במיתוס האמריקאי ההתיישבות בסְפָר (frontier), כלומר ההתיישבות בחלק המערבי ההולך ונכבש תוך כדי התמודדות עם הילידים המקומיים (האינדיאנים בלשון ילדותינו הלא תקינה פוליטית), או במינוח העממי "המערב הפרוע" – עיצבה את החברה האמריקאית במובנים רבים, אפילו עד ימינו. לא במקרה הסְפָר הפך לאייקון בהיסטוריה ובתרבות האמריקאית, סמל החופש, ההזדמנות והאפשרויות הבלתי מוגבלות.

הוקן הוא נער צעיר, ילד במונחים של היום, שעוזב את שוודיה עם אחיו, אך ברגע של חוסר שימת לב הוא מאבד אותו ומגיע לצד הלא נכון של ארצות הברית, מהצד של האוקיינוס השקט אל מערב ארצות הברית. אל הסְפָר. התקופה היא אמצע המאה ה-19. הוקן תמים, חסר השכלה גיאוגרפית, ואינו יודע מילה באנגלית. הוא רק יודע שאחיו מחכה לו בניו יורק, בצד המזרחי. חזק בגופו ובטוח ביכולתו להסתדר בטבע — או לפחות מאמין בכך — הוא מחליט לצאת למסע רגלי חסר היגיון: לחצות את כל ארצות הברית ממערב למזרח.

כאן מתחיל המסע של הוקן שיארך שנים רבות וארוכות. שנים של בדידות והכרת הטבע כפי שהוא - אדיש, קשוח, אכזרי ומרהיב. עונות השנה מתחלפות שוב ושוב, המדבריות נפרשות עד אין קץ, רכסי הרים ומישורים עצומים נפתחים לפניו. בדרך הוא יפגוש אישה מוזרה שתכלא אותו ותשתמש בגופו לצרכיה, מדען ואיש אבולוציה שיחשוף אותו לסודות של עולם החי והגיאולוגיה, נוכלים, שודדים, עריקים אינדיאנים, וכמובן את שיירות מהגרי הזהב הנודדים מערבה. הוא יכיר נערה אחת ואיש אחד שיהיה לו חבר אמת. לאט לאט הוא יצבור ידע, ניסיון כישורים וחכמת חיים ויהפוך לסוג של אגדה. הספר קולח וכתוב היטב, אלא שאין כמעט נקודות של אור בחייו הלא שגרתיים של הוקן. הקשיים והאסונות אינם מרפים ממנו, והוא נדמה כסיזיפוס — שנידון לשוב ולנדוד, להתחיל הכול מהתחלה, פעם אחר פעם. בסופו של דבר, נדמה שכל נדודיו אינם אלא ביטוי של כמיהה אחת פשוטה: לשוב הביתה. אולי זהו, בעצם, טבעם של בני האדם.

זה לא מערבון במובן המסורתי, אך דיאז מצליח ללכוד במילים את רוח התקופה ואת אווירת המרחבים. זהו רומן חניכה קלאסי, כתוב בנחת ובאיפוק, יותר מהורהר מאשר דרמטי, כזה שחוקר את בדידותו הקיומית של האדם מול האדמה האינסופית, מול הזמן, ומול עצמו.

ספר בהחלט לא קל לקריאה. סיפור קורותיו של הוקן - צעיר שוודי שהיגר עם אחיו לאמריקה במאה ה-19 וחווה מסע נדודים של שנים וברובם לבדו במדבריות אמריקה תוך כדי שהוא נאלץ לברוח מרודפים, להכיר מדי פעם דמויות שמשפיעות על חייו ועל גורלו. אבל בעיקר זהו המסע אל נפשו של אדם בודד, ללא שפה מקומית, ללא הכרת הארץ הנאלץ להתמודד עם המדבריות, הערבות, מזג האוויר הקשה ובניקר עם הבדידות כאשר המשימה העיקרית שלו היא לשרוד ולעבור עוד יום כאשר סדר היום שלו הוא לחפור עוד מאורת מגורים, לצוד עוד ציפור, לבשל לעצמו עוד משהו כדי לא למות מרעב. ספר עם המון הרהורים פילוסופיים על האופן שבו אדם מצליח לעבור כמעט חיים שלמים לבד בתנאים קשים ביותר. חסר לספר הזה סוף. יש לכאורה תחילת תיאור של סוף הסיפור אבל יש מעין אכזבה שהסופר לא נתן לנו לדעת מה קרה בסוף. בכל מקרה ספר שלא קל להתמודד איתו אבל בהחלט שווה את המאמץ.

רוצה לקרוא סיפור על גבר בודד שהולך לאיבוד במדבר?

במרחבים – הרנן דיאז

שנה ורגע שווים בחיים מונוטוניים.

עלילה:
מהגר שוודי צעיר במערב האמריקאי של המאה ה-19, נודד מזרחה נגד זרם הבהלה לזהב.

משקל: בינוני

מניעים את הסיפור: בעיקר דמויות ורקע, בקושי עלילה

דמויות מעוררות: התפעמות-שקטה, היקשרות-טראגית, אמפתיה-כואבת, ניכור-אסתטי

וייב: מטריד, מהורהר

טון: רשמי, צעיר, מנותק

(אנטי) מערבון שקט, חתרני ומהפנט, המשתמש בנוף אמריקאי עצום כתפאורה לבדידות טוטאלית של מהגר שנע נגד הזרם.

אהבתי

כתיבה לירית, פרוזה מהפנטת, מדיטטיבית, שהופכת שתיקה ומרחבים לחוויה רגשית.

אבל

קצב העלילה איטי ומהורהר, והעדר דיאלוגים יכול להכביד עליך אם את מחפשת אקשן או סיפור שגרתי.

בקיצור:

יצירה נדירה, עצובה, על רוח האנושיות, זרות ובדידות.

עוד על הספר: אנטומיה של סיפור - במרחבים https://atazur.co.il/but_beautiful/%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%99%d7%9d/