אחד הספרים הכי טובים שקראתי על השואה.
מה אפשר לעשות ועד לאן אפשר להגיע כשיש מטרה עילאית בחיים והכוונה לשני הבורחים שנמלטו מאושוויץ. ספר שנקרא בנשימה אחת.
למי שנסעה לפולין ועברה כמעט בכל המקומות המתוארים בספר, ועם כל הספרים שקראתי על השואה ועל האכזריות האין סופית שלא ידעה גבולות אין גבול לשפלות המכונה הנאצית ולתמימותם של אנשים ומקבלי ההחלטות שהיו צריכים לשים לזה סוף הרבה הרבה קודם.
הזוועות היו כ"כ נוראיות שמוח האדם הנורמלי לא יכל לקלוט שדבר כזה יכול להיות אמיתי.
ועם כל זה, לא להאמין שגם בתוך המקומות הכי נמוכים והכי שפלים אפשר למצוא שביב של אור ואיתו להרים את עצמך מאשפתות.
מלאה הערצה לרודולף ורבה ופרד וצלר (השמות שקיבלו לאחר שברחו, כדי שלא יזוהו כיהודים).
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
