אז ראיתי רק ביקורת אחת חיובית, והחלטתי לקרוא.
מה אני אגיד, זאת הייתה ביקורת די משכנעת, ופער גילאים זה טרופ שאני נורא אוהבת, אז החלטתי לנסות.
זה היה ספר חמוד.
כמובן היו דברים קצת מפוקפקים, אבל המשיכה בין הדמויות הייתה חמודה ומשכנעת.

אז העלילה היא כזאת, אן בת 17 והיא חיה לבד עם אימא שלה, ליאורה שהביאה אותה בגיל נורא צעיר, ומאז שהיא התגרשה מאביה של אן, התחילה לצאת עם המון גברים ולהביא אותם הביתה.
הסיפור מתחיל כשהיא נכנסת ושומעת את אמא שלה גונחת שם של גבר בשם אריאל.
מאוחר יותר היא נתקלת באריאל, והוא מתנהג אליה בכבוד, למרות שהיא לא סומכת עליו כי מבחינתה כל אדם שבוחר לצאת עם אימא שלה הוא לא אדם טוב.
היא מזהירה את אריאל ואומרת לו שיום יומיים ואמא שלה תיפטר ממנו, אבל הוא מעדכן אותה שהוא כבר נפגש עם אמא שלה חודש.
זה מפתיע את אן, והיא לאט לאט מבינה שאריאל לא הולך לשום מקום, ויישאר בסביבה.
לאריאל משום מה נורא אכפת מאן, והוא מנסה להסתדר איתה, להתחבב עליה, ולעזור לאן ולליאורה להתקרב.
אז זה בעצם סיפור טאבו, כי הוא החבר של אמא שלה.

זה לא ספר עמוק או איכותי בעיניי, אבל אכן יש פה הרבה דברים שקורים, אז זה גם לא לגמרי משעמם.
כן התחלתי להשתעמם קצת לקראת הסוף, והעמודים האחרונים היו די מבדרים, אבל הכול נשמע לי טיפונת רחוק מהמציאות.
זה כי כל שנייה בסיפור קורה משהו, זה לא הגיוני.

האווירה פה הייתה נחמדה, זה ספר מקור ואני לא רגילה לקרוא מקור, לכן נהניתי כי חשתי ישראליות.
המערכות יחסים פה היו קצת לא הגיוניות לי, לא יכולתי לתאר לעצמי חברה כמו נויה, או גבר בן 31 כמו אריאל.
אבל זה לא משנה שזה לא הכי משכנע שיש אנשים כאלה, כי בסופו של דבר, זה היה ממש נחמד לקרוא, כסיפור, עם עלילה, לשם בידור בלבד.

אני אפילו אולי אקרא את הספר השני על נויה, כי בספר הזה ראיתי הצצה למה שיכול להיות אצלה, וזה נשמע לי מעניין.
וכן, בעיקר בגלל שזה שוב טרופ של פער גילאים.
אבל לפחות נויה בת 18, אן הייתה בת 17 לאורך כל הספר.
וכן אני מבינה שגיל ההסכמה הוא כאילו, 16, אבל עדיין... לא הייתי לגמרי מודעת לכך שהיא עדיין בת 17 ממש לאורך כל הספר.

אני מניחה שיש פה דברים מוזרים קצת, אבל הכול כתוב כל כך חמוד (כנראה כי מדובר בילדה), ולפחות הסיפור לא משעמם, אז, אני ממש לא מתחרטת על כך שקראתי את זה.