוד, קראתי את הספר ביומיים ואני לא יכולה להמליץ עליו יותר בחום.

הספר התקבל לסקירה!

דרמה קווין מאת טוהר שרמן-פרידמן הוא רומן גרפי נהדר על שלוש בנות כל כך שונות אחת מהשניה שלומדות באותה האולפנה ומתמודדות עם הקשיים של החיים שלהן.

אבשלום הוא הבת היחידה בבית מלא בבנים ומתנהגת כאמא לאחיה.
שריי היא הבת של מנהלת האולפנה והיא איבדה את אביה ואת אחותה , עכשיו הבית שקט והתקשורת עם אחיה - אביתר רעועה.
עלמא יוצאת עם אחיה של שריי, חיה כל היום בבית ריק וכבר לא מאמינה באלוהים.

הדבר הראשון שעלה לי בראש כשקראתי את הספר הזה זה, וואי כמה התחושת האלו מוכרות לי.
כי גם אני גדלתי בחינוך חרדי, וגם אני התמודדתי עם השאלות שהן מתמודדות איתם ועם הקשיים שלהן, גם אני כעסתי והייתי בודדה בים מלא בבנות שכל כך דומות אחת לשניה.

הספר נוגע ללב, הוא מצויר בצורה נפלאה ונכנס עמוק ללב ולמוח של הדמויות, הוא נותן לכן הצצה לחיים שאתן לא מכירות ותוך כדי זה מעלה שאלות חשובות מאוד על אמונה, על החברה בה אנחנו חיים ועל ההתיישבות בשטחים.

אני ממליצה על הרומן הגרפי לקריאה מגיל 14 מאחר וישנם נושאים קשים כמו מוות וטרור וקצת תוכן בוגר.

הספר נשלח לסקירה!

״כשמתי חשבתי עלייך״ מאת רינה ז׳אן ברוך הוא קובץ סיפורים קצרים שמציג סיפורים על נשים ואת ההזדמנויות השניות המפוספסות שלהן.

הספר כתוב בצורה מדהימה, הוא נוגע בכל כך הרבה נושאים חשובים כמו דיכאון, מחלות כרוניות, קפיטליזם והעתיד האלקטרוני שמפחיד כל כך הרבה אמנים - ומפיה של רינה, זה בצדק.

הסיפורים כל כך מעניינים, הקריאה בספר הייתה מאתגרת למוח שלי כי העולמות שרינה יצרה הם כל כך שונים אחד מהשני ובו זמנית כולם נושאים בתוכם את אותו אלמנט של ספרות ובדידות ועוד כל כך הרבה אלמנטים שחוזרים על עצמם בין השורות.

הקריאה בספר הרגישה לי כמו יציאה ליום חם אחרי שהיית במזגן קפוא ולא יכולה להרגיש את האצבעות שלך - למרות המלנכוליה הנלוות אליו ואל הסיפורים של הנשים המככבות בו, הוא מרענן ומגניב לאללה.

אני צריכה לקרוא ספר מדע בדיוני או ספר אפוקליפטי שלם מאת רינה ולא יכולה לחכות לספרים הבאים שלה, לדעתי הוא הולך להיות הספר הכי טוב שאקרא החודש.

יומן מרעה של רוני נובה הוא רומן גרפי/ממואר קצרצר על אישה המנסה להחלים מאובדן ומצטרפת לחברה שלה רועת הצאן ליום בעבודה - בו היא לומדת דברים על אבל ועל איך העולם עובד.

אהבתי מאוד מאוד את המינימליזם של האמנות של רוני, את העובדה שלמרות שהספר הוא קצרצר שלושת-רבעי מהמילים שלו בועטות לך בלב ואת המסר החשוב - תמיד יש את השנה הבאה.

תודה לרוני שנתנה לי את הספר לקריאה!

״זיכרונותיו של חתול נודד״ הוא סיפורו של חתול רחוב שאומץ ע״י גבר חביב ובודד בשם סטורו שקרא לו ננה (ע״ש המספר 7 ביפנית) אבל לאחר כמה שנים נאלץ למסור אותו כי הוא יוצא למסע שאליו לא יוכל לקחת את ננה.

משם מתחיל יומן המסע של ננה, האנשים שאליהם סטורו ניסה להעביר את ננה, הסיבה בשלה הם לא יוכלו להיות יחד ובעיקר אהבתם הגדולה של חתולים ובני אדם המקושרים אחד לשני.

בעיקרון הבטיחו לי ספר עצוב, והחלק העצוב לא הגיע עד כמעט-הסוף, שזה מעט מאכזב. כמו״כ הכתיבה הייתה מעט בוסרית, אולי טיפונת ילדותית. אבל חוץ מזה הוא היה ספר נהדר, הוא מסופר מנקודת מבטו של חתול, מדבר על הרוח האנושית והאופי המוזר והכה אוהב של אוהבי החתולים.

הספר השני בסדרה נשלח אליי לסקירה ואני בהחלט מתרגשת לקרוא אותו ולראות מה טומנים החיים של ננה.