לטוב ולרע, הריאליזם המאגי שמזוהה עם גרסייה מארקס, לא קיים ב"נתראה באוגוסט" - נובלה קטנה וצנועה שהתפרסמה 10 שנים לאחר מותו של הסופר.
ניכר שבערוב ימיו מארקס השתחרר מהצורך להרשים ולחדש ונשאר עם אהבת הסיפור הפשוטה. ועד כמה נטה ליבי, שנים, לסיפורים הקצרים שלו ...

פעם בשנה, ב-16 באוגוסט, אנה מגדלנה- אישה בת 46, נשואה מזה 27 שנה, נוסעת לבדה לאי קריבי כדי להניח פרחים על קבר אימה. היא שוהה בו לילה בודד אחד, ועוזבת למחרת. באחד מהמסעות וללא תכנון מוקדם, היא מזמינה גבר, שכמוה יושב לבדו בבר המלון, לעלות לחדרה. הם עושים את מה שעושים בהתרגשות ובתשוקה השייכת לאקראיות ולזרות ולספונטניות מן הסוג הזה, כשברקע סופת רעמים ואנפות כחולות מנקדות את השמיים השחורים של הלגונה.

כשהיא מתעוררת בבוקר, מרוצה בתחילה מההרפתקה שלה, היא מדמיינת שנהנתה מלילה של עונג ללא אחריות או השלכות ואז היא מגלה שבן זוגה ללילה - איננו, והשאיר ליד המיטה תחוב בפנקס שטר של 20 דולר... היא אפילו לא יודעת את שמו. היא חשבה שהיא משתחררת והוא חשב שקונים אותה... זו הייתה הראשונה בסדרת האכזבות של אנה באי. וכל שנה היא חוזרת על החוויה עם זר אחר שדרכו היא מתבוננת בעצמה ובחייה. כשכל לילה באי נפגע בצורה שונה. זו העלילה בקצרה של הרומן הזה - עד לתובנה שתהיה משמעותית עבורה.

זה סיפור על אודות הגבול הדק שבין כבלים ובין חירות, הוא כתוב בשפה שירית מלאת הבנה לנפש האדם ולתשוקתו להרפתקאות שקשורות לאהבה מה שאגב הינו הנושא המרכזי בכלל יצירותיו של מארקס.

איזה מזל שילדיו של הסופר החליטו לפרסם את הרומן הקצר הזה, למרות בקשתו הנחרצת להשמיד אותו היות שלא היה מעובד עדיין.

כן, מומלץ.

אתחיל בגילוי נאות ואומר כי לא קראתי את הקלאסיקות של מארקס. לפני שנים ארוכות ניסיתי לקרוא את מאה שנים של בדידות, לא כל כך צלחתי אותו ומאז זנחתי את מארקס. אלא שהחיים הם דבר דינמי ולא כל דבר שהתאים לנו בעבר, מתאים גם היום, ולהפך. אי לכך כאשר קראתי על ספרו החדש של מארקס שזה בעצם כתב יד שהתגלה רק לאחר מותו, החלטתי לתת לו צ'אנס מחודש.

זהו ספרון קטן מידות בן 107 עמודים העוסק בחיים, בדילמות ובהתנסויות שהם מעמידים לפנינו.

גיבורת הסיפור אנה מגדלנה באץ', היא אישה באמצע שנות הארבעים לחייה שהתחתנה כבתולה צעירה, עוד לפני שסיימה את לימודי האמנות שאהבה. מאז שאימה הלכה לעולמה היא נוהגת מידי חודש אוגוסט לעזוב את בעלה ללילה אחד כדי לפקוד את קבר אימה הנמצא על אי אשר בסיפור הוא חסר שם. באחד מביקוריה באי היא יושבת בבר, מזמינה ג'ין עם קרח וסודה ומכירה שם גבר אקראי. ההתפתחויות באותו ערב הן צפויות למדי. כאשר הבחור עוזב את חדרה למחרת בבוקר, היא מבינה כי היא כלל אינה יודעת את שמו.

בביקוריה הבאים באי, מתמידה גב' באץ' להכיר גבר אקראי בכל פעם, חווה, מתנסה ומשתחררת. אך אל תטעו: זהו לא ספר על סקס אלא על החיים. למרות שנישואיה מאושרים, ביקורים אלו באי נותנים לה גם הזדמנות לבחון את יחסיה עם בעלה אליו היא נעשית קנאית וחשדנית יותר. בהמשך היא בוחנת את חייה בכלל ואז גם מבינה מה משך את אימה בשנותיה האחרונות אל האי בו בחרה להיטמן. מארקס כותב כאן על הגבול הדק שבין כבלים לחירות (אם תרצו: משבר אמצע החיים) והוא עושה זאת בצורה נהדרת.

אהבתי מאוד את העובדה כי לכל אורך הסיפור מזכיר מארקס יצירות ספרותיות אחרות. הכתיבה משובחת, התרגום מצוין והיה לי חבל שהספר(ון) הזה כל כך קצר, אך סופרים גדולים אינם חייבים כנראה לכתוב 500 עמודים כדי להוציא יצירות מתחת ידיהם.

עכשיו כנראה אתן צ'אנס מחודש גם למאה שנים של בדידות.

זהו ספרו האחרון של מארקס שנפטר ב-2014. הכל טוב בספר הזה חוץ מזה שהוא מסתיים מהר מידי, זוהי נובלה בת 107ע"מ שיצאה בעם עובד כספר כיס, גם מעט עמודים וגם מעט טקסט בכל עמוד, אפשר לסיים בערב אחד.

זהו סיפורה של מגדלנה באץ', אישה קולומביאנית נשואה באושר. אחת לשנה היא עולה לרגל לאי קטן בו קבורה אמא שלה, היא מבלה את היום והלילה באי וחוזרת לביתה ביום למחרת. הכל טוב ויפה, אך לביקורים השנתיים הללו צד אפל, מגדלנה מנצלת את הלילה היחיד הזה להתהוללות שלוחת רסן עם גברים מכל וכל. לאחר מספר שנים שכאלה הדבר מתחיל להעלות בה סימני שאלה לגבי טיב היחסים עם בעלה, היא מתחילה לחשוש שהוא גם בוגד בה. האם החששות נובעות מכך שהיא עצמה עושה זאת? האם יש בהם מן האמת? כיצד הדבר ישפיע על המשך חייה? לכו ותקראו.

כתיבה מצויינת מהודקת ומעניינת לאורך כל הסיפור. האמת כל מה שקראתי לאורך השנים של מארקס מאוד אהבתי, יחד עם ג'ורג אמאדו הברזילאי הם שני הסופרים הלטיניים האהובים עליי.

תמיד כשמדברים על ספרות איכותית אומרים טוב ''גבריאל גרסיה מארקס'' ''מאה שנים של בדידות''
''אהבה בימי כולרה'' אני חייבת להודות, אני לא התחברתי לאף אחד מהספרים, וניסיתי לקרוא.
ואז אתר עברית הציע לי ספר עם כותרת מעניין, ספרון קטן עם 80 עמודים.
סיפור על מריה מגדלנה באץ שהיא אישה נשואה עם ילדים שנוסעת כל אוגוסט לאי כדאי לבקר את קבר אימה,במקביל פוגשת בחורים מסתורים כל פעם באי.
משום מה משהו מתחבר לי, אני לא אחת שאוהבת ספרים על בגידות בנישואין, לא מעודדת את זה. אבל משהו באיך שנכתב בכל מפגש עם בחור, גורם לי לשכוח מהדבר האסור ולצלול ולחקור מדוע ודווקא? ואיך היא מצליחה להתמודד, וכל פרק אני מתענגת, אהבתי כל פרק, סוף סוף הצלחתי להתרשם ממארקס. כן 10 שנה לאחר פטירתו.
אם אתם מחפשים משהו איכותי חפשו את הספרון הזה.

כתוב נפלא אבל מסתיים מעפן

נחמד מקורי וכיף לקריאה.