****





מכירים את זה שאתם בדייט והבחורה (או הבחור) סה״כ סבבה אבל יש לו או לה צחוק קצת צורמני ולא במקומות הנכונים, ויש לה/לו קצת ריח מהפה או שפתאום מתפלקת לה מילה לא במקום שאתם מרימים גבה אבל סלחניים כי בכל זאת דייט ראשון ומי לא מתרגש או אומר מילים לא במקום ובכל זאת בסך הכול הדייט עובר לא רע והאוכל בסדר ואולי חתונה לא תהיה פה אבל בהחלט יש מקום לדייט שני כי וואלה לא נפסול על משהו קטן עכשיו? אז ככה.

אחרי ״מלכה אדומה״ שהיה מהנה וקיינד אוף מבטיח (אבל לא מושלם, באופן כזה שחשדתי שהפגמים האלה ייפרמו וזה רק עניין של זמן), ישר קניתי את הגירסה הדיגיטלית של הבא אחריו בטרילוגיה, א.ק.א. ״זאבה שחורה״, ומה אני אגיד לכם, אמרתי לכם. הפתעות גדולות לא היו פה, ואני לא איש בשורות, ואשר יגורתי בא, וכל היתושים שזימזמו לי מאחורי האוזן שזה לא יחזיק, צדקו.

אולי זה קשור לזה שקראתי את הספר באנגלית והיו מלא זיופים שלא עברו אפילו את אוזניי הפחות-רגישות-באנגלית, ונשמעו לי כמו תרגומים מילוליים שאולי מקובל להגיד בספרדית אבל ממש לא באנגלית וזה מוזר לאללה ומריח לא טוב. מילא אם זה היה רק זה. אבל 70 אחוז מהספר זה מניירות ספרותיות מעצבנות של סופרים לא מוצלחים (שהיו גם בספר הראשון אבל החלקתי את זה כי וואלה דייט ראשון נו), עם אינסוף החלטות שרירותיות ופיתולי עלילה מופרכים, ובעיקר דמויות חסרות בסיס, קלאסה, מניעים, חיים, אמינות, ויכולת תחבירית ואנושית. אם זה קורה בסתם ספר פעולה אה-לה גרג הורביץ, יאללה בסדר, אבל זה ספר עם יומרה יותר נעלה, שיעני מנסה שהגיבורים שלו לא יהיו כל-יכולים, שהם יהיו אמינים ומיוסרים ועגולים, והם לא, הם לא מחזיקים אפילו את העובי של הנייר.

אז בקיצור אני אומר, גם אם השלישי בטרילוגיה (מישהו לבן, בו הו איזו הפתעה) הוא וואחד מאסטרפיס (ספוילר בלי לקרוא - הוא לא), אין מצב שאקרא אותו. מעדיף להשחית את זמני היקר ואת חוסר היכולת שלי להתמיד עם קריאה בימים האלה, על חוברות ישנות של מעריב לנוער.


להתרחק.

קניתי את הספר הזה כשיצא לפני בערך שנה (זה גם הספר המודפס האחרון שקניתי כי אני בדיאטת רכישות ספרים אבל זה כבר נושא לפעם אחרת :)) וניגשתי להתחיל אותו כמה פעמים ובכל פעם בחרתי בסופו של דבר בספר אחר. לאחרונה כשיצא הספר השלישי בסדרה החלטתי סופית שהגיע זמנו. קראתי את הספר הקודם לפני מעל שנתיים ולצערי שכחתי כמעט הכל, אבל הסופר דואג להשלים פה את הפרטים החשובים. העלילה מובאת בגוף שלישי מפיהן של דמויות שונות והפרקים, כלבבי, קצרים. הכתיבה גורמת לקורא להתחבר לדמויות, אהבתי במיוחד את דמותה של לולה. גם הפעם הסופר משלב הומור ציני ומשעשע. העניין בספר מתחיל כבר בהתחלה, מבחינת מתח היו כמה הפתעות בעלילה וטוויסטים שלא הצלחתי לנחש, אבל לא מספיק כמו שהייתי רוצה. היו כמה קטעים בחלק של האקשן שהכתיבה הזכירה לי את סדרת פרויקט X של גרג הורביץ. הספר נגמר כמובן בקליף האנגר מותח כראוי לז'אנר. איזה מזל שאני מתחיל מיד את השלישי :)

אחרי שקראתי את "מלכה אדומה" ונהניתי הסתקרנתי לקרוא את המשך הרפתקאותיהם של ג'ון גוטיירז ואנטוניה סקוט ולא התאכזבתי. ספר מתח קצבי, שונה בז'אנר של ספרי המתח. משלב בתוכו יכולות אינטליגנציה יוצאות דופן של אנטוניה יחד עם השכל הישר והניסיון של המפקח ג'ון גוטירז וביחד הם צמד בלשים ספרותי מנצח ומרתק. הקצב של העלילה סוחף ומרתק, המתח נשמר עד הסוף ולכן ספר של 445 עמוד קראתי במשך שבוע כי קשה היה להסיר אותו מהיד. העלילה מתרחשת בספרד, בדרך כלל מקום שלא מופיע הרבה בספרי בלש. השילוב של משטרה מושחתת מצד אחד ומאפייה רוסית מצד שני וצמד בלשים לא שגרתי לחלוטין יוצר סיפור טוב. יש הבטחה בסוף הספר לעלילה נוספת של הצמד. ממתין..

אנטוניה וג'ון נקלעים לפרשה חדשה העוסקת בקרבות בין מאפיונרים.
הכתיבה מעולה כמו בספר הראשון בטרילוגיה.
חבל שמלבד הטרילוגיה לא תירגמו ספרים שונים של הסופר חואן גומז חורדו.