4.5⭐️

בעקבות הקריאה הגעתי לשתי מסקנות:
‏1. All men do is disappoint
‎2. ג׳יין אוסטין היא אלילת הספרות ואין צודקת יותר ממני כשאני אומרת להתחיל עם הספרים שלה אם אתן רוצות לקרוא קלאסיקות

הספר עוקב אחרי בחורה בשם קתרין המתלווה אל זוג חברים של משפחתה לעיר בשם באת׳ בה יבלו שישה שבועות בעונת הנשפים, קתרין היא לא חכמה במיוחד למרות שהיא חכמה ולא יפה במיוחד למרות שהיא בהחלט נאה - היא לא מיוחדת אבל היא בחורה נהדרת.

בביקורה בבאת׳ נרקמות כמה מערכות יחסים שמשנים את חייה בצורה דרמטית-
איזבלה וג׳ון ת׳ורן שעם אחת היא מתחברת ומאחד היא נמנעת
ואלינור והנרי טילני שהתחברה איתם במשך החופשה והוזמנה לבלות בביתם את שארית הקיץ לאחר ששת השבועות בבאת׳

הספר כתוב נהדר, שזה אנדרסטייטמנט לדעתי - הכתיבה של ג׳יין כל כך צינית אבל עדיין חכמה ומלאה בהומור ובחוכמה שרלוונטית עד היום.
(באמת, אם אתן רוצות לקרוא מיקרו פמיניזם - כל מה שאתן צריכות לעשות זה לפתוח ספר של ג׳יין בעמוד רנדומלי)

לסיכום: נהניתי מאוד, קראתי את הספר ביומיים ואני לא יכולה להמליץ עליו יותר בחום.

יומני רובורצח הוא ספר מד״ב מקסים ומרתק על יחידת אבטחה רובוטית שנמצאת על ירח בשירות חברה כשהכל משתבש.
רובורצח היא לא רובוטית רגילה, היא צינית, חרדתית, ובעיקר - חופשיה ולא נשלטת על ידי שום חברה.
ואחרי שהכל משתבש היא נאלצת לגלות לצוות עליו היא מגנה שהיא לא מי שהם חשבו שהיא ושם הכל באמת אבל באמת משתבש.
לרובורצח יש עבר אפל, והוא הסיבה שבשלה היא רובוטית חופשיה המעמידה פנים שהיא רגילה והמסע שלה מוביל אותה להתעמלות עם העבר שלה.

מה חשבתי על הספר?
הוא היה נהדר!
התרגשתי מאוד כשגיליתי שהספר מתורגם לעברית וקצת התאכזבתי כשהתחלתי לקרוא כי היה לי קצת קשה להיכנס לעולם אז חמישים העמודים הראשונים לקחו לי שבוע לקרוא אבל שאר הספר עפה תוך שעה.

הכתיבה קלילה יחסית למרות שהנושאים המדוברים הם רציניים, המד״ב פשוט כיפי והדמויות מרתקות אחת יותר מהשניה.

אני לא יכולה לחכות לקרוא את הספר השני ומקווה בלב שלם שכל הסדרה תתורגם לעברית ❤️

הספר נשלח לסקירה!

״כשמתי חשבתי עלייך״ מאת רינה ז׳אן ברוך הוא קובץ סיפורים קצרים שמציג סיפורים על נשים ואת ההזדמנויות השניות המפוספסות שלהן.

הספר כתוב בצורה מדהימה, הוא נוגע בכל כך הרבה נושאים חשובים כמו דיכאון, מחלות כרוניות, קפיטליזם והעתיד האלקטרוני שמפחיד כל כך הרבה אמנים - ומפיה של רינה, זה בצדק.

הסיפורים כל כך מעניינים, הקריאה בספר הייתה מאתגרת למוח שלי כי העולמות שרינה יצרה הם כל כך שונים אחד מהשני ובו זמנית כולם נושאים בתוכם את אותו אלמנט של ספרות ובדידות ועוד כל כך הרבה אלמנטים שחוזרים על עצמם בין השורות.

הקריאה בספר הרגישה לי כמו יציאה ליום חם אחרי שהיית במזגן קפוא ולא יכולה להרגיש את האצבעות שלך - למרות המלנכוליה הנלוות אליו ואל הסיפורים של הנשים המככבות בו, הוא מרענן ומגניב לאללה.

אני צריכה לקרוא ספר מדע בדיוני או ספר אפוקליפטי שלם מאת רינה ולא יכולה לחכות לספרים הבאים שלה, לדעתי הוא הולך להיות הספר הכי טוב שאקרא החודש.

יומן מרעה של רוני נובה הוא רומן גרפי/ממואר קצרצר על אישה המנסה להחלים מאובדן ומצטרפת לחברה שלה רועת הצאן ליום בעבודה - בו היא לומדת דברים על אבל ועל איך העולם עובד.

אהבתי מאוד מאוד את המינימליזם של האמנות של רוני, את העובדה שלמרות שהספר הוא קצרצר שלושת-רבעי מהמילים שלו בועטות לך בלב ואת המסר החשוב - תמיד יש את השנה הבאה.

תודה לרוני שנתנה לי את הספר לקריאה!

״זיכרונותיו של חתול נודד״ הוא סיפורו של חתול רחוב שאומץ ע״י גבר חביב ובודד בשם סטורו שקרא לו ננה (ע״ש המספר 7 ביפנית) אבל לאחר כמה שנים נאלץ למסור אותו כי הוא יוצא למסע שאליו לא יוכל לקחת את ננה.

משם מתחיל יומן המסע של ננה, האנשים שאליהם סטורו ניסה להעביר את ננה, הסיבה בשלה הם לא יוכלו להיות יחד ובעיקר אהבתם הגדולה של חתולים ובני אדם המקושרים אחד לשני.

בעיקרון הבטיחו לי ספר עצוב, והחלק העצוב לא הגיע עד כמעט-הסוף, שזה מעט מאכזב. כמו״כ הכתיבה הייתה מעט בוסרית, אולי טיפונת ילדותית. אבל חוץ מזה הוא היה ספר נהדר, הוא מסופר מנקודת מבטו של חתול, מדבר על הרוח האנושית והאופי המוזר והכה אוהב של אוהבי החתולים.

הספר השני בסדרה נשלח אליי לסקירה ואני בהחלט מתרגשת לקרוא אותו ולראות מה טומנים החיים של ננה.