כהרגלי אתחיל בציטוט של דיאלוג מתוך הספר:
"-אבל אפילו אתה לא בטוח אם המתקפה על המתקנים שלהם תצליח.
- אבל אני כן בטוח מה יקרה אם לא נעשה שום דבר, לא התקפה גרעינית היא מה שמפחיד אותי. אני חושש שהאויבים שלנו ינצלו את הגנת המטרייה הגרעינית של איראו כדי להפוך את חיינו היומיומיים לגיהנום. רקטות מעזה, רקטות מלבנון, חלקים שלמים מהמדינה שלא יהיו ראויים ליישוב. ומה אז? אנשים נלחצים טבהדרגה מתחילים לעזוב. והמדינה היפהפייה שעזרתי להקים ולגונן עליה קורסת.
- יכול להיות שאתה פסימי מדי.
- למעשה, זה התרחיש האופטימי שלי.
- והפסימי?
- הכל עלול להתפוצץ, כמו בלילה שטיטוס הטיל מצור על בית המקדש השני.
===
זה לא דיאלוג מחודש יוני 2025, זה דיאלוג מהספר שפורסם בשפת המקור בשנת 2012, ונכתב מן הסתם עוד קודם. בדיאלוג הזה אחד הדוברים הוא ארי שומרון, המנהל המיתולוגי של "המשרד" שהוא העתק בידיוני של המוסד. הדובר השני הוא גבריאל אלון, הג'יימס בונד בעל העיניים הירוקות שבכל ספר של דניאל סילבה מציל את ישראל ואת העולם.
עכשיו, שוב כדרכי לאחרונה, אני אתלונן קצת על האתר, משום שעם חלוף הסקירות וריבוי הביקורות שלי, אני מנסה לכתוב גם אורכי וגם רוחבי, לקשר אל ספרים אחרים רלוונטיים שקראתי. אז נעזוב את זה שאי אפשר לצרף קישור חי, אני יכולה להבין את הבעייתיות בזה באתר שחמישים אחוז מהמשתמשים שלו מוכרים משהו, אבל גם חיפוש הביקורות הפך להיות בעייתי. אם בעבר הייתי מחפשת בתוך הביקורות שלי, על פי שם פרטי או שם משפחה של הסופר. זה היה קצת מייגע לפעמים, בעיקר אם יש לך חמישים ומשהו עמודי ביקורות, השמות של הסופר מתחילים בכ' או ל' והדפדוף לא מאפשר סינון לפי אות או דילוג על עמודים מרובים. לא משנה כי כבר לא קיים, דף הפרופיל הוחלף והגישה לביקורות לא ברורה.
מזל שכבר הכינותי מראש ובדקתי, ואלה ספריו של סילבה שכבר קראתי וכתבתי עליהם:
"סוכן במלכוד" - הוא מספר 7, ובביקורת עליו כתבתי כי התרגומים לעברית של סדרת "גבריאל אלון" התחילו עם הראשון בסדרה ("המחסל") ועברו ישר לשישי ("הבלדרית") תוך דילוג לא מוסבר על השני, השלישי, הרביעי, והחמישי. כך שלמעשה זה השלישי שתורגם, והוא גם ספר המשך ישיר ל"הבלדרית". בביקורת הזאת גם נתתי ביוגרפיה קצרה של סילבה ועוד אחת של הגיבור שלו גבריאל אלון שהיה בחור צעיר בזמן אולימפיאדת מינכן 1972.
"העריק" הוא מספר 9 ובביקורת עליו ציינתי כי סילבה אוהד ישראל גדול, וזה כיף לראות בתוך כל הים האנטישמי העכור, וזה מה שהעניק לספר את הכוכב השלישי, למרות שהייתי ממליצה לו להעמיק את התחקיר שלו קצת יותר. בשתי הסקירות ציינתי שסילבה צריך לבקר בישראל ולא רק ללמוד עליה דרך האינטרנט וגוגל מפות, ובתגובה גלית כתבה לי שסילבה התגורר תקופה בישראל, מידע שלא מצאתי לו אימות. נראה לי שהוא שמע את מה שאמרתי, או שאולי לא רק אני אמרתי את זה.
"הנערה החדשה" הוא ספר מספר 19, ואת הביקורת עליו לא פתחתי בציטוט אלא בתלונה על האתר, וכמו כן טענתי בסקירה ששמו בכלל לא מרמז על העלילה שבו משום שהנערה מפסיקה להיות חדשה די מהר, ויוצאת מהתמונה לפני מחצית הספר, וכל השאר הם תככים בינלאומיים שאינם קשורים. זה ספר פוסט האביב הערבי וזה ניכר בכתיבה לעומת שני האחרים.
===
ולספר הנוכחי. מעבר לעבודתו הבטחונית החשובה ב"משרד", גבריאל הוא רסטורטור, כלומר אדם שעוסק בשיקום יצירות אומנות, וזה מה שהוא עושה בתחילת הספר, מתגורר ברומא ומשקם את יצירתו של קראווג'ו "קבורת ישו" שהיא חלק מרכוש הוותיקן. וכאן מתחילה גם העלילה, משום שמישהי מתה, באותו מקום עצמו. התאבדות של אוצרת אומנות מכה גלים מטבע הדברים, ומוסדות הוותיקן פונים לגבריאל לחקירה שקטה של הנושא. מתברר שזו לא התאבדות ושהנושא סבוך ממה שנדמה, גבריאל נחלץ לעזרה ובסוף גם מלווה את האפיפיור בביקור דרמטי בירושלים ומגלה תגלית מפתיעה עמוק מתחת לאדמה ולכיפת הסלע, לא לפני שהוא מגיע לווינה הטראומתית מאוד עבורו ומציל שם את הקהילה היהודית ממתקפה קטלנית.
בתחילת הספר יש מפות של קריית הוותיקן ושל העיר העתיקה בירושלים. את ירושלים העתיקה אני מכירה היטב, אם כי לא את המחבואים שסילבה הצליח להחביא שם. את קריית הוותיקן אני לא מכירה בכלל. הייתי ברומא, התכוונתי להגיע, יצאתי לשם עם אחותי, אבל ככל שהתקרבנו התחילה תחושת מחלה הולכת ותוקפת אותי והרשתי שפיזית לא אוכל לצעוד בשערים שמהם יצא כל כך הרבה רוע לעם ישראל, על אף שרובם משמש כיום סתם מוזיאון ולא בהכרח מוסד דתי.
בכל מקרה הספר נע בין פוליטיקה, ריגול, מתח וגם קצת רומנטיקה. כמה הוא מותח מאחת ועד לקח לי שבועיים לסיים אותו? לא מעט. עם זאת ניכר שסילבה ביקר במקומות שעליהם הוא כתב, ובעיקר במנהרות הכותל, גם אם נדמה לו שאפשר לראות את העיר העתיקה מרחוב נרקיס 16. ניכר שיעל אכמון עוד לא הבינה שאין "חדר 456C" בבניין ישראל ושאפשר לתרגם את זה עם ג', אבל כאן אני באמת באמת קטנונית, אבל זה חלק מההנאה בספרים של סילבה - הם נכתבים על מקומות שאנחנו מכירים מקרוב.
***
סקירה מספר 1060
תאריך כתיבה: 7.12.25














