איראן עכשיו בכותרות, ובצירוף מקרים מוזר סיימתי לקרוא עכשיו את הרומן ההיסטורי "המלכה" המספר את סיפורה של אחת המלכות החשובות והמשפיעות בתנ"ך ובעולם הדימויים היהודי, אסתר המלכה, הלוא היא הדסה, גואלת העם היהודי ומחברת "מגילת אסתר". כולנו מכירים פחות או יותר את הגירסה התנכ"ית של הסיפור וחלקנו אף קוראים את המגילה מדי שנה בחג פורים, אך עד כמה אנו באמת מכירים את איראן הטרום איסלאמית ואת ההיסטוריה של התקופה שבה התרחש סיפורה של אסתר, ואולי לא היה מעולם?

ד"ר תמר עילם גינדין, חוקרת ובלשנית של התקופה אינה עונה על השאלה הזאת אך בשיתוף פעולה מוצלח ביותר עם הסופר והתסריטאי מעיין אשכולי (התסריטאי של סרוגים!) היא רוקמת סיפור הרפתקה מרתק ומדוייק מחקרית שקרוב אלינו הרבה יותר מכול הספרים על מלכות אנגליה, נשותיו של הנרי השמיני וכד', כבודן במקומן מונח.
הסיפור של אסתר ומרדכי אולי היה ואולי לא, אך האימפריה האח'מנית, הדת הזורואסטרית והמלך אחשוורוש (כסרכסס ביוונית) בהחלט היו וכחובבת היסטוריה נהניתי כל כך להכירם. למען האמת פשוט "עפתי" על הספר הזה, כבר מזמן רומן היסטורי לא סיקרן ועניין אותי כל כך. מיד לאחר סיום הרומן מיהרתי לקרוא את ספר העיון המשלים "מגילת אסתר: מאחורי המסכה" המנתח את מגילת אסתר פסוק אחר פסוק, בכלים היסטוריים ובלשניים, ומחזק ומהדק את הבסיס האקדמי לרומן.

לסיכום, הפתעה גדולה ומשמחת! ודי קשה להפתיע אותי, אני בדרך כלל נוטה יותר להתאכזב. אני ממליצה מאוד על הרומן פלוס ספר העיון. שמחתי מאוד לגלות שספר ההמשך צפוי לצאת ב 2026.

נב. עיצוב הכריכה מרהיב, שאפו!
נב 2 הספר יצא בהדסטארט. לרוב הספרים האלו חובבניים למדי אבל זהו בהחלט היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. בעקבות הספר ד"ר עילם גינדין פתחה את הוצאת "זרש" (שם גאוני!) וראיתי שם כבר עוד כמה ספרים מסקרנים. (זה במיוחד: הסיפור הבלתי סביר והלא מספיק זכור על עלייתה ונפילתה של מזרח אירופה היהודית / שלום בוגוסלבסקי https://www.zeresh.co.il/books/ostjuden/)
נב 3 כדי להסיר כול ספק, אין לי שום קשר לסופרת או להוצאה, ואני ממש שמחה שנתקלתי בה, אשמח אם גם אתם תסתקרנו ותקראו. באתר ההוצאה ניתן לקרוא את הפרקים הראשונים בספר ללא תשלום.

בגדול, אהבתי. כמה כיף לטוס במנהרת הזמן אלפיים חמש מאות שנים אחורה ולדמיין איך בדיוק התגלגלו האירועים ההיסטוריים של אותה תקופה, בסיפור הנקודתי על אסתר המלכה, מרדכי היהודי והמלך אחשוורוש שהתדמית של השיכור מסיפור המגילה דבקה בו. הסיפור כאן די נצמד למקורו במגילה וזאת יאמר לזכותם של שתי המחברות המוכשרות.
בעיניי, הבונוס הגדול מהספר הוא השמות והביטויים הפרסים ושחזור די אמין של חצר המלוכה באותה תקופה מה גם שחלק מהדמויות הן דמויות אמיתיות. יישר כוח לד"ר תמר עילם גינדין ולמעיין אשכולי על ההשקעה הרבה בספר. בהצלחה עם הספרים הבאים בסדרה ובכלל.

תמר עילם גינדין חוקרת את איראן, או פרס, ההיא מפרס ומדי של מלכות אחשוורוש. ואת כל הידע הזה היא שוזרת לסיפור היסטורי של מלך שזורק את המלכה ומחפש מלכה אחרת, שיש לו יועץ מרושע והמון סריסים. כן, כן, תמר ומעיין כותבים את סיפור מגילת אסתר כסיפןר הסטורי שמתרחש אי אז, עם המון פרטים מתאימים הסטורית על ממלכות אחרות ברקע, על אוכל ומנהגים, וכמובן השפה.
אז איך כותבים מעניין סיפור שאנו מכירים את עלילתו? ובכן, כאן מפתיע הכישרון של תמר ומעיין, ששמים את חוורנה (הלא הוא חרבונה הזכור לטוב) בדמות המספר, והוא מלווה את הדסה היא אסתר או אשתר, מבית אביה ועד לארמון, וזה מאוד מעניין.
אני לא אעשה ספויילר אבל חייבת להזכיר כדי שלא תתאכזבו כמוני, זה ספר ראשון מתוך דואט, כי כספר הזה לא מגיעים לעץ גבוה חמישים אמה, רק לזרש שכל הזמן בהיריון כדי ללדת להמן (ווהוא מנה בשמו הפרסי) עשרה בנים.
קרעאה שוטפת, ציורים ומחייה את כל הדמויות כולל דמויות רקע.
וגם עשו לי טוויסט עם דמותו של מרדכי. תקראו!

כי סינדרלה היא האגדות כולן, כי אין אחת באגדות אשר תדמה לה.
אבל מה אם סינדרלה היא ילדה יהודייה יתומה, והיא בכלל לא רוצה להיות מלכה? מה אם היא לא רוצה להינשא למלך? האם אפשר לקרוא למהפך הדרמטי הזה בחייה "סיפור סינדרלה"?

בגיל תשע הדסה נחטפת לארמון כשהיא צורחת ובועטת. כמו כל ילדה יפה בממלכת פרס שהניחו עליה פקידי המלך את עיניהם הטורפות, היא מוצאת את עצמה מובלת לבית הנשים בארמון, שם תלמד לרכוב על סוסים ולירות בחץ וקשת, לנגן בנבל ובחליל ולדקלם בעל פה את הסיפורים המכוננים של הדת הזורואסטרית. הדסה תעשה כמיטב יכולתה כדי להיכשל בכל השיעורים; היא תקפיד מאוד שלא לבלוט, לא למצוא חן, לא למשוך תשומת לב - רק שלא יראו בה מישהי שראויה לבוא לפני המלך.

כמו בסיפור סינדרלה, הדסה מוכרחה להסתיר את זהותה: מאז שהוריה נרצחו בטבח אכזרי ביהודי שושן, היא אימצה שם בבלי, אִשתר, אלת האהבה והפריון המזוהה עם צמח ההדס.
תקווה אחת עקשנית שומרת עליה מתהומות הפחד והייאוש: האמונה שבן דודהּ מרדוּכא, שבו היא מאוהבת כל חייה, יבריח ויציל אותה. אבל שלא כמו בסיפור סינדרלה, אותה לא יציל שום נסיך.

***

העיבוד הזה לסיפור מגילת אסתר הוא מעין "משחקי הכס" גרסת השושלת האח'מנית. הוא עוקב אחר שלוש דמויות שבכל אחד מהם יש מן הסינדרליוּת: אִשתר (אסתר), שהתייתמה מהוריה האהובים והפכה לשבויה בארמון מפואר; חוורנה, ילד עני מירושלים שהפך מקורב למלכה; ובוגאיוס, נוכרי שהגיע לשושן מרושש וכמעט גווע ברעב, אך בדרך עקלקלה הצליח לטפס את דרכו לתפקיד משנה למלך (אתם מכירים אותו בשם המן, הגרסה העברית לכינויו הפרסי ווהוּ־מַנַה).

לכאורה מדובר באחד מסיפורי המקרא הידועים ביותר; אבל היצירה הזו מצליחה להיות מותחת, בלתי צפויה ומתוחכמת לאין שיעור. הפוליטיקה, התככים והמזימות אמנם הזכירו לי את משחקי הכס, אבל בדמויות יש משהו אפילו יותר טוב, משהו רובין הוֹבּי: הן עגולות, מעניינות ומעוררות הזדהות (אפילו המן נפלא!) וכולן עוברות התפתחות אנושית מרתקת.
השפה היא מלאכת מחשבת, גבוהה ומהודקת, זרועה במילים ששאלה העברית מהפרסית ומופיעות במגילת אסתר ("דת", "פתגם") אך במשמעותן המקורית, כמו במגילה. ומהבחינה הזו קשה להשוות אותו ליצירות אחרות שאני מכירה: אפשר לראות בו אבן פינה לז'אנר אחר וייחודי. כמו שבילדותי "חוד הכישור" ו"אלה המכושפת" עוררו בי חשק עז לקרוא (או לכתוב!) גרסאות מחודשת לאגדות ומעשיות נוספות, "המלכה" מעורר בי חשק לסיפורים מקראיים נוספים באותו סגנון.
בלעתי אותו בשלושה ימים בפה פעור, וכל כך שמחתי לגלות שזה רק הספר הראשון במה שיהיה טרילוגיה שלמה. אני מחכה בכיליון עיניים לספר הבא.

הספר נפלא. אני אוהבת ספרים שמעשירים את הידע שלי, ו"המלכה" בהחלט עושה זאת, ובגדול. כל התקופה נפרשת לפני באופן ששום ספר היסטוריה לא היה עושה זאת, לבטח לא באופן מרתק כל כך. המאכלים, המנהגים, השפה, הצבעים, הריחות, האווירה, היחסים - הסופרים לא חסכו בשום פרט, ועם זאת שום פרט לא היה מיותר. מרתק במיוחד היה לקרוא על הילדות בהרמון, לא תיארתי לעצמי שזה מה שילדות כל כך קטנות עברו. ונהדר לדעת שד"ר תמר עילם, אחת המומחיות הגדולות בארץ להיסטוריה של איראן, עשתה עבודת מחקר רצינית ביותר ולכל פרט בספר יש ביסוס. תוך יומיים סיימתי אותו, אם כי הוא גזל ממני כמה שעות טובות משנת הלילה, אך היה שווה.